ביה"ד מנע את מינוי מקורבו של השר ישראל כץ לבכיר ברש"ת

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב מנע את מינויו של מיכאל וידל, מקורבו של שר התחבורה ישראל כץ ולשעבר ראש המטה שלו, לסמנכ"ל מינהל וארגון ברשות שדות התעופה (רש"ת).

השופטת דגית ויסמן קיבלה היום (ב') את עתירת ועד הטכנאים, ההנדסאים והמהנדסים ברש"ת והורתה על ביטול המכרז, שבסופו נבחר וידל מבין 104 מועמדים, בנימוק כי בהליך המכרז נפלו פגמים מהותיים.

השופטת הורתה לרש"ת לפרסם בתוך 30 יום מכרז חדש לאיוש משרת סמנכ"ל למינהל וארגון. עם זאת, בית הדין קבע כי וידל רשאי להגיש את מועמדותו גם למכרז החדש, ודחה את הטענה כי הוא אינו עומד בדרישות התפקיד.

"ועדת הבחינה של רש"ת לא פעלה על-פי הנוהל לגיוס ובחירת עובדים המחייב את הרשות. חברי הוועדה כלל לא היו ערים לנוהל המחייב את הרשות ולמנגנון שנקבע למיון ולסינון מועמדים", קבעה השופטת. "הצטברות העובדות הבאות: אי-עמידה בנוהל, אי-קיום פרוטוקולים בכל שלבי הסינון (כך ששיקולי ועדת הבחירה נותרו כמוסים) וסימני שאלה המתעוררים נוכח הסברי חברי הוועדה לבחירתו של וידל וניקוד הקריטריונים בשלב ההכרעה בין שלושת המועמדים הסופיים - כל אלה מוליכים למסקנה כי מדובר בפגמים היורדים לשורשו של עניין, שמצדיקים לבטל את המכרז".

בית הדין קבע כי "הדרך בה הלכה ועדת הבחינה בהליך סינון המועמדים מ-104 ועד לבחירתו של וידל, אינה עולה בקנה אחד עם מטרתו של המכרז".

השופטת הסבירה כי מטרתם של מכרזים בשירות הציבורי היא משולשת: להבטיח כי הטובים שבין המועמדים יתקבלו לתפקיד; לשמור על שוויון ההזדמנויות בבחירת עובדים ומינויים; ולהבטיח קבלת עובדים ללא שרירות, ותוך ניתוק הליך הבחירה משיקולים בלתי ענייניים ומהקשרים פוליטיים.

"מכרז תפור"

ביוני 2012 פורסם מכרז פנימי למשרת סמנכ"ל למינהל וארגון ברש"ת, ומשלא נמצא מועמד מתאים, פורסם כעבור כחודש מכרז חיצוני לאיוש המשרה, שדורשת בין היתר ניסיון מוכח של 5 שנים בניהול כוח-אדם בארגון דומה בגודלו לרש"ת.

למכרז לתפקיד הגישו מועמדות 104 אנשים, בהם מועמדים בעלי ניסיון רב ביותר בתחום משאבי אנוש. ואולם, כבר כחודש טרם התכנסותה של ועדת המכרזים נפוצו שמועות, לפיהן וידל צפוי להיבחר לתפקיד.

בשנת 2009, כחודש וחצי לאחר שמונה כץ לשר התחבורה בממשלתו הקודמת של בנימין נתניהו, הוא מינה וידל לראש מטהו במשרד התחבורה. וידל, מזכיר ועדת הליכוד הארצי ויו"ר תנועת הליכוד ברמלה, נחשב לאחד הפעילים הבולטים בליכוד.

ועד הטכנאים והמהנדסים התריע על כך כבר אז במכתב להנהלת רש"ת וביקש להימנע מהמינוי הפוליטי הפסול, לדבריו, ולקיים מכרז אמיתי ולא למראית-עין.

על אף ההתרעות, באוקטובר 2012 התכנסה ועדת המכרזים של רש"ת, שכללה את מנכ"ל רש"ת יעקב גנות ו-4 חברים נוספים, ובחרה - כצפוי - בוידל.

בעקבות הבחירה בוידל עתר ועד הטכנאים והמהנדסים לבית הדין האזורי לעבודה, בדרישה לפסול את בחירתו במכרז של וידל.

באמצעות עורכות הדין נועה בר-שיר ופולינה רשף ממשרד רובין-שמואלביץ', טען הוועד כי מדובר במכרז 'תפור' מראש, המהווה מינוי פוליטי לא תקין, שהינו חולייה נוספת בתופעת המינויים הפסולים הרווחת ברש"ת.

"המכרז התפור נעשה למראית-עין בלבד, משום שההחלטה לבחור בוידל לתפקיד נקבעה כבר מראש, ככל הנראה, באמצעות הוראה מלמעלה - ממשרד התחבורה, והמינוי פסול משום שמדובר במינוי פוליטי ובפרט כאשר מדובר בתקופת בחירות", טען הוועד.

לדברי הוועד, "וידל הינו פעיל פוליטי מרכזי במפלגת הליכוד במשך שנים רבות, המפלגה עליה נמנה גם השר הממונה על רש"ת, שר התחבורה ישראל כץ. וידל עמד בראש ועידת הליכוד הארצית ובראש סניף הליכוד ברמלה, היה מועמד מטעם הליכוד לראשות העיר ושימש כחבר מוצעת העיר טעם הליכוד".

הוועד ציין כי בכירי משרד התחבורה מצאו דרכם לתפקידים בכירים ברש"ת. כך, יעקב גנות - שהיה מנכ"ל משרד התחבורה בקדנציה הנוכחית של כץ ועבד יחד עם וידל עצמו - התמנה למנכ"ל רש"ת בשנה האחרונה.

הוועד הוסיף כי תפקיד סמנכ"ל מנהל וארגון ברש"ת הוא תפקיד רגיש ביותר, האחראי על כל המינויים ברשות ועל יחסי העבודה הקיבוציים עם נציגויות העובדים, ובכך מחזיק בידיו כוח והשפעה רבים מאוד. בין השאר העלה הוועד את החשש שוידל ישתמש בתפקידו כדי להנהיג מינויים פוליטיים רבים ברש"ת.

רש"ת, מנגד, טענה כי וידל לא זכה לעדיפות על פני מועמדים אחרים, וכי כל טענות הוועד נשענות על השערות ושמועות בלתי מבוססות.

לדבריה, ההיכרות הקודמת של וידל עם גנות היא על רקע מקצועי, ולא מדובר בקשרי חברות או קשרים אישיים אחרים. עוד טענה הרשות כי העובדה שוידל שימש בתפקידים ציבוריים לא צריכה לפסול אותו כמועמד ראוי.

באשר לטענות כי וידל נבחר לתפקיד בזכות קשריו במשרד התחבורה, טענה הרשות כי "העובדה שוידל מכיר את משרד התחבורה, עם עולם התוכן המקצועי ועם הגורמים הרגולטוריים, עימם הרשות צריכה לבוא בדברים, היא יתרון, שאף נשקל על-ידי חברי הוועדה".

כך טען גם וידל עצמו, שהוסיף כי לא הוכחה זיקה שלו לשר כץ.

מחלוקת לגבי הניקוד

השופטת דגית ויסמן ונציגי הציבור קיבלו את מרבית טענות הוועד וקבעו כי בהליכי המכרז נפלו פגמים מהותיים ביותר. בין היתר נקבע כי ועדת המכרזים לא נהגה על-פי נוהל "גיוס ובחירת עובדים", המחייב את רש"ת ומהווה יישום בפועל של עקרונות השוויון והשקיפות בכל הנוגע לאיוש משרות בשירות הציבורי.

השופטת ויסמן ציינה כי מעדויות חברי ועדת המכרזים בפניה התברר כי הם כלל לא היו מודעים למנגנון לבחירת מועמדים לתפקיד, שדורש בין היתר קריטריונים להשוואה בין המועמדים וניקוד שלהם על-פי פרמטרים.

"חברי הוועדה, שהנוהל לא הובא לידיעתם, יזמו שיטה משלהם לצמצום רשימת המועמדים, ללא קשר להוראות הנוהל", נקבע.

בית הדין ציין כי העובדה שוועדת הבחינה לא הקפידה על הנהלים הביאה לכך שבסופו של דבר שלושת המועמדים הסופיים לתפקיד הסמנכ"ל נוקדו לפי קריטריונים שקבעה הוועדה, כאשר בדיעבד התברר כי קיימת מחלוקת בין חברי הוועדה לגבי אופן הניקוד.

"אחד המועמדים הסופיים קיבל את הציון אפס באחד הפרמטרים, וכאשר חברי הועדה נשאלו לגבי הציון הזה, הם נתנו תשובות שונות", נכתב בהחלטה. "חלק מחברי הוועדה הסבירו כי מדובר בציון יחסי לשני המועמדים הסופיים הנוספים. לעומתם, חבר אחר של הועדה העיר שהניקוד היה אבסולוטי... חבר ועדה נוסף נתן הסבר שאין בו להסביר את הסתירה בין התשובות... בתשובות אלה יש כדי להטיל ספק ביחס לתוכן הדיונים שהתקיימו ביניהם ואשר לא מצאו ביטוי בפרוטוקול".

יצוין כי התביעה הוגשה פורמלית גם נגד השר כץ עצמו, אך בית הדין הורה על מחיקת ההליך נגדו, תוך שציין כי איש מהעדים לא טען כי כץ פנה אליו בנושא המכרז.

כמו כן, נקבע כי טענת הוועד לקשרים קרובים בין וידל למנכ"ל גנות מתקופת עבודתם במשרד התחבורה לא הוכחה. "אין די לביסוס טענות הוועד בעובדה שגנות ווידל הכירו מתקופת עבודתם בתפקידים מקבילים בלשכת שר התחבורה", נקבע.

הפגמים במכרז

■ אי-עמידה בנוהל "גיוס ובחירת עובדים"

■ אי-קיום פרוטוקולים בכל שלבי הסינון, כך ששיקולי ועדת הבחירה נותרו כמוסים

■ סימני שאלה המתעוררים נוכח הסברי חברי הוועדה לבחירתו של מיכאל וידל

סימני שאלה סביב ניקוד הקריטריונים בשלב ההכרעה בין שלושת המועמדים הסופיים

כץ והמינויים הפוליטיים

פסילת המכרז שבחר במיכאל וידל, ראש המטה לשעבר של השר ישראל כץ לסמנכ"ל רשות שדות התעופה, אינו המקרה הראשון שבו נקשר השר כץ עם מינויים שנערכים באופן לא תקין.

במארס 2007, אחרי חקירה שנמשכה שנתיים, המליצה המשטרה לפרקליטות להגיש כתב אישום נגד כץ, שר החקלאות באותה תקופה, בגין מירמה והפרת אמונים בשל מינוי מקורבים וחברי מרכז הליכוד והתקשרויות לא חוקיות עם ספקים במועצת הצמחים, מועצת החלב, מועצת הלול, בגן הבוטני וברשות לפיקוח חקלאי.

בספטמבר 2009 הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, על סגירת תיק החקירה נגד כץ בחשד למינויים פוליטיים ומעורבות בפעולות פסולות אחרות במשרד החקלאות, בעת שכיהן כשר החקלאות.

עם זאת, היועץ מזוז קבע כי התנהלותו של כץ במסגרת הפרשות שנחקרו בתיק כללה גם פעולות לא ראויות ולא תקינות, במעשה ובמחדל.

במאי 2007 פרסם מבקר המדינה ביקורת כנגד מינוי איש העסקים רן קרול ליו"ר הוועדה הציבורית לבחינת הפיקוח על מחירי החלב, שנעשה על-ידי השר כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, בניגוד להחלטת הממשלה, לפיה על יו"ר הוועדה להיות איש אקדמיה. בנוסף נכתב בדוח הביקורת כי הוועדה העסיקה חברת ייעוץ פרטית בבעלות קרול, שמינתה את קרול עצמו כיועץ בשכר שלה.

במאי 2010 הוגשו כתבי אישום נגד בכירים לשעבר במשרד החקלאות המקורבים לכץ. השלושה, המואשמים בעבירות מירמה, זיוף, הפרת אמונים ועוד, הם מיכאל אילון, יועצו ואיש אמונו של כץ ומנכ"ל מועצת הצמחים לשעבר; מרדכי הלפרין, מנהל מועצת הלול לשעבר; ומירי אזולאי, ששימשה כעוזרת של אילון.