פרו ורבו? סבבה, תשלמו

לא די בהפסקת הקצבאות, צריך להטיל מס גלגולת על כל ילד נוסף

הקיצוץ בקצבאות הילדים התקבל בכעס גדול. ברור, כולם אוהבים לקבל כסף בחינם ובטח מהמדינה הזאת ש"יודעת רק לקחת". אבל לדעתי, במקרה הזה, לא רק שיש לבטל את קצבאות הילדים בכלל, אלא כדאי אפילו לשקול הטלת מס שהורים ישלמו למדינה על כל ילד.

אני יודעת שהרעיון לפגוע בעיקרון ה"פרו ורבו" הקדוש מעורר חלחלה. מדינת ישראל קמה מתוך טראומת השמדה, אל מציאות של סכנה דמוגרפית. חרדת הקיום הלאומית שלנו דחפה אותנו לעיוות ששמו "קצבאות ילדים". תחת הטראומה של השמדה באירופה, וחשש מפגיעה באופיה היהודי של מדינת ישראל, אפשר להבין את השאיפה לעודד ילודה.

מתן קצבאות הילדים הוא רק חלק ממנגנון מעודד ילודה שהתפתח בישראל וכולל שבירת שיאים במספר טיפולי פוריות שמתבצעים כאן, ובגיל הנשים שהמדינה מממנת אותם עבורן, סל רחב של בדיקות גנטיות, ואפילו אישור פונדקאות מעבר לים, העיקר כדי להגשים את חלום ההורות.

אלא שמה שהיה נכון בשנות חייה הראשונות של המדינה, כבר לא תופס היום. עידוד הילודה כבר אינו בלון חמצן להמשך קיומנו, אלא חבל שמתהדק על הצוואר. האיום הדמוגרפי מבחוץ, הפך לאיום תרבותי מבפנים.

במגזרים מסוימים התפתחה תעשיית ילודה בשם פרנסת המשפחה בגלל הקיצבאות, ובמקום לצאת לעבוד ההורים, יושבים בבית ומקבלים כסף בגלל שילדו ילדים. יפה אמר יאיר לפיד לרב פרוש בכנסת, שהחרדים צריכים לקחת אחריות ולפרנס את ילידיהם ולא המדינה. והחרדים לא לבד. המדינה מממנת חלקים נרחבים בציבור הצ'רקסי והבדואי, ואת זה צריך להפסיק ומייד.

ילדים עולים המון כסף

יש כלל ידוע: כל מה שניתן חינם, מגיע לצריכת יתר, גם כסף חינם מהמדינה בתמורה ללידת ילדים. צריך להגיד את האמת בפנים, גם אם היא קרה, עסקית ומנוכרת: ילדים עולים למדינה המון כסף.

הוצאות עצומות של בריאות (עיינו ערך עלות חיסוני הפוליו והחזקת טיפות החלב בכלל), חינוך (זוכרים שאין מספיק גני ילדים בגלל גידול האוכלוסייה?), רווחה (דאגה לאוכלוסיות חלשות שרובן מרובות ילדים), אין מספיק דירות, יש יותר מדי פסולת, שלא לדבר על הרחבת תשתיות בגלל הגידול הדמוגרפי.

אז מצד אחד אנחנו רוצים שמדינה תדאג לאזרחיה, ומנגד אנחנו מעודדים אוכלוסיות שלא מסוגלות לפרנס את ילדיהן ללדת עוד ועוד, וכך להתפרנס טוב יותר על חשבון המדינה.

ברור שאנחנו לא רוצים לצמצם את הילודה כמו במדינות מערב אירופה, שם יש ילד וחצי למשפחה ואין דור צעיר שיפרנס את האוכלוסייה המתבגרת. כדי לשמור על האיזון בין ילודת-יתר לילודת-חסר, צריך לשקול הטלת מס על כל ילד מעל לילד השני. יודעים מה? בסדר, השלישי, ואני מדברת מפוזיציה, כאם לשלושה. (כדי להימנע מצמצום אוכלוסיה צריך יחס של 1.1 ל-1. כלומר 2.2 ילדים לכל זוג הורים).

מס כזה ניסתה להטיל בשעתה מרגרט תאצ'ר ובעקבותיו הודחה. אני לא תמימה, וברור לי שמיסוי כזה לא יכול לעבור במדינת היידשע מאמע, שבה ילדים הם הדבר הכי חשוב בעולם, אבל בואו לפחות נתחיל בביטול הקצבאות ונראה לאן נתקדם משם.