"ממשלת ישראל קיבלה החלטה שתעשיית ההיי-טק הישראלית לא מעניינת אותה", כך מצהיר אילן שילוח, בעל השליטה בחממת הטכנולוגיה thetime, שנבחרה באחרונה, בפעם השלישית, לחממה המצטיינת של המדען הראשי.
שילוח, יו"ר משרד הפרסום מקאן אריקסון ישראל, מפנה אצבע מאשימה משמעותית לעבר התנהלותה של המדינה. "תקציב המדען הראשי קוצץ ב-50% בעשור האחרון וגם השנה יקוצץ. אי אפשר להתנהל ככה.
"לאור המצב, המדען קבע שכל חממה תשקיע בארבע חברות כל שנה. זה יביא למצב שמי שהשקיע בהן יבין שהוא בבעיה וחלק מהחממות יחזירו את המפתחות ויפשטו את הרגל. המדינה צריכה להחליט - או שתכפיל את התקציב החממות או שתוריד את כמות החממות".
האמירות של שילוח נחרצות, אולם מי שעוקב אחרי פעילות המדען הראשי בשנים האחרונות מגלה שעם קצת אמונה, הרבה תחנונים ולחץ פוליטי, המדען זוכה בסוף לקבל תקציבים נוספים, אפילו במציאות התקציבית המאתגרת ששוררת כיום במשק.
עם זאת, שילוח, שסוגר ארבע שנים בדה טיים, ממהר להבהיר: "אם המודל של החממות יישאר כמו עכשיו אז לא נבקש להאריך את הזיכיון ונמשיך באופן עצמאי".
את דה טיים הקים שילוח לפני ארבע שנים יחד עם שותפו, יזם ההיי-טק הוותיק, ניר טרלובסקי. יחד מחזיקים השניים כ-60% מהחממה הטכנולוגיה, אותה מנהל אורי ויינהבר.
בדה טיים נמצאות כ-30 חברות שבכל אחת מהן הושקע בממוצע כחצי מיליון דולר. הסכום הכולל שהשקיע החממה, דולר בהשקעות סיד והשקעות המשך, מסתכם בכ-25 מיליון דולר.
"מדינה עם 20% עובדי היי-טק"
מתוך הפוזיציה הזו, שילוח שולח חצים גם לעבר משרד הכלכלה שבראשו עומד השר נפתלי בנט. "נראה לי שבנט מתעסק יותר ברבנים הראשיים מאשר בהיי-טק הישראלי. אם בנט רוצה לעשות משהו מועיל בתפקידו, כי עד עכשיו הוא לא עשה שום דבר חוץ מלשנות את שם משרדו, הוא צריך ליצור רפורמה בתעשייה הזאת. לבנט יש הזדמנות גדולה לשנות. הוא בא מהתחום. הוא חדש במשרד הכלכלה, וביחד עם המדען הראשי, אפשר לעשות רפורמה. בינתיים הוא עדיין לא עשה דבר ב-100 הימים הראשונים. אם 100 הימים הבאים יעברו להם, הוא כנראה לא יעשה כבר שום דבר".
- מעבר לאינטרס האישי, למה התקציב של המדען הראשי חשוב כל כך?
שילוח: "כל עובד בתעשיית ההיי-טק מרוויח 15-50 אלף שקל והוא מהווה תחליף לעובד שירוויח 5,000 שקל. זה הופך אנשים עניים לבעלי מעמד גבוה וזה ייצור מקומות עבודה ששווים למדינה הרבה כסף. 10% מהעובדים בישראל עובדים בהיי-טק.
"תחשוב על מדינה עם 20% עובדי היי-טק ועם רמת הכנסה שהיא פי 3-10 מענפים אחרים. התל"ג היה צומח, המעמד היה צומח. בעשר השנים האחרונות אין לממשלת ישראל שום אסטרטגיה לפתח את תחום ההיי-טק".
