שפירא: גם אסירים ועצירים זכאים לשמירה על כבודם וזכויותיהם

ביקורת מרומזת מצד מבקר המדינה, יוסף שפירא, ביחס לתנאי החזקתו של "האסיר איקס השני", שעניינו פורסם בציבור בימים האחרונים.

"חשוב לזכור כי במדינה דמוקרטית כבוד האדם שייך לכל אדם באשר הוא אדם. גם אסירים ועצירים, בלא קשר לחומרת עבירתם, זכאים לשמירה על כבודם וזכויותיהם הבסיסיות, כגון הליך משפטי הוגן", אמר שפירא הבוקר (ה') בכנס המתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה. "אני בטוח כי רשויות המדינה מקפידות ויקפידו בנושא זה".

לדברי המבקר, "פעולה שלטונית איננה חוקתית ואיננה חוקית אם היא פוגעת בדרך לא מידתית בכבוד האדם. אני רואה במוסד מבקר המדינה כנציב זכויות האדם במדינת ישראל, וזוהי מדיניותי בכובעיי אלה".

שפירא דיבר גם על מטרתו להגן בתפקידו כמבקר המדינה על האוכלוסיות החלשות. "כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הדבר מקבל משנה תוקף בכל הקשור לזכויות חברתיות, ביטחון תזונתי, הזכות לבריאות, הזכות לדיור ואף הזכות להזדקן בכבוד. חובה לקיים רשת מגן לנזקקים.

"אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע. אף בימים של קיצוצים וגזירות בתקציבי הרווחה והקצבאות, על כל נבחר ציבור לזכור את חובתו להגשים את הערך בדבר כבוד האדם ולהגן על אוכלוסיות חלשות".

שפירא הוסיף כי שוחח עם שר האוצר, יאיר לפיד, בנוגע לנוהג במשרד האוצר שלא לקיים פרוטוקולים בדיונים של הנהלת המשרד. לדבריו, "לדעתי אכן צריך לרשום פרוטוקולים במקומות שיש לכך השלכה ישירה על חיי החברה, ובמיוחד בנושאים כלכליים. אמרתי זאת לשר האוצר, וכעבור יומיים בלבד הוא אמר לי שנתן הוראה לנהל פרוטוקולים ככל שהוא יושב בהם ויש לו שליטה עליהם".

ברק: תומך בהקמת "נציבות זכויות אדם"

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, התייחס לסעיף "שמירת הדינים" שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי חקיקה מלפני 1992 לא תוכל להיפסל אם היא בלתי חוקתית, אף שהיא מתפרשת ברוח חוקי היסוד.

לדבריו, "חלק ניכר מהחקיקה הישנה פוגעת בזכויות חוקתיות באופן לא מידתי. כך למשל דיני הנישואים והגירושים בישראל, שאינם מכירים בנישואים אזרחיים או בברית זוגיות, פוגעים באופן לא מידתי בזכות למשפחה הנגזרת מהזכות החוקתית לכבוד האדם".

עם זאת, ברק ציין כי "ידיו של בית המשפט גבולות, כיוון שחוק היסוד קובע כי לא פוגעים בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילת חוק היסוד". הוא הוסיף כי "כבילה זו איננה חלה על המחוקק, שבידו הכוח, ולדעתי גם החובה לתקן את החקיקה הישנה באופן שתעלה בקנה אחד עם הזכויות החוקתיות. צר לי כי בעניין זה נעשה רק מעט לתיקון המצב, חרף הוראותיו של חוק יסוד כבוד האדם, שקובע כי כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד. פסקת שמירת הדינים איננה משחררת את הכנסת מחובתה זו, אם כי היא מונעת כל סעד שיפוטי בעניין זה".

ברק הביע תמיכה בכינונה של "נציבות זכויות אדם" בישראל, אך הוסיף כי עד שזו תקום, טוב שמשרד מבקר המדינה מבצע תפקיד דומה.

"בדמוקרטיות חוקתיות רבות מקובל המוסד של נציבות זכויות האדם", אמר ברק, "נציבות זו חשובה בהגנה על זכויות האדם. היא עוסקת בפעולות שונות שבית המשפט איננו יכול לעסוק בהן, יוזמות לדיונים על הפרת זכויות אדם, קידום ההגנה על זכויות אדם על-ידי פעולות שאינן משפטיות, חינוך והסברה, איסוף מידע והבעת עמדות ציבוריות".

ברק ציין כי היוזמה להקמת נציבות זו עלתה עוד בתקופתו של יוסי ביילין כשר המשפטים, וברק עצמו בתפקידו כנשיא בית המשפט העליון תמך מאוד ביוזמה, ואולם "למרבה הצער ההצעה לא קודמה. חסרונו של מוסד זה מורגש".

נשיא העליון הוסיף כי המלצות מבקר המדינה אמנם אינן מחייבות, ואולם "צריך לקבוע כי אי-ציות להמלצת מבקר המדינה היא פעולה בלתי סבירה".