כמה דברים שאתם חייבים לדעת על יתושים, תיקנים וג'וקים

מרגישים שאתם מותקפים על-ידי גדודי יתושים, ג'וקים ושאר מזיקים בקיץ? זה לא סתם נדמה לכם, וזה לא קורה רק כי החלונות פתוחים. בקיץ, רמת הפעילות של החרקים עולה, כלומר מחזור החיים שלהם מתקצר וקצב ההתרבות שלהם עולה - מה שאומר שיש מהם יותר.

החרקים סובלים בחום של 40 מעלות, ולכן הם מחפשים סביבה מעט נוחה יותר - בתוך הבית שלנו. בעבר, היינו תופסים מיכל חומר ריסוס ומשפריצים על היתוש, הנמלה או התיקן, עד שהיינו צופים בגסיסתו ומטביעים בריסוס גם את שאר בני הבית. אלא שהיום, עלתה המודעות לסכנה שבחומרי הריסוס, ובמקביל התפתחו שיטות הדברה יעילות יותר, מותאמות לכל סוג של חרק.

"היתושים מתרבים במים עומדים, וחיסול מים עומדים הוא כמעט הדרך היחידה לטפל בהם באפקטיביות. אצלי בבית מסתובב יתוש הנמר האסיאתי, שפלש לישראל בשנים האחרונות. הוא ממש מונע ממני לשבת בחצר. כל מי שיש לו בית פרטי סובל מזה", אומר ארז מזרחי, המנהל המקצועי של חברת ISS Pest Management, חטיבת ההדברה של קבוצת ISS, אחת הגדולות מסוגה בישראל.

- אפילו המדביר הולך עקוץ?

מזרחי: "היתוש מתפתח במקווי מים מאוד קטנים. אפילו חצי כוס מים יכולה לזהם סביבה שלמה. אבל היתרון הוא, שהיתוש לא מתרחק מעל לכמה מאות מטרים ממקור המים. אם כולם בסביבה הקרובה יתאגדו, ייבשו את האגניות בעציצים או את הצעצועים שצברו מים בחורף - יש סיכוי שנוכל להיפטר ממנו".

יתוש הנמר האסיאתי, הנקרא גם אדס מפוספס על שום הפספוס השחור-לבן על רגליו ועל חזהו, פלש לארץ בצמיגים שיובאו לישראל והיו בהם מעט מים. הביצים הוטלו במים ושרדו את המסע. הוא מסוכן, כי יש לו פוטנציאל להעביר מחלות חמורות כמו מלריה. "אצלנו המחלות הללו לא נפוצות ולכן הוא לא מעביר אותן, אבל יש לו פוטנציאל לכך - ולכן כדאי שניפטר ממנו, ויפה שעה אחת קודם", אומר מזרחי. ומה לפני התארגנות השכנים? "אפשר להפעיל מאוורר, כי הוא לא יודע לנוע נגד זרם אוויר, וגם לשים אלתוש".

כדאי לדעת, שמתקנים מפיצי קרינת UV, אור אולטרה-סגול או דומיהם, אינם יעילים במקרה של יתושים. הם דווקא יעילים בטיפול בטורדן חצרות קיצי אחר, הזבובים. "באזורים שקרובים לירדן, אם ילד פותח את הארטיק הם כמעט ייקחו לו אותו", אומר מזרחי. את מכשיר ה-UV יש לשים בבית הסגור לטיפול בזבוב הבית, ולא בחוץ. הסיבה? "כשהוא בחוץ, אתם דווקא מושכים אליכם את כל הזבובים בסביבה". הזבובים מעבירים מחלות, כי הם מתפתחים בגופות נרקבות או בפסולת אורגנית, ולאחר-מכן קופצים לטיול על האוכל.

אם תתכנסו בבית בקיץ מחשש יתושים וזבובים, תפגשו את המטרידים הביתיים הקיציים - הנמלה והג'וק. "התיקן האמריקאי, 'תמר', גר בביוב. האמת היא שהוא לא אמריקאי בכלל אלא מגיע ממדינות טרופיות, ולכן מתאים גם לאקלים שלנו. לעומת זאת, התיקן הגרמני הוא קטן יותר וחי בארון", אומר יאיר אשוואל, מנכ"ל ISS Pest Management.

התיקן האמריקאי חי כאמור בביוב, ולכן טיפול בבית בלבד לא יעזור. "אין פתרון מקומי לבעיה סביבתית. צריך ללכת אליהם הביתה, לביוב. כך אנשים ייחשפו פחות לריסוס, והטיפול יהיה ממוקד", אומר מזרחי.

בבית שלכם, המדביר מפזר פיתיונות שהתיקן אוכל, נושא איתו בתוך גופו אל הקן שבביוב ("למעשה לתיקנים אין קן. הם חיים ביחד בקבוצה, אבל לא בקהילה"), ואחרי כמה שעות, כשהוא כבר בבית, הוא מת. "ואז התיקנים האחרים אוכלים אותו, ומורעלים גם הם. כי תיקנים הם קניבלים", אומר מזרחי.

