המפיק אהוד בלייברג: "כדי להצליח בהוליווד אתה צריך להיות ממזר"

המפיק הישראלי אהוד בלייברג, שרק בשנה האחרונה חתום על 6 הפקות בהוליווד, באירופה ובישראל, מדבר בראיון ל"גלובס", על הסרט הישראלי "לצוד פילים" שבהפקתו, ועל ההתברגות המקצועית בהוליווד

"אין שחקן בעולם שאני לא יכול להגיע אליו", אומר אהוד בלייברג, מפיק סרטים ישראלי שהפך למפיק בינלאומי מצליח. בראיון ל"גלובס", הוא מסכם את השנה האחרונה, שבה עבד עם שורה ארוכה של כוכבים אירופאים והוליוודיים, ביניהם וינונה ריידר, מייקל שאנון, ריי ליוטה (בסרט "אייסמן"), סבסטיאן קוך ("בתוך הצללים", המועמד הצ'כי לאוסקר, כעת בבתי הקולנוע בישראל) ופטריק סטיוארט. האחרון, לוהק לסרטו של רשף לוי, "לצוד פילים", בהפקתו של בלייברג, אשר חצה לאחרונה את מחסום 100 אלף הצופים, ובנוסף התברג לרשימת המועמדים הסופית בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי), שעל הזוכה בו, כמו גם בשאר הקטגוריות, יוכרז בטקס שיתקיים השנה ב-29 בספטמבר בחיפה.

בלייברג: "'לצוד פילים' זו דוגמה ליכולת להביא דברים שעוד לא נעשו בישראל. רשף בא אליי לפני כמה שנים וסיפר לי על רעיון לסרט על שלושה אנשים מבוגרים, שהיו בלח"י, ששודדים בנק. אמרתי לו - 'תראה, זה נשמע מעניין, השאלה אם אפשר להגיע לכל העולם'".

- כיוונת את התסריט שלו לשם?

"לא אמרתי לרשף מה לכתוב. זיהיתי את הסיפור, ככזה שאפשר להביא אותו לכל מקום בעולם. בנינו אולפן, צילמנו עם שני צלמים - היו שתי מצלמות כל הזמן. הבאנו שחקנים שרשף רצה לבחור. פניתי לג'ון קליז (שנאלץ לבטל, בשל מצב בריאותי, מ"ש), ובמקומו הבאנו את פטריק סטיוארט. הסרט מכר נכון לעכשיו מעל 150 אלף כרטיסים. אני רוצה להגיע ל-300 אלף צופים פה בארץ".

הכסף הגדול ב-VOD

לפני ארבע שנים, אחרי 12 שנה בארצות הברית, חזר בלייברג לגור בישראל, בעקבות רצונה של אשתו. בלייברג: "פעם בשנתיים אני עושה סרט ישראלי. כיף לעבוד עם יוצרים ישראלים ולקחת אותם למקומות שלא חלמו להגיע אליהם. איך? יש לי יכולת לזהות פרויקט ולהרים אותו. אני היחיד שזיהיתי את הפוטנציאל של 'ביקור התזמורת'.

"עד שהגעתי, אף אחד לא רצה לגעת בזה. לא רשתות הטלוויזיה, לא קרנות. זה או צל"ש או טר"ש. הסרט עשה קרוב ל-20 מיליון דולר בקופות.

"אבל זה לא רק קולנוע. זה VOD, שם נמצא הכסף הגדול. אתה מתחלק חצי-חצי עם הגוף המשדר.

"ממכירות בבתי הקולנוע נשאר מעט מאוד. אם מכרת 200 אלף כרטיסים, אחרי כל ההוצאות נשארים לך בסך הכול 200 אלף דולר.

"בישראל הסרטים מסובסדים. אני בא מקולנוע אמריקאי שאין לו גרם אחד של תמיכה ציבורית. הכול תלוי בהצלחה של מוצר, ואיך אתה מחזיר את הכסף שלך".

- איך אתה מחזיר את ההשקעה שלך?

"אני מכיר כל קניין שקיים בעולם. קח את הסרט הצ'כי 'בתוך הצללים'. עלות ההפקה שלו הייתה כ-3 מיליון אירו. זה הסרט הכי יקר שהופק בצ'כיה. הצלחנו לגייס 12 גורמים בינלאומיים, שהורידו את מפלס הסיכון. הכסף הפרטי שהושקע היה לא יותר מ-300 אלף אירו.

