הנקראות ביותר

ביה"ד: סיוע מההורים לא מבטל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי

ביטוח לאומי שלל גמלה מאם חד-הורית, כיוון שקיבלה סיוע של 2,000 שקל בחודש מהוריה ■ ביה"ד: "רק אם סכומי הגמלה בצירוף כספי התמיכה עולים משמעותית על הרף הנדרש לקיום בסיסי בכבוד - ייבחן המשך מתן הגמלה"

לפני כ-4 שנים, אחרי שנים ארוכות של טיפולי פוריות יקרים אותם מימנה מכיסה ומחסכונותיה, הצליחה נ' בת ה-51 להביא לעולם זוג תאומות בזכות תרומת ביצית, והיא מגדלת אותן מאז כאם חד-הורית. עד למועד הלידה עבדה נ', הנדסאית רכב ומנהלת מוסך, לפרנסתה וכילכלה את עצמה באופן עצמאי, בלא שנזקקה לעזרת הזולת.

ואולם, עם תום חופשת הלידה התקשתה נ' לחזור למעגל העבודהף ולאור העלויות הגבוהות בהן היא נדרשה לשאת אחרי הלידה לצורך מימון פעוטון לבנותיה, היא פנתה לעזרתם של הוריה, גמלאים בשנות ה-80 לחייהם שמתקיימים מגמלה צנועה. ההורים הושיטו סיוע כספי של כמה אלפי שקלים בחודש לבתם, לצורך סיפוק צורכי הקיום הבסיסיים שלה ושל נכדותיהם.

כשנה לאחר הלידה, וכמוצא אחרון למצוקתה הכלכלית, ביקשה נ' לנצל את רשת הביטחון האחרונה לאנשים במצבה, ופנתה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבל גמלת הבטחת הכנסה.

הביטוח הלאומי אישר לנ' בתחילה קבלת גמלה בסך כ-3,100 שקל בחודש, אך החל לעקוב אחר הכנסותיה של נ', כדי לבחון אם היא ממשיכה להסתייע בהוריה גם לאחר תשלום הגמלה.

לאחר שהתברר לביטוח הלאומי כי נ' ממשיכה לקבל מהוריה יותר מ-2,000 שקל מדי חודש במשך כחצי שנה, הוא החליט לקזז מסכומי הגמלות שהועברו לחשבונה את סכומי הסיוע מההורים, והודיע לה כי היא חייבת לביטוח הלאומי כ-10,000 שקל בגין כספי הסיוע מההורים. בנוסף, הודיע הביטוח הלאומי ל-נ' על הפחתה בסכום הגמלה השוטפת שתשולם לה מכאן ואילך.

קיום בסיסי בכבוד

ההודעה ניחתה על נ' כרעם ביום בהיר, ובעקבות הדבר הפסיקו הוריה להעביר אליה סיוע כספי. נ' החליטה שלא להשלים עם החלטת הביטוח הלאומי והגישה נגדו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בטענה כי התמיכות הכספיות שקיבלה מהוריה היו צנועות ואקראיות, ולכן אין לסווגן כ"הכנסה" שצריך להביאה בחשבון, באופן הפוגע בזכותה לגמלת הבטחת הכנסה.

תביעתה של נ' נגד הביטוח הלאומי הולידה אתמול (ג') פסק דין עקרוני וחשוב של שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, נטע רות, שקובע כי הנחיות הביטוח הלאומי הקובעות כי יש לראות בתמיכה המשפחתית הניתנת על בסיס קבוע כהכנסה - הן בטלות. זאת, בנימוק שהן בלתי מידתיות ואינן עולות בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בפסק הדין נקבע עוד כי על מנת שניתן יהיה לראות את תשלומי התמיכה המשפחתית כ"הכנסה", באופן הפוגע בזכותו של המבוטח לגמלה - על הביטוח הלאומי להוכיח תחילה כי סכומי הגמלה, בצירוף כל התמיכות שמקבל המבוטח, לרבות התמיכה משפחתית - עולים על הרף הנדרש לצורך קיום בסיסי בכבוד של המבוטח. זאת, גם אם התמיכה המשפחתית ניתנת על בסיס קבוע.

השופטת ציינה כי קיימות שתי גישות עיקריות לקביעת המינימום הנדרש לקיום בכבוד: האחת, מסתמכת על קביעתו של סל צריכה מינימלי המותאם להרכב המשפחה, לרבות מזון, ביגוד, בריאות, חינוך, ודיור; והשנייה מבקשת לקבוע את הרף על סמך גובה ההכנסה הממוצעת באוכלוסייה הכללית, והיא נקבעת באופן שרירותי כאחוז ממנה.

סיפוק צרכים בסיסיים

דברים עקרוניים דומים קבעה השופטת גם לגבי תמיכה שמקורה במוסדות צדקה שניתנת לעתים למבוטחי הביטוח הלאומי, המקבלים גמלת הבטחת הכנסת או השלמת הכנסה.

"ככל שיימצא כי סכומי התמיכות (הכספיות למקבל הגמלה) נועדו להשלים את הפער שבין הכיסוי החלקי של הגמלה ותמיכות אחרות לבין עלות הצרכים הבסיסיים של המבוטח - אזי שאין מקום לראותה כ'הכנסה'", נקבע בפסק הדין. "מאידך, כל אימת שמסקנת הדברים תהיה כי התמיכה המשפחתית, בצירוף הגמלה ויתר התמיכות, עולות על אותו רף מינימלי הנדרש לחיים בכבוד - אזי יינתן משקל לשיעור שבו עולה תמיכה זו על רף זה; וככל שמדובר בשיעור משמעותי - אזי שרק אז תיבחן גם סוגיית המשך מתן הגמלה. זאת, לצורך סיווגו של אותו שיעור כ'הכנסה'".

לאחר שהניחה את הקווים המנחים והעקרוניים לבחינת הסוגייה, חזרה השופטת לדון במקרה הספציפי של נ' וקבעה כי תביעתה צריכה להתקבל, וכי המוסד לביטוח לאומי אינו יכול להביא בחשבון את התמיכות שקיבלה מהוריה ולראותן כ"הכנסה" לצורך חישוב הגמלה שהיא מקבלת.

"המוסד לביטוח לאומי לא סתר את טענותיה של נ' כי היא נזקקה בתקופה הרלבנטית לתביעה לתמיכה משפחתית, מעבר לגמלת הבטחת ההכנסה, כדי לספק את צרכי המחיה הבסיסיים שלה ושל בנותיה", נכתב בפסק הדין.

לדברי השופטת, ההיפך הוא הנכון - "מפרסומי המוסד לביטוח לאומי עצמו ניתן לראות כי לא כך היו פני הדברים, וכי התובעת נזקקה לתמיכות בכסף ממשפחתה לשם סיפוק צרכיה הבסיסיים, על-פי הקריטריונים שקבע המוסד לביטוח לאומי עצמו".

פסק הדין מהווה הרחבה נוספת של הזכאות לקצבת הכנסה, לאחר שלפני כשנה אישרה הכנסת הצעת חוק של ועדת הרווחה, לפיה הביטוח הלאומי לא ישלול באופן גורף את זכאותם של בעלי רכב לגמלת הבטחת הכנסה. בעבר, הזכאות לגמלה זו נשללה אוטומטית מבעלי רכבים פרטיים, אך כעת יוכלו גם הם ליהנות ממנה (ב"ל 9128-01-12).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות