נסיך מצרים

אירועי השבועות האחרונים מסמנים את הגנרל סיסי כמנהיג המובהק הבא במצרים

הימים האלה הם ימי לידתו של מנהיג חדש במצרים. שמו עבד אל-פתאח סיסי, ומיותר לחפש מידע מסווג אודותיו או לרחרח אצל פקידים אמריקנים שנפגשו עמו. די לעקוב אחר הביטויים הגלויים של התנהלותו כדי להבחין כי האיש קורץ מחומר של ראשי מדינה. שנתיים וחצי מאז הדחתו של הנשיא חוסני מובארק, לא הופיעה במצרים אישיות כמותו, שהצליחה להעניק לעשרות מיליוני אזרחים תחושת ביטחון ושייכות.

הנה מה שהספיק הגנרל סיסי, מפקד צבא מצרים, לעשות בחודש אחד בלבד: הוא הדיח נשיא מכהן, סילק את האחים המוסלמים מעמדות ההשפעה שתפסו, סגר כלי תקשורת המזוהים עם האחים, והכריז עליהם מלחמת חורמה בכיכרות. כשקרא למיליונים לצאת לרחוב ולהביע תמיכה בצעדיו, הוא זכה להיענות מרשימה.

משטר הקצינים נאבק באופוזיציה עיקשת

בצעד נדיר של תמיכה עממית, מעניק רוב העם המצרי גיבוי לסיסי אף לשפוך את דמם של תומכי הנשיא המודח מוחמד מורסי, אם זה מה שצריך כדי להשיב את הסדר הציבורי על כנו. מפגן הלגיטימציה שהזמין סיסי מהעם יסייע לו מול וושינגטון, שמגששת תקופה ארוכה בחיפוש אחר האיש שלה בקהיר. ואם לא די באלה, הכריז שר ההגנה המצרי על "סופת המדבר" - מבצע צבאי נרחב נגד הפלגים הקיצוניים, שמאיימים לקרוע את סיני מאחיזת השלטון המרכזי בקהיר.

אירועי השבועות האחרונים במצרים החזירו לאנשי המשטר הישן את האחיזה שנשמטה מידיהם אחרי הליכתו הכפויה של מובארק הביתה. גם האחים המוסלמים חזרו למקומם המוכר בספסלי האופוזיציה, מוכים וחבולים מהניסיון להשתלב בשלטון שלא צלח. מצבם רע משהיה ערב ההפיכה נגד מובארק בפברואר 2011. בשעתם, ניאותו שכבות רבות בציבור להעניק להם הזדמנות היסטורית להשתלב בשלטון. מאז, גם אלה התמעטו.

מוקדי הכוח מצויים כיום בשליטת הקצינים: מערכת המודיעין והמשטרה, מערכת המשפט. גם רוב התקשורת בידיהם, כמו בימים הטובים. אבל מקור הכוח העיקרי של הצבא בימים אלה הוא הציבור. מי שלא ראה את המוני המצרים אומרים "כן" לסיסי שלשום (שישי) בכיכר תחריר - לא ראה פסטיבל לאומי מימיו. "הייתה אווירה של שמחה, הרגשתי כאילו ניצחנו בגביע העולמי בכדורגל", אמר אחד מהם אתמול, בעברית צחה, בראיון לגלי צה"ל.

ולמרות תחושת הניצחון - משטר הקצינים נאבק באופוזיציה עיקשת שטרם אמרה את מילתה האחרונה. שאלות קיומיות ממתינות להם מעבר לפינה. כיצד, למשל, יצלחו סיסי ואנשיו את האתגרים הרבים, ובראשם המצב הכלכלי המעורער. מה יקרה ללגיטימציה העממית הסוחפת, אם יגלה המצרי שוב כי עתידו לוט בערפל ופרנסתו קופחה. אנו, בתסריט כזה, נישאר בתוכנית ריאליטי: במקום כוכב נולד - לרדת בגדול.

אירועי השבועות האחרונים במצרים הם לקח עבור אלה מאיתנו, הישראלים, שהטיפו אז בידענות, כי מצרים נפלה שדודה בידי האחים המוסלמים לאחר לכתו של מובארק. ההמונים שזרמו לכיכרות להפגין תמיכה בסיסי, לא עשו זאת בפקודה. הם באו מרצונם. מספרם היה רב לאין שיעור מזה של תומכי האחים המוסלמים, שקראו להחזיר את מורסי לארמון הנשיאות, בנימוק שהוא נבחר בדרך דמוקרטית.

הציבור המצרי הוכיח כי נטייתם הדתית של האחים איננה משחקת אצלו תפקיד מרכזי ואינה קוסמת למצרי הממוצע. זה רוצה יציבות, פרנסה ועתיד בטוח, עוד לפני שהוא מוכן לשמוע מה יש לאלוהים להציע.

ובנוגע לישראל - בחיוך שעלה על פניהם של ראשי צה"ל ופיקוד הדרום, אפשר להבחין אפילו מקהיר. בעידן האחים המוסלמים פעלו ראשי הצבא המצרי פחות בחופשיות, לא בשל הכבלים שהניח עליהם מורסי - מעולם לא הייתה עליהם סמכות כלשהי - אלא בעיקר בשל החשש מתגובת הציבור.

מהלכי מחץ נגד אויב משותף

לפני שנה, בעקבות טבח 16 השוטרים המצרים ברפיח על-ידי קיצוניים, הבינו סיסי ואנשיו שאם לא יתעשתו מיד, הם עלולים לקום בוקר אחד ולמצוא כי חלקים נרחבים מסיני עברו לאחיזת החמאס. חקירות מאומצות הבהירו להם, שמאחורי הפיגוע עומדת הזרוע הצבאית של חמאס. תנועת-המלקחיים בין האחים המוסלמים בקהיר לחמאס בסיני זכתה לגיבוי פיננסי מרשים של ממשלת קטאר, והפכה להיות משולש מסוכן עבור הקצינים.

הדרת האחים המוסלמים מארמון הנשיאות סילקה מקהיר גם את השפעתה ההולכת ומתרחבת של קטאר הקטנה והעשירה על הפוליטיקה המצרית.

מי שרוצה לדעת נקמה מתוקה מהי, ידמיין כיצד הרגישו הקצינים כאשר אנשיהם נשלחו לסגור את אולפני אל-ג'זירה בקהיר.

מאז לא פועלים צוותי התחנה על אדמת מצרים. הבעיטה החוצה לא כוונה רק לעורכי התחנה הפופולרית, ששכחה איזון עיתונאי מהו - אלא גם לישבנו של האמיר הקטארי.

כוחות של הארמייה השנייה והארמייה השלישית, מצוידים בגיבוי ציבורי ואמריקני, יצאו בסוף-השבוע למבצע "סופת המדבר" נגד החמושים בסיני. מבצע מהסוג הזה - שחורג מהנספח הצבאי בהסכם השלום - מתנהל בתיאום עם צה"ל ובאישור ממשלת ישראל. שני הצבאות חזרו לתאם, בדרגים הגבוהים ביותר, מהלכי מחץ נגד אויב משותף.

את התוצאות המעשיות של שיתוף-הפעולה ראו תושבי רפיח ואל-עריש בשבוע שעבר, כאשר מסוקי-קרב מצריים חגו מעליהם. שם וברצועת עזה למדו לפתע, כי גם לחיל האוויר המצרי יש אפאצ'ים.

הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גל"ץ