"קולנוע שיש בו הצגה של מסכנות"

ההפקה הראשונה של בלייברג הייתה של הסרט "חימו מלך ירושלים" ב-1985. "הביקורת בישראל שחטה אותו", הוא אומר. "אני אהבתי אותו והאמנתי בו והצלחתי למכור אותו ל-40 מדינות, כי סרט הוא מוצר לכל העולם. השחקן דב נבון עד היום מקבל ממני כסף. כן, אני משלם לו אחוזים.

"הוא השתתף בסרט תמורת אחוז וחצי מההכנסות. ב-1992 הפקתי את 'סיפורי תל-אביב'. ביחס למה שנעשה כאן עד אז, זה היה קולנוע אחר - קולנוע לא מתנצל. לא היה לו את התדמית של הקולנוע המסכן".

- מה זאת אומרת "קולנוע מסכן"?

"קולנוע שיש בו הצגה של מסכנות. סרטים על מצוקות ועל הצבא. 'סיפורי תל-אביב' היה סרט על מה שכאן ועכשיו, והוא היה הצלחה מטורפת. הוא גם נמכר בחו"ל לא רע. ואז הבנתי שהסרט הבא צריך להיות באמריקה. לא פה. שאני רוצה לממש פנטזיה, לעשות סרטים שמדברים לכל העולם.

ב-1993, כשהוקם הערוץ השני, הבנו שצריך לנסוע לארצות הברית. אמרתי לעצמי שאני לא רוצה להיות תלוי בשלושה מנהלי תוכניות בארץ, ושאני מעדיף להיות תלוי ב-200 מנהלי תוכניות ב-80 מדינות.

"ב-1997 יצא הסרט 'המיועד' של דני וקסמן, עם רונית אלקבץ ויעל אבקסיס. הסרט הצליח והשתתף בפסטיבל קאן, אבל כלכלית הוא לא ענה על הציפיות.

"באותה שנה החלטתי לעבור לאמריקה. הבנתי שאין לי יתרון מול האולפנים ההוליוודיים, ושכדי להצליח שם אתה צריך להיות ממזר. היה שם קולנוע עצמאי מדהים. אבל הקולנוע האמריקאי הוא קולנוע סגור. שאר העולם פחות מעניין אותו. אני הבנתי שהקליינטים שלי הם המפיצים".

- לא רצית אף פעם להיות בימאי?

"לא רציתי להיות בימאי, לא כי אני לא יכול לביים, אלא כי ידעתי שכמפיק אהיה יותר טוב. אני מבין את כל תהליכי המוצר. אני כיום אחד המפיקים הטובים בעולם".

ביוני אשתקד צילם בלייברג סרט זומבים בכיכובו של דולף לנגרן בשם "קרב הארורים" (סרט בז'אנר ה-"B movies"). בלייברג: "אין בזה מסר חברתי, יש זומבים, רובוטים ודולף לונגורן.

"יש לי את היכולת להתחבר לחברת הפקה בסינגפור שעושה אפקטים ויזואליים, ולהוריד סיכון. זה סרט אמריקאי שמתרחש שם, וזה סרט שהוא זול מבחינה הפקתית. ההפקה היא תחת חברה נוספת שלי שנקראת Compound B. ביולי צילמתי את 'לצוד פילים', שעלה כ-9 מיליון שקל. "בחודשים ספטמבר ואוקטובר צילמתי את McCanick. במרץ סיימתי לצלם את 'אייסמן' - אני המפיק של הסרט, אבל חברתי לחברה גדולה (בלייברג חבר לעוד מפיקים ישראלים לשעבר: דני דימבורט, אבי לרנר ובועז דווידזון, מ"ש), כי הסיכון היה גדול מאוד, בשל עלות ההפקה. לפעמים אתה אומר לעצמך, אדם צריך לדעת את כוחו".

אהוד בלייברג

בעלים של: בלייברג אנטרטיימנט, ארה"ב

גיל: 58

מגורים: תל-אביב

מסרטיו הבולטים בארץ ובחו"ל:

חיים יקרים (ישראל, 2010)

מונסטר מן (ארה"ב, 2003)

אדם בן כלב (ישראל/ארה"ב, 2008)

ביקור התזמורת (ישראל, 2008)

קירות (ישראל, 2009)

מתוך הצללים (צ'כיה, 2012)

לצוד פילים (ישראל, 2013)

אייסמן (ארה"ב, 2013)