שילוח מציע פתרונות אחרים למימון התעשייה, גם כאלה שאינם קשורים למדען הראשי. "אם בנט או הממשלה היו מחייבים את קרנות הפנסיה להשקיע 2% מהקרנות בתעשיית ההיי-טק הישראלית, במקום להשקיע בפירמידה או אג"ח של חברת נדל"ן שפושטת רגל, או בחברה שבונה בניין בווגאס ושלא תורמת למשק הישראלי ולא בונה עוד מקומות לתעשייה ארוכת טווח, אז משהו פה היה זז. פנסיה הרי זה לא תקציב מדינה.
"האבסורד הוא שענף הפנסיה הישראלית לא משקיע פה אבל קרנות הפנסיה האמריקאיות דווקא כן. המוסדיים שלנו לא יודעים להתעסק עם היי-טק. הם מפחדים. הבנקים בישראל לא יודעים לממן חברות היי-טק ישראליות ונרתעים מזה".
- "גלובס" חשף השבוע את הטבות המס האדירות שמקבלות חברות ותיקות במשק, בשעה שהתמיכה בחברות צעירות קוצצה. איך אתה מתייחס לזה?
שילוח: "זאת נראית לי טעות. אם היו משקיעים חצי מהטבות המס בהיי-טק, היו צומחות עשרות חברות חדשות. הטבות המס הן כמה מיליארדים טובים של דולרים, תקציב המדען הוא 1.2 מיליארד בלבד".
"מאיצים זה דבר מצוין"
המשרדים של דה טיים ממוקמים בלב רמת החייל, אזור שוקק בסטארט-אפים קטנים כגדולים. 600 מטר משם נמצא מקאן אריקסון, משרד הפרסום ששילוח עומד בראשו ושהפך למזוהה איתו יותר מכל.
קומה מעל משרדי דה טיים יושבת חברת Matomy, מובילה בתחום טכנולוגיות פרסום מבוסס תוצאות ודיספליי. שילוח הוא בעל השליטה גם שם וטרלובסקי מחזיק גם הוא במניות החברה, שצפויה לגלגל השנה הכנסות של 300 מיליון דולר ונמצאת על המסלול להנפקה ציבורית בשנה הבאה.
"תעשיית החממות הפכה בשנים האחרונות ליותר אופנתית", טוען שילוח, "אם פעם היה מדובר בגופים ציבוריים, בהתעסקות בפריפריה ובמודלים שלא הצליחו, היום זה השתנה. תוכנית החממות עברה לניהול של אנשים מקצועיים יותר. זה נהפך לחלק מתמהיל ההשקעות של ההון סיכון הישראלי כפלטפורמה של שלב מוקדם".
- בשנים האחרונות קמו לא מעט חממות, אקסלרטורים ושטחי עבודה משותפים לסטארט-אפים. זה לא מביא להצפה של השוק בחברות וביזמים, שחלקם לא באמת מייצרים חדשנות אמיתית?
שילוח: "אני לא חושב שיש הצפה של השוק. זה לא שבאים אנשים שפיתחו איזו אפליקציה ותו לא. היום הם כבר מבינים שזה לא מספיק וצריך גם דברים מעבר.
"אני דווקא חושב שזה טוב לתעשייה. זה מאפשר להרבה אנשים צעירים ולא צעירים להקים מיזמים. השוק נפתח ויש היום הרבה יותר אפשרויות להקים הרבה יותר מיזמים ובפחות כסף. פעם זה היה מועדון סגור רק של מי שיכול היה להרשות לעצמו השקעות כבדות בביומד, בצ'יפים וכו'".
ויינהבר: "מאיצים זה דבר מצוין כי זה מכין חברות לשלב הסיד בצורה טובה יותר. מצד שני, זה מנפה ומציב רמה מסוימת של סינון בשוק. יש חבר'ה שבאים עם רעיון שהוא לא לגמרי בעל פוטנציאל ואז לפעמים, אחרי תקופה במאיץ, תוצף העובדה שאולי אין מודל עסקי או שהמוצר לא רלוונטי לשוק".
"אנחנו מנסים לסגור את הפער"
תחת עיניהם של ויינהבר, טרלובסקי ושילוח עוברות מדי שנה מאות חברות, אך רק בודדות זוכות להשקעה ולתמיכה רחבה. זו באה לידי ביטוי במתחם המשותף ברמת החייל שמאפשר עבודה משותפת ועזרה הדדית בין החברות, לצד שילוב ההתמחות של שילוח בתחום המדיה והפרסום וטרלובסקי בתחום ההיי-טק.
"אנחנו באמת רואים הרבה חברות ומשקיעים בלא מעט אבל צריך לזכור שעל כך עשרה סטארט-אפים, תשעה ייסגרו או לא ירוויחו בסוף. בדרך כלל סטארט-אפ אחד מצליח, אולי עוד שניים מצליחים בסדר", אומר שילוח.
- ישנם לא מעט גורמים שגורמים לסגירת חברות. לצד בעיות ניהול והיעדר חדשנות, סובלים סטארט-אפים רבים מקושי לממן את הפעילות השוטפת.
"הרבה סטארט-אפים נכחדים בגלל בעיות מימון בשלבים המוקדמים. יש כאן כשל שוק. לחברות כמעט ואין יכולת וכסף בשוק בשלב שהוא פוסט סיד", אומר שילוח.
"הקרנות זזו למעלה, לסבבי A, כי הן מחפשות אזור שהוא פחות מסוכן", אומר ויינהבר. לדברי טרלובסקי, "הקרנות ניסו פעם להשתעשע עם סבבי סיד אבל הבינו שזה מוקדם להן מדי. הן חשבו שאם ישקיעו בסיד זה ייתן להן מספיק מידע ואינדיקציה אם להשקיע בסבב A אבל זה לא קרה", הוא אומר. "נוצר פה חור. יש פער בין שלבי הסיד לבין שלבי ה-A וחברות נותרות לבד. אנחנו מנסים לסגור את הפער הזה דרך ההשקעות של דה טיים", מדגיש ויינהבר.
"משקיעי סיד צריכים סבלנות"
חממת דה טיים זכתה כאמור בפעם השלישית ברציפות בפרס החממה המצטיינת שמעניקים משרד המדען הראשי ומשרד הכלכלה. בנימוקי הפרס נכתב כי החממה זכתה בתואר בעקבות "הישגים יוצאי דופן בהפעלת החממה, בכמות ובאיכות המיזמים שנקלטו בה ובהובלת החברות הבוגרות להצלחה בגיוס השקעות ושיתופי פעולה אסטרטגיים".
- עם זאת, כשמסתכלים על הפורטפוליו של דה טיים, קשה לראות בו חברות גדולות, בולטות, כאלה שהפכו לשם דבר - לפחות בקהילת הברנז'ה הטכנולוגית המקומית.
שילוח: "בהחלט יש לנו חברות חדשניות ומשפיעות. צריך לזכור שאנחנו קיימים ארבע שנים והגיל הממוצע בחממה הזו הוא שנתיים אז צריך לקחת דברים בפרופורציות. אקזיט ממוצע למשל לוקח 6-8 שנים". לדבריו, "בסך הכול יש פה שלוש-ארבע חברות שעושות 5-10 מיליון דולר בשנה ומתוכן שתיים-שלושה חברות שכבר רווחיות וחלקן אף בשל לאקזיטים.
"אם נשים את זה בצד ונתרכז בחברות, אז אני יכול להגיד שהיעד הוא לבנות 5-6 חברות, שיהיו חברות ריאליות, טובות, צומחות".
- איך אתם מחליטים באילו חברות להשקיע?
טרלובסקי: "קשה לדעת מראש מה יפרוץ דרך ויציג חדשנות ומה לא. כולם בדיעבד חכמים להסביר למה פייסבוק או אינסטגרם הצליחו. אז צריך לתת כר להרבה מאוד חברות לנסות. אבל כן יש לנו נתונים שאנחנו מחפשים בחברות שלנו. אנחנו מחפשים חברות עם מוצרים דיגיטליים, שניתן להפיץ בווב, חברות עם מודלים עסקיים ברורים ומהירים. אבל בסוף בסוף הכול נגמר באיכות היזמים. היזמים הטובים לא מוותרים, מחפשים חריץ למעלה, למטה, מהצד".
- מה לגבי ההחזר על ההשקעה?
ויינהבר: "משקיעי סיד צריכים סבלנות. אני חושב שהמטרה שלנו הן למצוא חברות טובות, מצליחות ומתקדמות".
טרלובסקי: "זה לוקח יותר זמן ממה שחשבתי, אולי כי אני באופן אישי קצת פונקתי בזמנים קצרים כמשקיע. רוב החברות שהייתי מעורב בהן - או שהגיעו לרווחיות או שנקנו בפרק זמן של עד שלוש שנים, שזה מהיר מאוד בתעשייה".
"רומן אברמוביץ' פנה אלינו דרך אנשיו"
האוליגרך הרוסי רומן אברמוביץ', הגיע בחודש שעבר לישראל לכבוד חגיגות יום ההולדת של הנשיא שמעון פרס וקפץ לביקור מפתיע בדה טיים. הביקור של המיליארדר עורר עניין רב בתקשורת, אך מהות הדיאלוג בין הצדדים לא נחשפה.
"אברמוביץ' פנה אלינו דרך אנשיו", מספר שילוח, שמאמין שאברמוביץ' ואנשיו מתייחסים לדה טיים כאל שער כניסה לעולם הסטארט-אפים הישראלי.
"הוא בחן שיתוף פעולה איתנו בהשקעות המשך, כך שנשקיע יחד באותן חברות", הסביר שילוח, "הוא לא השקיע עד היום בסטארט-אפים ובטכנולוגיה בשום מקום בעולם ורוצה להיכנס לתחום הזה ולמנף אותו, בעיקר ברוסיה וסין, בשילוב של טכנולוגיות ישראליות".
- אילו חברות עניינו אותו?
"דיברנו על חברות מהפורטפוליו של החממה בתחום כמו וידיאו, טלוויזיה ואופנה. הכיוון שעליו דובר הוא להשקיע 20 מיליון דולר ב-20 חברות".
"לא בטוח ששר בממשלה משפיע על ישראל יותר ממני"
מי שעוקב אחרי חשבון הטוויטר של אילן שילוח, נתקל בשורה ארוכה של ציוצים בעלי גוון פוליטי-מדיני. בחשבון שלו ברשת המיקרו בלוגינג, וגם בראיון הזה, שילוח מעדיף שלא לדבר על פרסום או מדיה, פת לחמו ביומיום. מבחינת שילוח, תוכן הציוצים לא מרמז על הבאות אלא רק על ניצול הפלטפורמה.
- פוליטיקה זה תחום שמדבר אליך? אתה יכול ללמוד מיזם שעמד בראש חממה טכנולוגית אחרת - אראל מרגלית מהעבודה - שעשה כבר את הצעד.
"מעולם לא הייתי מעורב בתחום ומעולם לא עשיתי קמפיינים לפוליטיקה. אין לי את החיידק הפוליטי. אני מעדיף עשייה - לבנות חברות. לגדל אנשים".
- אבל מידת ההשפעה גדולה יותר.
"אני לא בטוח שפוליטיקאי משפיע על ישראל. יש לי 400 עובדים במטומי, 200 עובדים בדה טיים. אני לא בטוח ששר בממשלה משפיע יותר על מקומות עבודה ועל חברות ישראליות, יותר ממה שאני תורם".
החברות הבולטות
כתבות
ני"ע
