"משרד גרוס-קלינהנדלר-חודק מנסה לסכל הסדר נושים של אגרי אינווסט"

כך טוענת החברה ■ משרד גרוס: אנו דורשים לקבל את חלקנו בגין העבודה המשפטית הקשה והרבה, בהיקף של מאות אלפי שקלים, שהושקעה באגרי אינווסט

"משרד עורכי הדין גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג ושות' מנסה לסכל בחוסר תום-לב הסדר נושים בכדי להפעיל לחץ פסול על יתר הנושים ו'לאלץ' אותם להגיע להסדר בלתי שוויוני ובלתי צודק, שבו נושה שאינו מובטח, בעל חוב זניח מכלל החוב, יקבל סכומים גבוהים מיתר הנושים, לרבות על חשבון הנושה המובטח העיקרי של החברה" - כך טוענת חברת אגרי אינווסט הנמצאת בשליטת דני ברנר, בבקשה דחופה שהגישה לבית המשפט לאישור הסדר נושים, במסגרת הליך הפירוק של החברה.

חברת אגרי אינווסט הינה חברת אחזקות ציבורית שכל אחזקותיה הן מניות חברת קמור בע"מ, שהיו משועבדות לבנק הפועלים. ‎‎חברת קמור, שנסחרה בשיאה לפני 5 שנים לפי שווי של 600 מיליון שקל, אף היא מצויה בהליך פירוק.

בראשית החודש הגישה אגרי אינווסט, באמצעות עורכי הדין יוסף בנקל, אמיר פרנקל ורתם פישמן נגרין ממשרד ראב"ד-מגריזו-בנקל, בקשה דחופה להורות על כינוס אספות לצורך אישור הסדר נושים.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב מינה את עו"ד יוסי בנקל ככונס על המניות מטעם בנק הפועלים, לאחר שהחברה לא עמדה בתשלום חובה לבנק, ובהוראת בית המשפט התקיימו החודש אספות נושים ובעלי מניות של החברה, אשר במהלכן הרוב המוחלט של בעלי מניות החברה וכן בנק הפועלים, אשר הינו הנושה העיקרי של החברה, נתנו את הסכמתם להסדר הנושים, במסגרתו יימכר השלד הבורסאי של החברה למציע שהציע את ההצעה הגבוהה ביותר.

ואולם, בבקשה הדחופה לאישור הסדר הנושים שהוגשה ביום חמישי האחרון, באמצעות עורכי הדין יוסף בנקל, אמיר פרנקל ורתם פישמן נגרין ממשרד ראב"ד-מגריזו-בנקל, עולות טענות חריפות כנגד משרד עורכי הדין גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג, ממשרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בארץ, בגין ניסיונות לכאורה לסכל את ההסדר.

מהבקשה עולה כי הנושה היחיד שהתנגד להצעת הסדר הנושים הינו משרד עורכי הדין, שהוא נושה בלתי מובטח ובעל חוב זניח ביחס לכלל חובות החברה, המגיעים לסך של כ-70 מיליון שקל. זאת, כך נטען, בניסיון לטרפד את הסדר הנושים ואת ביצוע מכירת השלד הבורסאי, על אף שאין ספק כי לולא יצא הסדר זה אל הפועל, תגיע החברה למצב של חדלות פירעון.

"עסקינן בניסיון חוסר תום-לב של נושה אחד ויחיד, בעל חוב של פחות מ-0.72% מכלל חובות החברה, לסכל את הסדר הנושים שהתגבש לצורך מכירת השלד הבורסאי של החברה - המהווה את הנכס היחידי של החברה, דה-פקטו, ששוויו אינו אפסי, תוך שהוא מודע לכך כי סיכול הסדר הנושים, וביטול מכירת השלד הבורסאי כפועל יוצא מכך, יגרמו להורדת שווי הנכס היחידי של החברה כאמור לחלוטין ולמצער באופן משמעותי ביותר", נכתב בבקשה.

מהבקשה עולה כי למעט השלד הבורסאי של החברה, בבעלות החברה נכס אחד בלבד, מניות חברת קמור, אשר אינן בעלות שווי ממשי. יתרה מכך, לחברה אין מקורות כספיים כלשהם, ואין לה נכסים העשויים לשמש לפירעון חובותיה.

מעבר לכך, צוין בבקשה, החל מיום 29.3.2013 מצויה חברת קמור בהליכי פירוק, ולפיכך ספק אם ניתן יהיה לממש את מניותיה או לקבל תמורה כלשהי בגינן לשם פירעון החובות לבנק הפועלים, אשר המניות משועבדות לטובתו. מהבקשה עולה כי הלכה למעשה הנושה המובטח, הבנק, אינו מהווה נושה מובטח דה-פקטו.

כעת, נכתב בבקשה, משרד גרוס-קלינהנדלר, "אשר אמור לקבל לכל היותר כמה אלפי שקלים בודדים ממכירת השלד הבורסאי (בהתאם לחלקו בחוב החברה אל מול התמורה האמורה להתקבל ממכירת השלד), מוכן 'לסכן ולאבד' קבלת תשלום זניח זה (ככל שההסדר לא יאושר) בכדי להפעיל לחץ פסול על יתר הנושים ו'לאלץ' אותם להגיע להסדר בלתי שוויוני ובלתי צודק, שבו דה-פקטו, נושה שאינו מובטח, בעל חוב של פחות מ-0.72% מכלל החוב, יקבל סכומים גבוהים מיתר הנושים, לרבות על חשבון הבנק שהינו הנושה המובטח העיקרי של החברה (כ-98.51% מכלל חובות החברה)".

עוד נכתב: "אין דרך אחרת לתאר התנהגות זו של המשיב [משרד גרוס-קלינהנדלר, א' ל"ו], אלא כניסיון סחטנות חסר תום-לב, תוך שהוא מודע כי ממילא אין לו, דה-פקטו, בניגוד לבנק, כל סיכון ממשי בסיכול אישור הסדר הנושים ומכירת השלד הבורסאי של החברה, ועל כן הוא 'מרשה' לעצמו להתנגד לאישור הסדר הנושים, ללא כל הסבר או נימוק הגיוני" - כך לשון הבקשה.

בסוף ינואר קיבלה חברת אגרי אינווסט מהבורסה התראה בדבר אי-עמידתה בכללי השימור, וכחודשיים לאחר מכן, לאור מינויו של כונס נכסים על מרבית נכסי החברה, הושעה המסחר במניות החברה וטרם חודש.

בהתאם להוראות תקנון הבורסה, אם לא יתקיימו התנאים לחידוש המסחר במניות החברה ברשימה הראשית עד ליום 19.3.2014, יוחמרו תנאי הסף בהם החברה נדרשת לעמוד לשם חזרה לרשימה הראשית.

בנסיבות אלה, ככל שהשלד הבורסאי של החברה לא יימכר בהתאם להסדר המוצע, קיים ספק רב באפשרות למציאת קונה אחר, וערכו של השלד הבורסאי יופחת באופן משמעותי ואולי אף לחלוטין.

יצוין כי משרד גרוס-קלינהנדלר נתן שירותים משפטיים לחברה עד חודש מאי 2013, ובגין שירותים אלה נותרו חובות לחברה.

ממשרד גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג ושות' נמסר בתגובה: "משרדנו אינו מתנגד כלל ועיקר למכירת השלד הבורסאי, אלא לאופן החלוקה של התמורה שתתקבל ממכירתו בין הנושים. המשרד דורש לקבל את חלקו בגין העבודה המשפטית הקשה והרבה, בהיקף של מאות אלפי שקלים, שהושקעה באגרי אינווסט".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988