המדינה: עובדי נמלי ישראל דורשים מענק שכבר קיבלו

גם משכורת של 30 אלף שקל בחודש אינה ערובה כנגד תחושות קיפוח ומצוקה. 66 העובדים הקבועים בחברת נמלי ישראל (חנ"י), שאחראית על ניהול ופיתוח נכסי נמלי הים ונחשבת לחברה הממשלתית בעלת השכר הגבוה ביותר, דורשים לחייב את המדינה לשלם גם להם מענק מיוחד ששולם לעובדים בחוזים האישיים בחברה. זאת, למרות שמדובר בפיצוי ששולם לאותם עובדים בגלל שלא זכו לקבל מענק שקיבלו העובדים הקבועים, כך לפחות טוענת המדינה.

העובדים הקבועים, שהגישו לאחרונה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב באמצעות ההסתדרות, מסתמכים בתביעתם, בין היתר, על דברים שכתב מנכ"ל חנ"י, שלמה בריימן, למשנה ליו"ר רשות החברות, נאווה קרמר, הממונה על ענייני השכר בחברות הממשלתיות, שמחזקים לכאורה את הטענה כי ההנהלה לא ראתה בתשלום מענק רפורמה, אלא ביקשה לחלק בונוס מיוחד בגין ביצועי החברה. במדינה טוענים כי השימוש במונח בונוס במקום מענק נעשה בטעות על-ידי בריימן.

חנ"י מציעה לכ-120 עובדיה תנאי שכר ששאר השכירים במשק יכולים רק לחלום עליהם. בשנת 2011, למשל, עמד השכר הממוצע ברוטו בחברה על 29,250 שקל לחודש, לפי נתוני הממונה על השכר באוצר. עובד ממוצע הרוויח באותה שנה כמעט פי ארבעה יותר מהשכיר הממוצע במשק (8,558) וכ-3,000 שקל לחודש יותר מעובד בנמל אשדוד המושמץ.

בחנ"י מועסקים כ-70 עובדים קבועים לפי הסכם קיבוצי ועוד כ-40 עובדים המועסקים לפי חוזים אישיים.

בשלהי 2011 קיבלו 34 העובדים המועסקים בחוזים אישיים בחנ"י מענקים מהמדינה בהיקף כולל של כ-1.5 מיליון שקל, שהם כ-43 אלף שקל לעובד בממוצע. המדינה טוענת כי המענקים ניתנו לעובדים בחוזים האישיים כפיצוי על כך שלא היו זכאים לקבל את חציו השני של "מענק הרפורמה", שהובטח לעובדים הקבועים בחברה בגין הסכמתם לרפורמה בנמלים בשנת 2004. החצי השני של המענק, בסך 50 אלף שקל לעובד, שולם רק ל-66 העובדים הקבועים בחנ"י באוגוסט 2010.

העובדים בחוזים האישיים פנו לממונה על השכר באוצר וביקשו, כאמור, לקבל אף הם מענק. הממונה דאז, אילן לוין, נעתר לבקשתם.

אלא שהעובדים הקבועים, שחשו מקופחים, טענו כי גם הם זכאים למענק שקיבלו העובדים בחוזים האישיים, ללא קשר לעובדה שכבר קיבלו את מלוא מענק הרפורמה מהמדינה.

ההזדמנות לבסס תביעה נפלה לידיהם כשבריימן שיגר, כאמור, את אותו המכתב בעניין "בונוס" - להבדיל מ"מענק" - שמגיע לעובדים בחוזים האישיים בחברה עבור השנים 2009-2010. השימוש במונח "בונוס", אי-אזכור מענק הרפורמה וההתייחסות לכך שחנ"י איננה מחלקת דיבידנדים ומשום כך מאבדים עובדיה את זכאותם לבונוסים - כל אלה מעלים את הרושם שבריימן אכן ביקש הטבה נפרדת שאיננה קשורה למענק הרפורמה.

בתשובתה לבית הדין טענה המדינה, כאמור, כי השימוש במונח "בונוס" על-ידי בריימן נבע מטעות, וכי לחנ"י לא הייתה מעולם כוונה לחלק בונוסים לעובדיה.

מחנ"י נמסר כי הסתדרות העובדים הגישה עתירה לבית הדין לעבודה בעניין תביעת העובדים הקבועים לקבלת בונוס. רשות החברות, כמו גם חברת נמלי ישראל, מסרו את עמדתן לבית הדין, אשר בתמצית הינה כי אין לעובדים הקבועים/להסתדרות בסיס לתביעה, וממילא אין זכאות לנתבע על-ידם.