בלי בשר ובלי חלב: האוכל הטבעוני מתחיל לצבור תאוצה

מערבי קונספט במסעדות גורמה ועד למנות בתפריטים של הרשתות הגדולות, אין עוררין על כך שטבעונות היא הטרנד המתעצם של השנים האחרונות ■למה דווקא עכשיו, איך גם זה קשור לפייסבוק, ומה הקשר להפרעות אכילה? מסע בחמש תחנות

שעת צהריים במסעדת בודהה בורגר במרכז הכרמל. הסניף החדש של רשת המזון הטבעוני כבש עוד מרכז עירוני בישראל והטבעונים עולים לרגל. זה הסניף הרביעי של הרשת, והיא ממש לא לבד. מסעדת זכאים בתל אביב זוכה לחיבוק מקהילת הטבעונות, וגם ברשתות המזון והמסעדות "הרגילות" מגישים יותר ויותר מנות מהז'אנר.

לנדוור וגרג הכניסו מנות לתפריט, ארומה ביטלה את התשלום על המרת החלב בסויה ועל המרת העוף בטופו. מסעדת דלאל הכניסה לתפריט שווארמה פטריות צמחונית, בננוצ'קה יש תפריט טבעוני פעם בשבוע, ודוגמאות יש לרוב. עד כדי כך שאנונימוס אף השיקו אפליקציה המאפשרת לאתר מנות טבעוניות במסעדות בהתאם למיקום המשתמש, תוך דירוג, הערות וביקורת המשתמשים בה. עד כה באפליקציה 3,000 מנות.

איך הפכה מלכתחילה קציצת העדשים לאוכל הכי סקסי בעיר בעיני שורות של צעירים, שמעדיפים אותו על פני נתח סטייק מדמם שהיה בעבר גולת הכותרת של בילוי ראוי. ולמה דווקא עכשיו? הרי כבר עשרות שנים נשמעות קריאות לזכויות בעלי חיים, גם אלה החיים במשק המתועש. פעילות אינטנסיבית בנושא מתנהלת כבר שנים על-ידי גופים ותנועות שנתפסו הזויים ובבת אחת, עם הכניסה לעשור השני של המילניום, המוניטין השתנה והם פתאום בני האור, ואוכלי הבשר הם בני החושך. יצאנו לבדוק.

תחנה ראשונה | מחפשים זהות

את אחת התשובות לתזמון הטרנד שמחרים כל דבר מן החי, לרבות ביצים וחלב, ומהי הקרקע שעליו הוא משגשג מוצא סוציולוג המזון רפי גרוסגליק מאוניברסיטת בן גוריון בתרבות השפע ובפוליטיקה של הזהויות. מונחים מופשטים לשאלה קצת יותר צנועה, אך גרוסגליק מתנדב להסביר איך מה שאנחנו בוחרים לאכול הוא בסופו של דבר, בחירה של זהות בעולם של זהויות מעורבבות.

"אנחנו חיים בתוך מנגנון תרבותי גדול שקוראים לו הגלובליזציה של התרבות", הוא מנתח, "שבו כבר לא אוכלים רק מה שהזהות היהודית שלנו אומרת או את מה שאוכלים במדינת ישראל, אלא אוכלים את מה שהעולם אוכל. יש לנו מטבח פיוז'ן, ומקדונלדס ומסעדות צרפתיות.

"במרחב הגלובלי של הפוליטיקה של הזהויות, אני יכול להלביש על עצמי איזה זהות שאני רוצה, ואחת הזהויות היא צמחונות וטבעונות. בתרבות הגלובליזציה כל הזהויות מתערבבות והטעם שלנו לא קשור כבר לטקסטורות ולמרקמים, אלא נוצרו ממדים אחרים של זהות ומוסר; אנשים שואלים 'מה אומר עליי מה שאני אוכל?'; אכילת סטייק נחשבת גברית ולסלט במסעדה יש טעם נשי ועדין. הרי קוויאר לא באמת יותר טעים מחומוס, אבל רפלקסיבית הוא נחשב אנין".

אבל אימוץ זהות הטבעונות, בעולם שעיקר הסחורה שלו מגיעה מן החי, יכול להיות מלווה גם בהרבה קשיים, בין-אישיים ויומיומיים, שטבעונים חדשים מבקשים להתמודד איתם. בקבוצות הקהילה השונות בפייסבוק עולות שאלות ברומו של טבעוני, שלעתים ייראו מהצד כדמיוניות. דוגמאות על קצה המזלג מחיי היומיום: האם השתמשו בביצה כדי להשחים את הלחמנייה שלי? האם יש מסטיק טבעוני? איך עושים חביתה מקמח חומוס? מה עושים עם שעועית מונבטת? היכן ניתן להשיג אגר? והפוסט שגרף הכי הרבה תגובות השבוע: האם אתם חסים על יתושים?

