בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה בשיעור של 1.25%

הוועדה המוניטרית תתכנס שוב בחודש ספטמבר - למרות שלא התכוונה לעשות כן ■ בנק ישראל: "נשתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג המטרות ונמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור"

בנק ישראל הותיר היום (ב') את ריבית חודש ספטמבר ללא שינוי ברמה של 1.25%. בגורמים להחלטה מונה הבנק את האינפלציה, אשר ב-12 החודשים האחרונים נמצאת מעט מעל מרכז היעד, את העלייה החדה בתוצר ברבעון השני, את מדיניות הבנקים המרכזיים בעולם ואת העלייה במחירי הדיור.

מדובר בהחלטת המדיניות המוניטארית השנייה בעידן שלאחר סטנלי פישר. כעת משמשת בתפקיד הנגידה ד"ר קרנית פלוג עד שיתמנה נגיד חדש.

הוועדה המוניטרית של הבנק החליטה גם להתכנס ולדון בריבית שוב בסוף חודש ספטמבר, למרות ההחלטה מחודש פברואר השנה, שלא לקבל החלטות על שיעור הריבית בסמוך לחגים פסח וסוכות, לאור העובדה שעקב החגים, הנתונים מגיעים בפיגור ומאופיינים באי סדירות ורמת פעילות נמוכה הנובעת מהחגים.

"על פי הודעת הועדה מפברואר, הריבית שנקבעה היום תוכננה להיות בתוקף לחודשים ספטמבר ואוקטובר. על רקע הניסיון שהצטבר מאז ועל רקע אי הוודאות בשווקים העולמיים, ראתה הועדה לנכון לשוב ולבחון באופן מתוכנן את המדיניות המוניטרית בסוף חודש ספטמבר. כמו כן, סברה הועדה שבתנאים הנוכחיים מוטב לשמר את הגמישות הנובעת מקיומו של דיון מוניטרי לקבלת החלטת ריבית מדי חודש, והחליטה לחזור למתכונת של קבלת החלטות ריבית שתים עשרה פעמים בשנה", נמסר.

בין הגורמים להחלטה נמסר כי "האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני הושפע מתחילת הפקת הגז, והצביע על צמיחה של 5.1% בתוצר. ההערכות לגבי הפעילות הכלכלית, הן שבניכוי השפעת תחילת הפקת הגז הטבעי, הפעילות ממשיכה להתרחב בקצב שאפיין אותה בשנתיים האחרונות, כאשר הגידול בביקוש המקומי, ובפרט בצריכה הפרטית, מקזז את הירידה ביצוא; בשוק העבודה נמשכת יציבות.

"ניכר שיפור איטי בפעילות הריאלית במשקים המפותחים, והמשך התמתנות בחלק מהמשקים המתעוררים; שער החליפין האפקטיבי נותר בסיכום החודש האחרון ללא שינוי, לאחר מגמת ייסוף שאפיינה אותו בחודשים האחרונים.

"הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים לא שינו החודש את הריבית (למעט הפחתת הריבית באוסטרליה). הבנקים המרכזיים בארה"ב, יפן וגוש האירו ממשיכים במדיניות ההרחבה הכמותית. לגבי ה-FED רווחת ההערכה שצמצום ההרחבה הכמותית (tapering) יתחיל עוד השנה. אי הוודאות לגבי העיתוי המדויק של תחילת התהליך, עוצמתו והשלכותיו צפויים להגביר את התנודתיות בשווקים הפיננסיים.

"מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, שבו לעלות, ונתונים קודמים עודכנו כלפי מעלה. נטילת משכנתאות בהיקפים גבוהים נמשכת. על מנת להפחית את הסיכון לציבור נוטלי המשכנתאות ולמערכת הבנקאית, פירסם המפקח על הבנקים טיוטת הנחיות המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה הסופית לפירעון ההלוואה", כך לפי הודעת הריבית.

בהודעה נמסר עוד כי בנק ישראל "ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית - ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור".

בשבוע שעבר, נזכיר, הטיל בנק ישראל הגבלות בשוק המשכנתאות בשל הקצב הגבוה של נטילת המשכנתאות. זו ההגבלה השביעית שמטיל בנק ישראל בשוק המשכנתאות ב-3.5 השנים האחרונות. זאת, לאחר שבשנה שהסתיימה ביולי עמד היקף המשכנתאות על יותר מ-50 מיליארד שקל וקצב נטילת המשכנתאות לא הואט במידה משמעותית חרף ההגבלות שהטיל בנק ישראל בשנים האחרונות.

במסגרת ההגבלות הבנקים לא יוכלו להעניק משכנתאות כאשר שיעור ההחזר החודשי של המשכנתא מתוך ההכנסה החודשית של הלווה עולה על 50%. כמו כן, הבנקים לא יאשרו הלוואה לדיור שבה היחס בין חלק ההלוואה לדיור בריבית משתנה לבין סך ההלוואה עולה על 66.7% (שני שלישים). בנק ישראל אוסר גם על הבנקים לאשר משכנתאות לתקופות של מעל 30 שנה.