בכיר באוצר: "לתגמל בבונוסים מנהלים במגזר הציבורי"

הממונה על השכר באוצר קובי אמסלם: "המגזר הציבורי זה מקום עבודה מרתק, מעניין ומאתגר, בניגוד לדימוי האפרורי" ■ "אפשר לתאר את הזעם של חברי הכנסת בעניין השכר. אף אחד לא אוהב להיות מתחת למישהו אחר"

"גם במגזר הציבורי צריכים מנהלים טובים, אין פטור במקרה הזה. יש צורך בקביעת מנגנון שיאפשר עידוד מצוינות במגזר הציבורי בצורה של בונוסים. למגזר הציבורי חסרות יכולות בתחום עידוד המוטיבציה של עובדים מצטיינים. זה מקום עבודה מרתק, מעניין ומאתגר, בניגוד לדימוי האפרורי. חסרים לנו היום הכלים לתימרוץ נכון של מנהלים, למרות שמדובר בכספי ציבור, ואני מודע לביקורת".

את הדברים אומר היום (ב') עו"ד קובי אמסלם, הממונה על השכר במשרד האוצר, בכנס דירקטורים שערכה הבוקר (ב') בתל-אביב חברת פאהן קנה ניהול בקרה, חברה בת של פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton ישראל ושעסק בגיבוש מדיניות שכר בכירים לאור תיקון 20 לחוק החברות.

לדברי אמסלם, "תימרוץ נכון של מנהלים הוא הכרחי אם רוצים מגזר ציבורי מתפקד ומלא ביכולות, ולכן מבחינתי לפחות חלק מהיעדים של רגולציית השכר בשנים הקרובות צריכים להיות כיצד מכניסים דם חדש למקומות שמתנהלים מכוח האינרציה, למרות שאין בו שינויים בתחום השכר".

עוד אמר עו"ד אמסלם, כי "המגזר הציבורי הוא נטול יכולת אמיתית לעמוד על הוצאות שכר סבירות, לקיים התנהגות סבירה בתחום השכר ונטול מנגנוני התמודדות עם שביתות. חריגות שכר במגזר הציבורי הן גם אחריות של המנהלים במגזר הציבורי. אם אנחנו ממנים מנכ"ל, אנו מצפים ממנו שלפחות לא ייקח את הגוף שהוא ממונה עליו לגירעונות תקציביים שאין מהם חזרה, וגם שלא יעבור על החוק. אם לא נסמוך עליו שלא יעמוד לפחות בסטנדרטים האלה, נמשיך לראות חריגות שכר באותם גופים, בלי יכולת לשלוט עליהם".

אמסלם הוסיף: "אנו צריכים לחשוב איך לאפשר לגופים אוטונומיה בקביעת השכר, ומצד שני לראות איך לא גוררים ומשעבדים תקציבים עשרות שנים קדימה מבלי יכולת לחזור אחורה". אמסלם מתאר את תחום השכר בממשלה כ"ספינה במים סוערים שכל גל מטלטל אותה ולעולם לא מגיעה לחוף מבטחים".

לדבריו, "לפני כשבועיים הכנסת הצביעה על החוק שמקפיא אחוז אחד בשכר המגזר הציבורי. היה צריך להעביר חוק מקביל בנוגע לשכר השרים, חברי הכנסת, נשיא המדינה ומבקר המדינה. הדבר עורר פולמוס רב לא משום אחוז ההקפאה, אלא משום שההצעה המקורית כללה הפחתה של 10% בשכר הנבחרים, למעט השופטים.

"אפשר לתאר את הזעם של חברי הכנסת בשל ההחרגה של השופטים. ההצעה נתקעה במשך חודש על שולחן הכנסת בלי שאף אחד קידם אותה. אני יכול לספר לכם על היצרים שהאבחנה בין השרים, הח"כים והשופטים, עוררה אצל כמה מן הח"כים. אף אחד לא אוהב להיות מתחת למישהו אחר בעולם השכר. אם אתה בסוף הפירמידה תמיד תשאף ליותר, זו נטייה טבעית של בני אדם, וזה לא ישתנה. פערי שכר גבוהים מדי במגזר הציבורי יוצרים גלים, ולעולם לא נגיע לחוף מבטחים כי אי אפשר לשים את כולם באותה השורה", אמר אמסלם.

רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה, אמר: "תיקון 20 ניסה לייצר מנגנון של קביעת היגיון במדיניות שכר בארגונים ומצד שני להוריד את רמות השכר בהם. החשש שהובע בכנס היה שדווקא עלויות השכר בחברות הציבוריות עלולות לגדול כתוצאה מהחקיקה. מעיון בעשרות מסמכי המדיניות שפורסמו עד היום, ניתן לראות ניסיון של החברות להרחיב את יריעת השכר מעבר למקובל כיום. כמו כן, קביעת כללים מדידים לתגמול בכירים בבונוס מגדילה את הסיכון להשפעה של מנהלים על מדידת הביצועים שלהם, באמצעות למשל דחיית הפסדים למועד של אחרי עזיבת המנהל".

צרו איתנו קשר *5988