מבקר המדינה מציע לאסור על תרומות מחו"ל לפוליטיקאים

‎‎תרומות מחו"ל מהוות כרבע מהכנסותיהם של כלל המועמדים לפריימריז: מדיווחי המועמדים למבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, עולה כי 48 מהם קיבלו תרומות מחו"ל בסכום כולל של 5,349,451 שקל, המהווים כ-23% מסך ההכנסות הכולל של כל המועמדים.

עבור 13 מהמועמדים התרומות מחו"ל מהוות יותר מ-50% מהכנסותיהם, ובהם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, סגן שר החוץ זאב אלקין, סגן שר הביטחון דני דנון, יו"ר ועדת הכנסת צחי הנגבי, סגנית שר התחבורה ציפי חוטובלי, שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, יו"ר ועדת העבודה והרווחה חיים כץ, שר הפנים גדעון סער, ח"כ משה פייגלין וח"כ נחמן שי.

12 מתוך 48 המועמדים קיבלו תרומות מחו"ל בסכומים שבין 50 אלף שקל ל-150 אלף שקל, ו-15 מועמדים קיבלו תרומות בסכומים גבוהים מ-150 אלף שקל. מהנתונים עולה כי התרומות מחו"ל מהוות כרבע מהכנסותיהם של כלל המועמדים.

מרבית התרומות בסכומים ניכרים מחוץ לארץ התקבלו מארה"ב, מאוקראינה, מרוסיה ומקנדה. כך למשל, השר לשעבר אבי דיכטר, שבקדנציה הנוכחית לא הצליח להתברג למקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת, קיבל תרומות בסכום של כ-367 אלף שקל, מהן כ-87 אלף שקל מתורמים מקנדה ו-91 אלף שקל מתורמים מארה"ב; שר הפנים גדעון סער קיבל תרומות בסכום מצטבר של כ-476 אלף שקל, מהן 220 אלף מתורמים בארה"ב, וכ-49 אלף שקל מתורמים מספרד; כ-130 אלף מכלל תרומותיו של שר התקשורת גלעד ארדן, שסכומן הכולל הגיע ליותר מ-491 אלף שקל, התקבלו מתורמים מארה"ב;

כ-209 אלף שקל מתוך תרומות בסכום כולל של כ-423 אלף שקיבל השר יובל שטייניץ, התקבלו מתורמים מארה"ב; שרת התרבות לימור לבנת קיבלה תרומות בסכום של כ-479 אלף שקל, מהן כ-217 אלף מארה"ב; סגן שר החוץ זאב אלקין קיבל תרומות בסכום של כ-494 אלף שקל, מהן כ-137 אלף תרומות מארה"ב, כ-88 אלף שקל מאוקראינה וכ-75 אלף שקל תרומות מרוסיה;

יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ חיים כץ, קיבל תרומות בסכום של כ-191 אלף שקל, מהן כ-76 אלף מרוסיה וכ-72 אלף תרומות מאוקראינה; שר התשתיות סילבן שלום קיבל כ-37 אלף שקל תרומות מאוקראינה וכ-77 אלף שקל תרומות מרוסיה, מתוך סך תרומות כולל של 488 אלף שקל.

‏‎‎‏"חתירה תחת הדמוקרטיה"

‏‎‎מבקר המדינה מסתייג בדוח מגיוס תרומות מחו"ל וסבור כי יש לאסור על מועמדים לקבלת תרומות מחו"ל בדומה לאיסור הקבוע בחוק מימון מפלגות. הוא קובע כי "גיוס תרומות מחו"ל משמעו קבלת תמיכה מגורמי חוץ, אשר לא אחת הם נעדרי זיקה וקשר למדינת ישראל, אך חפצים בזכות תרומתם להיות מעורבים בקביעת סדר היום הציבורי בישראל. סוגיית התרומות היא סוגייה רגישה ומורכבת מחמת ההשפעות האפשריות על הרכבה של הכנסת ועל האינטרסים והמדיניות שיקודמו במסגרתה בשל תלות בין בעלי הון לשלטון".

‏שפירא מתריע כי "תרומה למועמד יוצרת זיקה בין המועמד לבין התורם. זיקה זו עלולה להטות את שיקול-דעתו של המועמד כך שעניינו של התורם והאינטרסים שהוא מעוניין לקדם יעמדו לנגד עיני המועמד בעת השתתפותו בהליכי חקיקה ובקביעת מדיניות בנושאים שונים במהלך כהונתו, אם ייבחר לכנסת, וביתר שאת, אם ימונה לשר בממשלה.

"גם אם סבור המועמד כי יוכל לנטרל עצמו מזיקה זו, עדיין קיים חשש למראית-עין, שלפיה פעולות שונות נעשות משיקולים זרים ולא ענייניים, נוכח התרומה האמורה. מסיבה זו ועל מנת למנוע ככל האפשר השפעה לא ראויה כאמור, ולמצער - למראית-עין, ראה המחוקק לנכון להגביל גם את סכום התרומה מתורם יחיד ולהעמידה על סך של 11,100 שקל בלבד".

‏לדבריו, הדברים חמורים יותר כאשר מדובר בתרומות מחו"ל. "גיוס תרומות מחו"ל משמעו קבלת תמיכה מגורמי חוץ, אשר לא אחת הם נעדרי זיקה וקשר למדינת ישראל, אך מבקשים בזכות תרומתם להיות מעורבים בקביעת סדר היום הציבורי בישראל. אני סבור כי מהבחינה הערכית אין להתיר השפעה אפשרית כזו, שכן יש בה כדי לחתור תחת היסודות הדמוקרטיים של שיטת המשטר בישראל". ‏‎‎‏

 תרומות בולטות