לדברי ד"ר שמחה פינקלמן, ד"ר במחלקה למדעי בעלי החיים בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, וכן מנכ"ל FTIC - לייעוץ בתחום אחסון המזון והדברת מזיקים סביב מזון, "יש לנקות מהביוב את החומר האורגני, כי ממנו הם ניזונים. אין מניעה גם לרסס את הבית, אבל זה לא פתרון ירוק".

מזרחי מוסיף כי: "כשהתיקנים מתבגרים, הם מצמיחים כנפיים ואז עפים מן הקן, כדי להקים בית חדש בישראל. אם ראיתם תיקן מכונף בבית, יכול להיות שזה ביקור נקודתי. אם התיקן לא מכונף, כנראה שהזיהום אצלכם".

- תיקנים מסוכנים לאדם? מעבר לכך שהם מגעילים?

מזרחי: "הם לא בהכרח נושאים מחלות, אבל יכולים לגרום לאלרגיות ולרגישות נשימתית. כמו-כן, יש להם העברה מכאנית. אם הם דרכו במקום מזוהם בביוב ואז על האוכל, הם יעבירו את החיידק".

- ומה לגבי הנמלים? לכולן יש קן בראשות מלכה יחידה?

פינקלמן: "אסור להכליל. יש המון מיני נמלים. יש כאלה שאין להן קן, ונמלים שיש להן כמה מלכות".

מזרחי: "בעיקרון, מלכת הקן מייצרת ביצים - היא מואכלת על ידי הפועלות, הן מנקות אותה, היא כלואה ולא יכולה לזוז - כמו רחם תעשייתי. החלק של הבטן שלה גדול מאוד. כולה שחלות, כמעט בלי גוף".

אל הבית מגיעות הפועלות, ולא המלכות. כשפוגעים בפועלות, הן מעבירות סימן הביתה שהקן בסכנה, וכתוצאה מכך רק מתרבה הפעילות. "המלכה יכולה להשלים קן שלם שחוסל בתוך שלושה ימים", אומר מזרחי. לכן, הפתרון הוא מעט ריסוס בפרמטר החיצוני של הבית, ופיתיונות שהפועלות מביאות לקן ומאכילות בהם את המלכה והזחלים. "צריך להיזהר שלא לרסס את הפיתיונות ברעל בטעות, כי אז הפועלות לא יאכלו אותם".

- ומה לגבי מניעה?

מזרחי: "ממנה מתחילים, ועוברים להדברה רק אם המניעה לא עבדה. תשמרו על היגיינה - אם אין אוכל, הן ידעו שלא כדאי להן לבוא. תסתמו בסיליקון חורים שנמלים עוברות דרכם".

פינקלמן: "ב-2005 חדרה לארץ נמלת האש הקטנה. היא זן פולש בארץ, שהגיע עם משלוח של חול לעציצים. היא נמצאת בעיקר בגינה ולא בבית, ועקיצה שלה מסוכנת - אני הייתי הולך לבית חולים עבור כל עקיצה כזו, ליתר ביטחון. מדובר בעקיצה כואבת, כמו של דבורה. אם הילד צועק, ויש בסביבה נמלים, ובמיוחד אם זה ילד קטן או חלש חיסונית, כדאי שרופא יסתכל. בארץ היא נפוצה מהכינרת ועד אשדוד".

ואי-אפשר לסיים את פרק מזיקי הקיץ בלי השאלה אם הרעלה כה מסיבית של חיות היא עניין מוסרי. מזרחי מעריך את החרקים, אבל אין לו ייסורי מצפון. "הטבע הוא מערכת טובה ומושלמת. בני האדם הם הגורם שעושה את הבלגן. הצפרדעים נעלמו בגללנו, ולכן הם לא אוכלים את היתושים כפי שהיו צריכים לעשות. אני בדעה ש'הקם להורגך, השכם להורגו'. מבחינתי, שיחיו בשלווה ובנחת, אבל לא בבית. בחוץ. והם אכן חיים היטב בחוץ. הם היו כאן לפנינו, ויהיו כאן אחרינו".

ומה יכול להתחדש בתחום? בקרוב ייכנס לבתים הדור הבא של ההדברה, שכבר מיושם היום במחסני מזון: לא רק לקיחת פיתיונות אל הקן, אלא התערבות במנגנון ביולוגי - כמו הפרעה לתהליך הזיווג של המזיקים. "עשים, למשל, מתקשרים בעזרת פרומונים, גורמי ריח", אומר מזרחי. אם ניכנס למחסן מזן ונרסס את כולו בפרומון הזה, שהוא כלל לא מזיק לאדם, אז העש לא ימצא את נקבתו. הוא יתבלבל ולא ידע איפה היא, והם לא יוכלו להזדווג".

עוד כדאי לדעת שחום הורג חרקים - בערך ב-52 מעלות, החלבון שלהם מתחיל להיפגע, וכך גם בהקפאה. אופציה אחרת היא חנקן - אוטמים את המזון בשקית ומזרימים חנקן במקום חמצן. מתחת לחצי אחוז חמצן, שום דבר לא יישאר חי, ולמזון זה לא מפריע.