דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

רק סופרמן יכול

על מה הלינו סנגורי לחיאני כשניתנו להם 70 ימים להיערך לשימוע?

בפסק הדין של בג"ץ שניתן ביום חמישי שעבר בעניינו של ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני, נקבע שאני סופרמן. למרבה הצער, נראה שאני לא גיבור-העל היחיד במדינה. לפי פסק הדין, כמעט כל חבריי הסנגורים, המלמדים הגנה על חשודים ונערכים לייצגם בשימוע בפרקליטות, במאמץ אחרון שלא יוגש נגדם כתב אישום, הם גיבורי-על הניחנים בכוחות על-טבעיים.

מיד כשמגיע למשרדנו זימון לשימוע, כל התיקים שנערמו עד אז על שולחננו, תיקים של לקוחות אחרים הזקוקים אף הם לטיפולנו, מתפוגגים ונעלמים כהרף-עין. חומר החקירה הנמצא בקלסרי הפרקליטות מזנק למכונת הצילום. עשרות קלסרים שחורים, מדיפים ריח טוב ומשכר של נייר צילום טרי, נכנסים אחד-אחד למשרדנו, ומשכיבים את עצמם, זה על גבו של זה, בקרגלי קרטון, המופיעים גם הם יש מאין.

למחרת, הקלסר הראשון יוצא מהקרגל, הדפים מתדפדפים בו מעצמם, ואותם חלקים אשר יש בהם כדי לסייע לנו בטיעונינו בשימוע, מצהיבים. קטעים ממורקרים אלה מופיעים גם במקביל במסמך הנפתח במחשב, אשר מתמצת ומנתח את כל חומר הראיות, הסתירות והפרכות, וערוך כטיעון בעל-פה, שאותו ניתן להשמיע בפני כל המעוניין לשומעו, וזאת, כמובן, בלב פתוח ובנפש חפצה.

כאשר זה הוא כוחנו ואלה הן יכולותינו, כל השוואה בינינו, סנגורים יחידי סגולה ועתירי כוחות, לפרקליטי התביעה, השוקדים על גיבוש כתב האישום, וקוראים לשם כך את אותו חומר חקירה, נדונה לכישלון. הרי תובעים מקצועיים וברוכי כישרון אלה הם בני אדם רגילים. נדרשים להם חודשים ושנים כדי להגיע למסקנה כי יש לסגור את תיק החקירה, או כי יש וראוי להגיש כתב אישום.

גלימה אדומה במקום שחורה

עד כדי כך, שהיועץ המשפטי לממשלה נאלץ לקבוע בהנחייתו מחודש אוקטובר 2010, העוסקת במשך טיפול התביעה בתיק חקירה עד להגשת כתב אישום, כי בעבירות מסוג פשע, כגון אלה שבהן חשוד לחיאני, עליהם להאיץ את פעמיהם ולהזדרז, ולסיים את הטיפול בהן בתוך שנה וחצי מרגע הגעת חומר החקירה לפרקליטות.

חקירתו של לחיאני נמשכה שנה ו-8 חודשים (מדצמבר 2009 עד אוגוסט 2011). לאחר שהתיק עבר לפרקליטות, חלפו שנה ו-8 חודשים נוספים (מאוגוסט 2011 עד אפריל 2013) עד שלחיאני זומן לשימוע.

על מה הלינו, אפוא, פרופ' דוד ליבאי ופרופ' קנת מן, סנגוריו גיבורי-העל של לחיאני, כאשר הפרקליטות העניקה להם 70 ימים שלמים כדי להיערך לשימוע, ולאחר מכן נאותה, ברוחב-לב ללא גבול, להוסיף לתקופה ארוכה זו 27 ימים שלמים נוספים, כך שעמדו לרשותם 97 ימים, הכוללים שישי, שבת וחג, כדי לקרוא את חומר החקירה, המחזיק בסך-הכול 60 קלסרים, בקושי 15 ארגזים?

מנין הם שאבו את עזות-המצח לבקש מהפרקליטות שהשימוע יידחה מיום 31.8.13 עד לחודש אוקטובר? הרי מדובר בדחייה של כ-30 יום נוספים, שאינה דרושה כלל לסנגור, שעבודתו מתבצעת מעצמה, ואינה דורשת כל מאמץ או השקעה, ואשר כל חייו והווייתו הם קודש לעבודתו.

מוטב היה להם, לסנגוריו של לחיאני, שיחליפו את גלימתם השחורה בגלימה אדומה, את מדי המשפט לבגדים כחולים, וישרטטו ובגדול את האות S על חזם, במקום להגיש עתירה לבג"ץ. מישהו רואה את סופרמן מגיש בג"ץ?.

* הכותב, סנגור, הוא ממשרד גולדפרב-זליגמן.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות