לשכת עורכי הדין מציעה: כך נקל על העומס בבתי המשפט

בין ההצעות: קביעת מועד לישיבת קדם-משפט מיד עם הגשת התובענה, חיוב בעל הדין לפרט מהם המסמכים המהותיים עליהם הוא מסתמך במסגרת כתבי הטענות, שמיעת דיונים באופן רציף מדי יום, הקלטת דיונים, הגשת סיכומים בעל-פה ועוד

בתי המשפט בישראל הם מהעמוסים בעולם. הנתונים הסטטיסטיים כבר לא מפתיעים אף אחד. ישראל היא בין המובילות, יחסית לשאר מדינות העולם, בכמות התיקים שנפתחה לכל 100 אלף איש (3,893 תיקים) בשנת 2012, אך מדורגת בין האחרונות בכל הנוגע לכמות השופטים לכל 100 אלף איש (8.02).

מלאי התיקים בכלל בתי המשפט, למעט בית המשפט העליון, עמד בסוף שנת 2012 על 442 אלף תיקים, ובשנה זו נפתחו כ-700 אלף תיקים, ונסגרו 738 אלף תיקים.

עם מלאי התיקים הזה אמורים להתמודד כ-650 שופטים. בחישוב גס עולה כי כל שופט בישראל נדרש לטפל בממוצע בכ-700 תיקים פתוחים.

שנים זועקים השופטים, עורכי הדין והמתדיינים ומתקוממים נוכח העומס הכבד ועינוי הדין, אבל המציאות חזקה מהמחאות. במהלך השנים הועלו רעיונות לפתרון הבעיה, חלקם אף יושמו, ובתקופתה של נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, אף צומצמו במעט התיקים התלויים בבתי המשפט, וזמני ההמתנה לפסקי דין הצטמצמו מעט. ואולם, הבעיה הגדולה של העומס במערכת בעינה עומדת.

ייעול וקיצור

כעת, גם ועדת הליטיגציה של מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין מנסה לספק פתרונות לבעיית העומס הקשה. בדוח שכתבה הוועדה, בראשות עורכי הדין רפאל ליבא ורם ז'אן, מוצעים 8 פתרונות לצמצום בעיית העומס והסחבת בבתי המשפט, בין היתר באמצעות ייעול הדיונים וקיצור ההליכים.

הפתרונות המוצעים הם: קביעת מועד לישיבת קדם-משפט מיד עם הגשת התובענה; חיוב בעל הדין לפרט מהם המסמכים המהותיים עליהם הוא מסתמך, במסגרת כתבי הטענות; שמיעת דיונים באופן רציף מדי יום; הקלטת דיונים; הגבלת היקף הטיעון וכתבי הטענות; הגשת סיכומים בעל-פה; מתן פסק דין על-ידי הערכאה הדיונית בתוך 30 יום ממועד הגשת הסיכומים; ופסיקת הוצאות ריאליות עם סיום ההליך המשפטי.

במסגרת דיוניה פרסה הוועדה את הפתרונות האפשריים, יתרונותיהם וחסרונותיהם בפני נציגי חברת "שלדור ייעוץ אסטרטגי בע"מ", שעמלים בימים אלה על הכנת תהליך תכנוני לקידום ולשיפור מערכת בתי המשפט בישראל, בשיתוף עם אגף התקציבים במשרד האוצר.

"למרבה ההפתעה, חלק גדול מן הפתרונות מצוי זה מכבר במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, אך בפועל אינו נאכף", צוין בדוח הוועדה.

עוד צוין כי "חברי ועדת הליטיגציה תמימי דעים כי אכיפת חלק מן הפתרונות, באופן עקבי, יכולה להביא להפחתת העומס שבו נתונה מערכת בתי המשפט, והם מבקשים לעורר בהזדמנות זו את תשומת-הלב - הן של המתדיינים והן של כבוד השופטים - לפתרונות אלה".

בדוח הסופי שערכה הוועדה מפורטים הן הפתרונות שהוצעו והן העמדות השונות שהובעו במהלך דיוני הוועדה, באשר ליתרונותיהם ולחסרונותיהם. שרת המשפטים ציפי לבני, לטיפולך.

1. קביעת מועד לישיבת קדם-משפט מיד עם הגשת התובענה: הפתרון, שנהוג בבית המשפט המחוזי מרכז, מאפשר שריון של מועד קדם-משפט.

* יתרונות: מאפשר קידום של הטיפול בתיק ביעילות ובזריזות, תוך צמצום בקשות למתן ארכה לצורך הגשת כתבי טענות (כתב הגנה, כתב תשובה, תביעה שכנגד, הודעות לצד ג' וכדומה).

* חסרונות: מועדי הדיון נקבעים, לעתים, מבלי להתחשב בתקופה אותה מאפשר הדין, להגשת מלוא כתבי הטענות, וממילא יש להורות על דחיית מועד הדיון עד לאחר הגשתם (מכוח תקנה 141 לתקנות סדרי הדין).

2. חיוב בעל הדין לפרט מהם המסמכים המהותיים עליהם הוא מסתמך, במסגרת כתבי הטענות: פתרון זה - מקורו בתקנה 75 לתקנות סדר הדין, אך הוא אינו נאכף על-ידי בתי המשפט.

* יתרונות: מאפשר לצדדים לדעת מראש ובשלב התחלתי של הדיון מול אילו טענות ומסמכים הם מתמודדים; מונע הרחבת חזית וסרבול של ההליכים בשלבים מתקדמים; ואף יכול לעודד פשרות וסיום של ההליכים בשלב מוקדם.

* חסרונות: אין.

3. שמיעת דיונים באופן רציף מדי יום: פתרון זה מותווה כבר עתה במסגרת תקנה 152 לתקנות, אך אינו מיושם באופן עקבי על-ידי כל ערכאות השיפוט.

* יתרונות: התיק נשמע מהר יותר וביעילות - בית המשפט והצדדים אינם צריכים ללמוד מחדש את החומר הרלוונטי לפני כל מועד דיון.

* חסרונות: ההכנה לדיונים מצריכה פינוי זמן מראש ומגבילה את היכולת להתפנות למשימות נוספות בסמוך למועד הדיון.

4. הקלטת דיונים: פתרון זה נהוג בחלק מהדיונים המתקיימים בפני הערכאות השונות.

* יתרונות: מאפשר שמיעה מהירה יותר של פרשת ההוכחות והתרשמות טובה יותר מן העדים (אין צורך להפסיק את הדיון, לאור אילוצי קצב ההקלדה, תוך מתן אפשרות לעד לחשוב על מתן תשובות "יצירתיות").

* חסרונות: עלות כספית לצדדים ופרוטוקול עב כרס, שחלקו עלול להיות רצוף באמירות לא רלוונטיות וחסרות ערך לדיון.

5. הגבלת היקף הטיעון וכתבי הטענות: פתרון הנהוג בחלק מן הערכאות, במיוחד ככל שהדברים נוגעים לסיכומי הצדדים בכתב, לפני מתן פסק הדין.

* יתרונות: מעודד דיון ממוקד ויעיל בעיקרי הדברים.

* חסרונות: קיצור היריעה עלול למנוע מן הצדדים לפרוש את מלוא משנתם, ולהותירם בתחושה - ולעתים בצדק - כי לא קיבלו את יומם בבית המשפט.

6. סיכומים בעל-פה: בהתאם לתקנה 160 לתקנות, סיכומים בעל-פה הם ברירת המחדל, ואילו צו לסיכומים בכתב יינתן לפי שיקול-דעתו של בית המשפט. בפועל, סיכומים בכתב הם חזון נפרץ, ואילו סיכומים בעל-פה אינם נפוצים.

* יתרונות: סיכומים בעל-פה מאפשרים את סיום הדיון באופן מהיר יותר. סיכומי שני הצדדים נשמעים באותו היום, ובית המשפט מתחיל מיד לאחר מכן במלאכת הכנת פסק הדין.

* חסרונות: סיכומים בעל-פה אינם מאפשרים לצדדים לפרוש את מלוא טענותיהם. לעתים מועלות באולם בית המשפט טענות מפתיעות, שהצדדים אינם יכולים להתייחס אליהן בהתרעה קצרה.

7. מתן פסק דין בתוך 30 יום ממועד הגשת הסיכומים: פתרון זה הותקן במסגרת תקנה 190 לתקנות ונועד לקצר את זמן בירור התיק. בפועל, כמעט שאינו נאכף.

* יתרונות: מניעת עינוי דין.

* חסרונות: עלול להוביל את הערכאה הדיונית לקבלת פסקי דין מוטעים עקב כתיבת ההכרעה תחת לחץ של זמן.

8. פסיקת הוצאות ריאליות עם סיום ההליך המשפטי: הפתרון הותווה, ככל שהדברים נוגעים לסכסוכים בין גופים מסחריים, במסגרת החלטה שניתנה על-ידי רשם בית המשפט העליון, יגאל מרזל (בג"צ 891/05 בעניין תנובה), אך ההחלטה אינה מיושמת הלכה למעשה בערכאות השיפוט.

* יתרונות: צמצום כמות הליכי הסרק.

* חסרונות: הרתעת מעוטי יכולת מהגשת תובענות ופגיעה בזכות הגישה לערכאות.

הפתרונות המוצעים

■ קביעת מועד לישיבת קדם-משפט מיד עם הגשת התובענה

■ חיוב בעל הדין לפרט מהם המסמכים המהותיים עליהם הוא מסתמך, במסגרת כתבי הטענות

■ שמיעת דיונים באופן רציף מדי יום

■ הקלטת דיונים

■ הגבלת היקף הטיעון וכתבי הטענות

■ הגשת סיכומים בעל-פה

■ מתן פסק דין בתוך 30 יום ממועד הגשת הסיכומים

■ פסיקת הוצאות ריאליות עם סיום ההליך המשפטי

יו"ר הוועדה הינו עו"ד רפאל ליבא ממשרד איתן מהולל & שדות ועו"ד רם ז'אן ממשרד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'. חברי הוועדה - סגני היו"ר עורכי הדין יוחאי שלף, אייל פייבל ואמיר פרנקל וכן עו"ד ליאב ויינבאום, מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות המדינה.