"ישראל חייבת לשפר המשילות. לא נראה טוב שאין לכם נגיד"

ד"ר אליוט חן טוב, האחראי לדירוג של ישראל ב-S&P: "זה לא משנה אם אין לכם נגיד לכמה שבועות, אבל לתקופה יותר ארוכה - זה כבר סיפור אחר" ■ "אין בישראל בועת נדל"ן, אבל יש בהחלט מצב בועתי"

"בכל מה שקשור לדירוג האשראי של ישראל, מה שחשוב לנו הוא אמינות המוסדות: יש לכם את חוק בנק ישראל, יש לכם ועדה מוניטארית עם שישה חברים שמקבלת החלטות, ויש לכם בנק מרכזי שמתפקד כבר כמה וכמה עשורים. בנק ישראל הוא מוסד איתן ואמין. אז זה לא משנה אם אין לכם נגיד לכמה שבועות, אבל אם לא יהיה נגיד כמה חודשים או כמה שנים - זה כבר סיפור אחר, זה עלול לפגוע באיתנות המוסד ואז אתם בבעיה. בקיצור, זה לא נראה טוב, אבל זה לא ממש משנה עכשיו". כך אומר ד"ר אליוט חן טוב, מי שאחראי לדירוג האשראי של ישראל בחברת הדירוג החשובה בעולם, S&P, בראיון ל"גלובס".

חן טוב הופיע בשבוע שעבר בפני בכירים בשוק ההון במפגש של חברת הדירוג S&P-מעלות. מדובר בהתבטאות ראשונה של גורם מחו"ל בעל השפעה על המשק הישראלי, בנוגע לסאגת בחירת הנגיד.

"ישראל הפכה לעשירה לפני שהמסגרת המוסדית הפכה לחזקה ואיתנה לגמרי. בהקשר הזה, יש כאן חולשות לא מבוטלות: המערכת הפוליטית היא מאוד לא יציבה; התחלופה של פקידים בכירים היא גבוהה למדי; יש היבטים של בירוקרטיה ואדמיניסטרציה שאינם מעודכנים ומעכבים תהליכים, וזו בעיה. כך שבפרמטרים הללו ישראל הרחק מאחור לעומת מדינות שאינן עשירות כמוה".

"אני לא אומר שההיבט הזה הוא זה שלא מאפשר לדירוג האשראי של ישראל לעלות בדרגה נוספת, אבל אני כן אומר שאם אתם רוצים להשתייך למועדון המדינות בעלות דירוג גבוה - רמת המשילות שלכם (governance) חייבת להשתפר", מוסיף חן טוב ואומר כי "אתם לא יוון, אבל אתם בהחלט מזכירים את איטליה".

חן טוב מסביר שכאשר מדרגים מדינה מתייחסים לחמישה אלמנטים: הראשון, הוא "יעילות משילותית ומוסדית" - ובו בודקים את היציבות, היעילות ויכולת החיזוי של גיבוש ועשיית המדיניות. "לגבי היעילות", מסביר חן טוב, "הניקוד של ישראל הוא בסדר, אבל לגבי היציבות ויכולת החיזוי (predictability), הציונים שלכם ממש גרועים. אם הקואליציות מתחלפות כל הזמן, הפקידים הבכירים מתחלפים כל הזמן ואתה לא יודע מי בא ומי הולך, אז התוצאה היא ברורה: מאוד קשה לחזות מה תהיה המדיניות הכלכלית של ישראל".

אין מיתון

לגבי מצב המשק, חן טוב מסביר כי אין ספק שהעלאת המסים והקיצוץ בהוצאה שנקבע בתוכנית הכלכלית הבאה יקטינו את הצמיחה. "אלו כללי הכלכלה הבסיסיים", הוא אומר ומיד מדגיש כי בישראל אין "מיתון" וכי הוא מבין את תחושת האזרחים שמדובר בצעדים "לא פופולריים". עם זאת, הוא מפגין אופטימיות לגבי הנעשה, גם בשל תקבולי הגז, ומסביר כי רמת הצמיחה של המשק הישראלי תמשיך להיות גבוהה לעומת שאר מדינות ה-OECD.

לגבי המתרחש בשוק הנדל"ן אומר חן טוב כי "אין כאן 'בועה', אבל יש בהחלט מצב 'בועתי', כלומר, מצב שעלול להפוך לבועה". חן טוב מפרט ומסביר כי "בועה" היא סיכון מערכתי, שאם היא מתפוצצת היא עלולה לפגוע בדירוג - "כאשר היא מתפוצצת, אתה צריך לשלם. לעומת זאת, מצב בועתי שהוא מצב שאנו עוקבים אחריו וזה לא הפך לבעיה".

חן טוב גם התייחס לתיסוף השקל ומסביר את שני החששות העיקריים סביבו: "דולר חזק זה לא כל כך נורא לארה''ב, כי זה משפיע רק על 7% מהתמ''ג שלה. שקל חזק משפיע על יותר מ-40% מהתמ''ג הישראלי. זה הבדל אדיר כי הכלכלה הישראלית מוטת יצוא".

הבעיה השנייה, ופה הוא חוזר למדיניות בנק ישראל, היא כי "אם בנק ישראל חייב להתערב בשוק המט''ח כדרך קבע, אז הדבר פוגע בגמישות המדיניות שלו. כי אם מחר הבנק יהיה סבור כי יש להעלות ריבית כדי לרסן אינפלציה, אבל הוא חושש מהשפעות על שער החליפין, אז הגמישות נאבדת וזה חייב לבוא לידי ביטוי בדירוג האשראי".

צרו איתנו קשר *5988