הנקראות ביותר

בג"ץ ידון מחר בעתירות לביטול החלטת הממשלה על יצוא הגז

מתוך עמדות הצדדים עולה כי קיימות מחלוקות משפטיות חריפות בין חברות הגז לבין הממשלה בשאלת החלוקה בין יצוא גז לשימוש מקומי ■ המדינה: "זו חובת הממשלה לקבוע את מכסות יצוא הגז כדי לשמור על הביטחון האנרגטי"

מחלוקות משפטיות חריפות בין חברות הגז לבין ממשלת ישראל, בשאלת יישום החלוקה בין יצוא גז טבעי לבין השימוש בשוק המקומי. כך עולה מתגובות הממשלה, הכנסת וחברות הגז לבג"ץ, לקראת הדיון בעתירות של המרכז האקדמי למשפט ועסקים, אדם טבע ודין, התנועה לאיכות השלטון וארגונים ציבוריים נוספים מחר (ה'), לביטול החלטת הממשלה בדבר קביעת מכסת יצוא הגז, ובדרישה שהנושא יעוגן בחקיקה של הכנסת. העתירות יידונו בפני נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, והשופטים אליקים רובינשטיין ונעם סולברג.

עו"ד אפי מיכאלי, המייצג את העותרים בשם המרכז האקדמי למשפט ועסקים, טוען כי "המדינה מנסה להציג את החלטתה ככזו העוסקת בקביעת היקף התצרוכת הפנימית של מדינת ישראל בעשורים הקרובים, בעוד שההחלטה בפועל - כמו גם כל עבודתה של ועדת צמח, אשר את מסקנותיה אימצה הממשלה - עוסקת בסוגיית יצוא הגז, אשר אינה מצויה כלל תחת סמכותה של הממשלה במסגרת החוק".

לדבריו, "ניסיון זה להתבסס על הוראת חוק ישנה, תוך הפיכת הקערה על פיה, חושף את אחד הקשיים המשפטיים שבהצדקת פעולת הממשלה".

הפרקליטות, המייצגת את הממשלה, טוענת בתשובתה לעתירה כי הסעיף הראשון בהחלטת הממשלה, שנגדו מכוונת העתירה, "נועד להבטיח שמירה של כמות הגז הטבעי הנדרשת לצורכי מדינת ישראל בעשורים הבאים, פיתוח בהקדם של מאגרי גז טבעי והתייחסות לכמות הגז המותרת ליצוא ממאגרים בגדלים שונים".

העתירות נגד סעיף זה בהחלטת הממשלה מתמקדות בשני סוגי טיעונים: האחד - שאת מכסת היצוא יש לקבוע באמצעות חקיקה ולא בהחלטת ממשלה, הנשענת על סעיף מחוק נושן שאינו מתאים לסיטואציה הקיימת; והשני - שבפני הממשלה לא עמדה תשתית עובדתית ראויה בעת שקיבלה את החלטתה על גובה המכסה - קרי חוות-דעת כלכלית מפורטת בדבר צורכי הגז של המדינה בעשורים הבאים.

"שמירה על זכות הקניין"

עמדת הפרקליטות נשענת על חוות-דעתו של המשנה ליועמ"ש (כלכלי-פיסקלי), עו"ד אבי ליכט, שקבע כי אין מניעה משפטית לקבוע את מכסת היצוא בהחלטת ממשלה, אף ש"רצוי היה להסדיר את הנושא בחקיקה".

בהודעת הפרקליטות לבג"ץ ניכר צעד נוסף קדימה, וכעת היא טוענת כי "לא זו בלבד ששר האנרגיה והממשלה לא היו מנועים מלקבל החלטה על הפעלת הסמכות לפי חוק הנפט, אלא מדובר בסמכות חובה, שהיה הכרח משפטי להפעילה, כדי לשמור בצורה המיטבית על זכויות הקניין של המדינה בגז הטבעי, וכן על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל".

עם זאת, ניתן להיווכח כבר עכשיו בפערים ניכרים בפרשנות החוקית בין המדינה לבין חברות הגז בשאלת מדיניות ניתוח הגז שיופק - ליצוא או לצריכה מקומית. המדינה מדגישה בהודעתה כי "לאור הוראות חוק הנפט, לבעלי החזקות אין כל זכות משפטית שבדין לייצא מישראל גז טבעי שנדרש לצורכי המשק הישראלי, ועצם האפשרות של בעלי החזקות לייצא גז טבעי מישראל - מותנית בכך שבגז המיוצא איננו נדרש לצורכי המשק הישראלי".

עוד מוסיפה המדינה כי "הפעלת סמכויות השר לשם שמירת כמות הגז הנדרשת למשק הישראלי עצמו - בכל היקף שלדעת השר נדרש לתצרוכת של המשק הישראלי - אינה פוגעת בזכויות הנפט מסוג 'חזקה' שניתנו לבעלי החזקות".

"פגיעה בזכויות בעלי המאגרים"

לא אלה פני הדברים, אם לשפוט על-פי תגובת חלק מחברות הגז. בתגובה שהוגשה על-ידי ישראמקו נגב, בעלת מאגר "תמר", וכן נפטא חיפושים, חנ"ל ים המלח וחנ"ל חברת הנפט לישראל, צוין כי "ישראמקו סבורה כי החלטת הממשלה מפלה לרעה את מאגר 'תמר' ביחס למאגרי הגז האחרים. ישראמקו פנתה לשר האנרגיה והמים לקבלת הבהרות בעניין זה, במטרה להימנע מהליכים משפטיים. ככל שהסוגייה לא תיושב בהקדם, ישראמקו שומרת על מלוא זכותה לעתור בעניין זה לבג"ץ".

חברת רציו חיפושי נפש, השותפה במאגר "לוויתן", לא שללה בתשובתה לעתירות כי בעתיד תפעל לשנות את החלטת הממשלה, המגבילה את מכסת יצוא הגז: "זכויותיה של רציו נפגעות כתוצאה מהחלטת הממשלה", נכתב בהודעתה לבג"ץ, "ואולם נוכח הדחיפות שבהשגת ודאות רגולטורית באשר ליצוא גז טבעי והקריטיות שבכך לפיתוחו של משק הגז הטבעי, סבורה רציו כי בשלב זה לא יהיה נכון לעמוד על מלוא זכויותיה בהקשר של יצוא הגז הטבעי, שכן נקיטת הליכים תאריך את תקופת האי-ודאות".

עוד מציינת רציו כי "החלטת הממשלה להגביל את יצוא הגז לשיעור של 40% בלבד פוגעת בזכות המוקנית לבעלי הזכויות במאגרי הגז הטבעי מכוח הוראות חוק הנפט - לייצא את כל הגז הטבעי המופק ממאגריהם, בכפוף לאספקת התצרוכת השוטפת של השוק המקומי".

חברות דור חיפושי גז ואלון חיפושי גז, המחזיקות 4% מהזכויות בקידוחים "תמר" ו"דלית", מציינות כי "החברות אינן שבעות-רצון מכל רכיבי החלטת הממשלה, והן שומרות על זכותן להעלות את טענותיהן".

המסקנה העולה מניתוח הפער בין עמדת המדינה לבין עמדות חברות הגז, כפי שמתברר במסגרת הדיון בעתירה בעניין מכסת יצוא הגז, היא שהחלטת הממשלה על הגבלת היצוא ל-40% מהתפוקה אינה סוף פסוק - לא מבחינת העותרים, המייצגים את האינטרס הציבורי, ולא מבחינת חברות הגז עצמן, המצהירות במפורש כי בדעתן לפעול בהמשך הדרך כדי להגדיל את מכסת היצוא. (בג"ץ 4491/13).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות