מה נאמר ומה נגיד

נתניהו ולפיד רוצים אמריקה - הנה דבר אחד ששכחו להעתיק

בואו נניח לרגע שאנחנו פרופ' ליאו ליידרמן. כל חיינו המקצועיים שאפנו להגיע לתפקיד הבכיר של נגיד בנק ישראל. והנה, דרך כוכבנו. זו לא סתם אמירה של איזה אסטרולוגית. באמת. הכוכבים כאילו הסתדרו במקום, ושירטטו לפנינו את הנתיב למינוי. הנגיד הקודם סטנלי פישר החליט לפרוש, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ראה עין בעין עם סגניתו של פישר קרנית פלוג; ויעקב פרנקל, ובכן, לא ברור עדיין מה בדיוק קרה שם בנמל התעופה בהונג-קונג. עם ישראל עדיין ממתין שפרנקל ימלא את הבטחתו למסור את גרסתו לאירוע. אולי בפעם הבאה.

אומרים עלינו שאנחנו משעממים, אפורים וכבדי-ראש. מלבד העובדה שאלה כנראה אנשים שיש להם אופק של מרקורי שמסתתר מאחורי הדובה הגדולה - הם יודעים כנראה על מה הם מדברים. בניגוד למה שחושב עלינו שר האוצר יאיר לפיד, שאנחנו חבורה צבעונית ופרועה, אצלנו אין שלדים בארון.

אין מתלוננות פגועות המחכות לשעת כושר לתקוף. אין כתמים בלתי מזוהים בעברנו, או על המפה האסטרולוגית שלנו. את תהליך המינוי אנחנו נעבור בקלות, ביעילות ובמהירות. שום חתול שחור לא יעבור בינינו לבין ועדת טירקל, ובעזרת השם, טפו-טפו-טפו, הכול יהיה בסדר.

אני מרגיש כל-כך מוכן לתפקיד הנגיד, כאילו אפשר לחזות כבר במדויק את אירועי השבוע הבא. ועדת טירקל תבחן את מועמדותי, ולפתע ינחתו על שולחנה כמה מכתבים אנונימיים המחשידים אותי במעשים שלא עשיתי.

הו לא!!! מה יהיה?? זה נורא, נורא!! את זה אף אחד לא צפה - בשום מפה, בשום כדור בדולח, בשום תחתית של כוס קפה, אפילו לא בשיפולי כף ידי. כיצד אפשר להתגונן נגד דברים כאלה? אני כלל לא מעלה על דעתי, למשל, לספר את האמת ולהפריך את כל החשדות. לא, לא, מול מעשי רשעות כאלה יש רק צעד אפשרי אחד: לוותר על כל התמודדות שהיא, ולברוח בזעקות שבר אל עבר השקיעה.

אם למישהו נראית התנהלותו של פרופ' ליידרמן, בהנחה שידיו אכן נקיות מכל רבב, כהתנהלות סבירה וכהפגנת שיקול-דעת וקור-רוח המצופים מנגיד בנק ישראל, הוא מוזמן לכתוב לליידרמן ולהפציר בו לשוב ולהתמודד על התפקיד.

מלבד הלחצים המופעלים עליו והאחריות הפורמלית המוטלת על כתפיו של נגיד בנק ישראל, כולל התפקיד גם מרכיב בלתי-פורמלי של שיעור-קומה מוסרי. מנהיגות ערכית. כשפישר פעל להדיח את דני דנקנר מראשות דירקטוריון בנק הפועלים, איש לא הפנה כלפיו אצבע מאשימה ואמר: קשוט עצמך תחילה ואחר-כך קשוט אחרים.

מחשבות נוגות

המסקנה העולה מצעדיו של ליידרמן ביממות האחרונות, היא שטוב שלא יכהן כנגיד. ושוב - בהנחה שאין שום שלדים בארונו ושמדובר באמת באדם נקי מרבב - כיצד היה מגיב מנכ"ל של בנק גדול, אם ליידרמן היה נאלץ לנקוט כלפיו יד קשה? עותר לבג"ץ ומבקש מהשופטים להורות לנגיד לחשוף את המפה האסטרולוגית שהוליכה אותו להחלטתו? מה היה קורה אם פרשייה מביכה של הטרדות מיניות הייתה מתגלה בבנק ישראל? האם היה בידי הנגיד אותו כוח מוסרי להשליט סדר במהומה? או שמא היה בורח בבהלה במשבר הראשון?

נתניהו ולפיד רוצים מאוד להיות אמריקה. הנה משהו שהם שכחו להעתיק: מנגנון יעיל של בדיקת רקע למועמדים לתפקידים בכירים, רגע לפני שמציגים אותם פומבית כמועמדים. כמו שאנשי הבית הלבן עורכים למועמדים לשופטים פדרליים ולבכירים אחרים בממשל.

בדיקה מראש, מחשבה תחילה, עבודת-מטה מעמיקה - אלה עצות ודרכים שראוי לצמרת הממשלה לאמץ בכל נושא, לא רק בסאגת מינוי נגיד בנק ישראל. היעדרן מעורר מחשבות נוגות על אופן התנהלותם של מנהלי המדינה ביתר התחומים שעל שולחנם.