כשישראל כץ לא מכין שיעורי בית וממהר להתפאר בפייסבוק

שר התחבורה רצה ללמד על נמלים פרטיים, אבל העביר שיעור בפזיזות ומניפולציה

"כך זה צריך להיות", כתב אתמול (ב') שר התחבורה ישראל כ"ץ בעמוד הפייסבוק שלו, כשהוא נראה משייט על סירה לבנה סמוך לנמל רוטרדם, הולנד. "זה הנמל הגדול באירופה. רציפים בהפעלה פרטית המתחרים זה בזה. כל לקוח מחליט עם מי הוא עובד. כל טרמינל מעסיק את העובדים בעצמו בתנאים טובים. אין 'הפסקות בר מצווה' ואין איומים בהשבתות כלליות. בעיר התפתחו מוקדי בילוי ופעילות כלכלית ענפה שמעסיקה אלפי, אלפי, עובדים. 'אם רק תאמינו', בקרוב בישראל".

כ"ץ, במה שנראה כמו שיעור לילדי ישראל על נמלים פרטיים לרגל פתיחת שנת הלימודים, לא ממש הכין שיעורי בית. כמה מביך. נמל רוטרדם, פרטי ככל שיהיה, דווקא ידע שביתות, אפילו כאלה שהוגדרו "פראיות". שיטוט קל בגוגל, כזה שאפילו ילד בכיתה ג'-3 יודע לעשות, מגלה למשל שעובדי שלושת הטרמינלים הפרטיים - אלה ש"מתחרים זה בזה" ומועסקים על-ידי זכיין ממש כמו במודל של כ"ץ - שיתקו את כל הרציפים יחד והסבו נזק אדיר.

על-פי אחד הדיווחים, הייתה זו "השביתה השלישית בנמל במהלך החודש וחצי האחרונים". נשיא חברת ניהול הטרמינלים, יאן ווסטרהאוד (אפילו השמות בהולנד יפים יותר!), אמר אז כי אין לו מושג מתי תסתיים השביתה, וציין כי מועצת העובדים והאיגודים אינם תומכים בשביתה הזאת. שביתה פראית? בלי אלון חסן ומאיר תורג'מן? כן, ילדים חמודים, גם בלונדינים שובתים.

כמה חודשים לאחר השביתה ההיא, פרצה עוד שביתה בנמל רוטרדם, הפעם של "עובדי מחלקת הגוררות". כן, לא רק בנמל אשדוד יש ריבוי ועדים. על-פי אותו דיווח, אנשי הגוררות ונציגי ההנהלה לא הגיעו להסכמות בנוגע להסכמי העבודה הקיבוציים שעליהם הם חתומים.

כן, הסכמים קיבוציים, לא עלינו, גם בנמל פרטי. למעשה, ובניגוד מוחלט לדבריו של כ"ץ, בנמל רוטרדם יש שביתות כלליות גם כשהם אינן נוגעות ישירות לעובדי הנמל. הנה, בפברואר אשתקד פרצה שם שביתה בת 3 שבועות בעקבות החלטת הממשלה להעלות את גיל הפרישה ל-67. לא עזרה התחרות בין הרציפים.

כל לקוח מחליט עם מי הוא עובד? לא ממש. האוניות נאלצו לעגון בנמלים אחרים לגמרי כמו אנטוורפן שבבלגיה. מה הפסיק את השביתה? הסכם שכר חדש. ככלל, על אף הפרופגנדה של כ"ץ, בעלות פרטית או תחרות פנים-נמלית אינה מונעת שביתות - וזה נכון לא רק ברוטרדם.

אפילו בחברת האצ'יסון - זו שמפעילה את הרציפים בנמל הונג-קונג ונהפכה דוגמה של אנשי משרד התחבורה למופת בתחום הנמלים - פרצה שביתה בת 40 יום (!) רק במאי השנה. בישראל, בית הדין לעבודה לא היה נותן לזה לקרות, וזה אותו בית דין שספג ביקורת מכוערת מצד כ"ץ וחבריו לממשלה. מה קרה לעובדים המצוח צחים בהונג-קונג? האם גם הם מיהרו לבר מצווה של חבר נמל מאשדוד? כסף. הם רצו, בצדק מבחינתם, כסף. דרשו 23% תוספת לשנתיים, ההנהלה רצתה 12%, בסוף התפשרו על 20%.

שביתות, תלמידים חרוצים, פרצו ופורצות גם בנמלים הפרטיים בארה"ב של אמריקה, למרות שהשכר הממוצע של סוור אמריקני גבוה, לא תאמינו, מהשכר הממוצע של סוור ישראלי. אז מה למדנו, ילדים וילדות? 1. אין קשר בין בעלות פרטית לשביתות. 2. לא ממהרים לפייסבוק לפני שמכינים שיעורי בית. שנה טובה.