"אך יש עוד לא מעט מצוקות", אומר דניאל אדר, מאמן אישי שמקיים סדנאות לטבעונים. "יש מצבים שיש בן זוג שהוא בכלל לא בעניין והאישה הופכת טבעונית ומאוד קשה לה להתעסק עם בשר. יש הרבה חברה צעירים שפתאום מלאי המועמדים לזוגיות אצלם מצטמצם. יש כאלה שמאוד קשה להם לשבת על השולחן שיוגש בו המבורגר וסטייק. יש את נושא הבילויים החברתיים, שבחור צעיר שבחר בטבעונות יוצא לאכול עם החברה ועכשיו צריך לחפש מה טבעוני. יש הרבה תסכול וכעס מהתכנים שאליהם נחשפים בפייסבוק. יש את העניין של הוויכוחים על הנושא, שהרבה פעמים מרגישים מותקפים או נתפסים כמתנשאים וכמטיפים מעצם הבחירה בטבעונות".

תחנה שנייה | הבריאותנים

אם בעבר היו מסתכלים צרכני המזון על האריזה בעיקר כדי לדעת כמה קלוריות מסתתרות באוכל, בימינו קהילה שלמה של צרכנים מסתכלת קודם כול על האות E, זאת שמסמנת עבורם את כל מה שרע באוכל מתועש (המייצבים והמשמרים שמוחדרים בתהליך התיעוש של המזון).

הקריאה לשקיפות בתעשיית המזון הובילה לגילויים של שיטות ייעול שנויות במחלוקת, גם בתעשיית חיות המשק, שלעתים באות על חשבון הערך התזונתי של השניצל או של החלב. כך גם פירמידות תזונה חדשות מנסות לשבור את הפירמידה שעליה נשען העולם המערבי כבר עשורים. אחד הזרמים של הטבעונות הוא הבריאותנים, והם שם בגלל ערכי הבריאות ולא בהכרח מתוך ערכי המוסר.

"סוציולוגים אוהבים להגיד שאנחנו חיים בחברת סיכון", מתייחס גרוסגליק למוטיבציה הבריאותית, "אם זה סיכון של זיהום סביבתי, במישור הפוליטי או במזון. בתרבות הגלובליזציה כבר אין מדינה שתגן עליי ואני כבר לא יודע מה אני מכניס לפה. התקשורת כל הזמן מגלה לי משהו על האוכל שלי, או שהוא מזוהם או שמגלים שיש טונות של רכיבים מייצבים באוכל, ואז מתפרסם גם תחקיר בכלבוטק ופתאום אתה מגלה שרק רצית לאכול קציצה ותראה איך מחטיפים מכות לפרות. אין אמון בשום מערכת, ובטח בישראל שאין בה רשות מזון".

תחנה שלישית | האופנתיים

אם צריך למצוא פרזנטור לטרנד הרי שאורי שביט, עיתונאית ומבקרת לשעבר, שחוגגת את טעמם של הקטניות ואת גילוי המטבח הטבעוני זה שנתיים, היא הכתובת. לבלוג שלה "טבעוניות נהנות יותר" יש 70 אלף כניסות בחודש, והיא מעבירה סדנאות והרצאות בנושא, כמו, למשל, סדנה לבישול טבעוני שמיועדת לטבעונים ולטבעוניות פנויים ופנויות שמקווים לבשל גם אהבה, שתתקיים במחצית אוגוסט. "באתי מהקצה הכי רחוק מהטבעונות", היא מודה, "מאוד חששתי שאצטרך להיות בן אדם סגפן ואומלל שאוכל רק נבטוטים. החלטתי שאני כאן כדי להוכיח שטבעונים באמת יכולים ליהנות יותר ושאוכל טבעוני יכול להיות סקסי".

ומתברר שהם באמת נהנים, ואפילו סוגרים עבורם מסעדות שף ידועות. כך, למשל, את חגיגות השנתיים לטבעונות תציין שביט בשבוע הבא בשתי ארוחות במסעדת סרדיניה שאליה מגיעים טבעונים שחברים בקהילה לארוחת מלכים מחומרי גלם שאינם מן החי. ארוחה זו היא חלק ממסורת של ארוחות טבעוניות במסעדות ידועות שמארגנת שביט; בין היתר התקיימו ערבים טבעוניים במסעדות התרנגול הכחול, פרונטו, ברטי ועוד.

"אלה היו ערבים מדהימים עם תפוסה מלאה ורשימת המתנה מטורפת. בהתחלה הייתי צריכה לדחוף את זה, אבל עכשיו מגיעות גם פניות אליי כי רואים שטבעונות זה לא משהו מאיים. הארוחות התמלאו והיה באזז. נחשף למסעדנים כמה קהל טבעוני יש שאף אחד לא טרח לזהות אותו והוא תמיד הרגיש מוקצה".

תחנה רביעית | הרדיקלים

ענייני הבישול הם הדבר האחרון שמטריד את סשה בוז'ור, מייסד תנועת 269 שנולדה בישראל והפכה בינלאומית. בוז'ור, טבעוני זה 13 שנה, עסק פעם בפעולות הסברה בדוכנים, ממש כמו בן-דב, עד שהבין שהדרך לשינוי לא תגיע משם. כיום פעילי התנועה נתפסים על-ידי הציבור כאקטיביסטים הנושקים למחוזות האנרכיזם, ושמם עולה בדיונים על קיצוניות הטבעונים, קוראים להם טרוריסטים או מכנים את הפעילות שלהם ג'יאהד.

קצת מפתיע לגלות שבוז'ור הוא אדם די רגוע, כזה שטון הדיבור שלו שליו, עקבי, סבלני וכל מה שיכול להיות הפוך מהפרסומים בפייסבוק שרצים עכשיו ומשווים אותו להיטלר, שהיה גם צמחוני, או לאלה שמתריעים מפני העובדה שיש לו נשק, כי הוא עובד לפרנסתו כמאבטח.

- סשה, יש לך נשק?

"לא, אין לי נשק. זו תגובת הנגד של התעשייה לפעילות שלנו. הם רואים שהרשתות החברתיות נותנות פתח לדברים שהם לא רוצים שנראה, אז התגובה שלהם היא לשכור יחצנים שיוציאו קמפיינים שתוקפים ישירות את הפעילים בתנועה".

- אתה מרגיש רדוף?

"אני חושב שבמקום להתמודד עם הטיעונים ועם האמת, אנשים מחפשים ליצור אויב מדומה ואיום שלא קיים. זה מצביע על אמת מסוימת שאנשים מדחיקים בתוך עצמם".

את אות הפתיחה לפעילות התנועה נתן בוז'ור בחודש אוקטובר, אז ארגן מיצג שבו פעילי התנועה נלקחים כבקר על-ידי בריונים לבושי שחורים ועל זרועם נצרבת כתובת 269, על שמו של עגל שמסתובב לו אי-שם בפס הייצור של תעשיית הבשר והחלב בישראל.

- 13 שנה אתה אקטיביסט טבעוני. מה קרה עכשיו, שלפעילות שלך יש אפקט גלובלי?

"יש נתק בין האלימות שמופעלת על בעלי החיים ובין המוצר שמגיע בסופו של דבר לשולחן המשפחתי. אבל הנתק הזה השתנה, ואנחנו מגלים מה קורה שם. המטרה שלנו היא שאנשים יסתכלו לאוכל שלהם בעיניים ויתחיל שיח אמיתי על הנושא".

הדרך של בוז'ור לביטול הנתק התודעתי, היא במעשים שיניבו צילומים ועדויות, לרוב קשות מאוד לעיכול. למשל, תיעוד עגלים שנלקחים מיד אחרי ההמלטה מאימם, שמגיבה בסטרס, בבכי ובצעקות או בצילומים של עגלים שהעיניים שלהם נוזלות החוצה או בצילום של פעולות צריבה שצובעות את פרוות הפרות בדם.

תחנה חמישית | המוסריים

הרבה התייסרות ניכרת בפעילות של הטבעונים שבוחרים בדרך זו מבחינה מוסרית. גם הפילוסופיה של המוסר עוסקת רבות בשאלות אלה, עוד מימי הרמב"ם, עבור בניטשה ובהגותו שאומצה בגרמניה ומכאן ההקשר לנאציזם; דרך תנועת הנגד של ילדי הפרחים, שבתחום המזון פעלה במיליטנטיות, עבור באימוץ של תורות מזרח צמחוניות ועד להוגים בני זמננו, שפרסומיהם עסקו בבעיות המוסר שנוצרו בעקבות המהפכה התעשייתית.

"בפילוסופיה של המוסר שעוסקת בנושא אכילת בשר יש כמה זרמים", מסביר ד"ר עובדיה עזרא מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. "הראשון נובע מרעיונות של שחרור בעלי חיים, שבמרכזם הטענה שצריך להתייחס לבעלי חיים במידה של חסד כמו שמתייחסים לבני אדם. כמו שפעם היה צריך לעמול כדי לשכנע שגם לנשים יש זכויות ואחרי זה לשחורים יש זכויות, הגיע הזמן שגם לבעלי החיים יהיו זכויות. בגלל יכולת החישה שלהם, העובדה שהם יכולים לחוש סטרס ופחד ומערכת העצבים שלהם שדומה לשלנו, הם זכאים להתייחסות הרבה יותר אמפתית".

זוהי המשנה המזוהה עם מונח הסוגנות (Speciesism), שעוסקת בהבדלה מוסרית בין בעלי חיים על-פי מינם הביולוגי. "זרם זה מתחרה עם גישה נוספת, שלפיה לכל יצור חי, אינדיבידואל, יש זכויות. אם הטענה הראשונה התייחסה לקבוצות בעלי חיים, כאן מתייחסים אליהם כאינדיבידואל, וכמו שלכל אדם יש זכות, כך גם לכל יצור חי".

הכתבה המלאה - במגזין G

צרו איתנו קשר *5988