ציפי לבני מביכה את יאיר לפיד

יאיר לפיד קיבל בימים אלה החלטה מנהיגותית שיכולה וצריכה לשמש דוגמה. הוא, ומפלגתו במצוותו, אסרו על חמישה ח"כים של יש עתיד להשתתף בפגישה עם אבו מאזן. את הפגישה ארגנה השדולה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

במאמר מוסגר נביע תמיהה על המשך פעילותה של השדולה. נדמה שכאשר הוחלט על שיחות השלום, תסלחו לי על הביטוי, כבר יש גורם, יותר סמכותי מהשדולה, הפועל לפתרון הסכסוך. היה מקום, לכן, שהשדולה הפרלמנטרית תודיע על השעיית פעילותה, עד לסיום השיחות. במקום זאת היא הזמינה את אבו מאזן.

שדולה שמשתדלת יותר מדי

למה צריך מפגש כזה? למי ולמה זה מועיל? מה מצפים חברי השדולה לשמוע מאבו מאזן שהוא לא משמיע בכל מקום אפשרי? ומה יש לחברי השדולה להשמיע כאשר הם לא ממש יודעים מה קורה בשיחות? פגישות מיותרות ודיבורי סרק הם לחם חוקם של פרלמנטרים, והם לא יוותרו על הזדמנות להפגין מעורבות בנושא המרכזי של מדינת ישראל.

לפיד חשב אחרת. לדעתו קיום מפגש כזה אינו נחוץ כל עוד השיחות נמשכות. הוא מאמין שהשתתפות מפלגה קואליציונית כמו יש עתיד במפגש כזה יכול אפילו להזיק. די במילה מיותרת שתיאמר, אם על ידי הפלסטיני, ואם מהצד הישראלי כדי לגרום לבעיה. אחרי הכול, כאשר חבר בקואליציה מביע דעה, היא הופכת בתקשורת לעמדה של הממשלה. לפיד סבור, כך נראה, שזו תקופה שבה יפה האמירה "שקט, מדברים". כדי להימנע מלהגיע למצב של "שקט, יורים".

"היו"ר שלכם מבלבל את המוח"

ביקשו את תגובתה של שרת המשפטים ציפי לבני למהלך של לפיד. היא הייתה יכולה לתת כל מיני תשובות. למשל, שזה עניין פנים מפלגתי; או, הכי טוב, "אין תגובה". היא בחרה בתשובה הגרועה ביותר: "אין מניעה להצטרפות חברי קואליציה לפגישות עם אבו מאזן במקביל לשיחות הרשמיות". כה אמרה השרה הממונה על השיחות. כלומר היא אומרת, בעיקר לחברי סיעתו של לפיד, שהיו"ר שלהם מבלבל את המוח.

אני רוצה לקוות שהתגובה לא נועדה "להכניס" ללפיד. מאידך, מאוד קשה להבין מדוע היא יוצאת נגדו, כאשר הוא חרד לגורלן של השיחות. האם לבני ביקשה להציג את עצמה כליברלית לעומת לפיד ה"נוקשה"? כמי ששוחרת יותר ממנו את זכות הציבור לדעת? או, במקרה זה, את זכות הפגישה עם המנהיג הפלסטיני? איך בדיוק היא חושבת שמפגש כזה יכול להועיל לה במשא ומתן? האם היא אינה רואה בכך שום פוטנציאל לגרימת נזק?

לא מוכנה לראות ולשמוע

לבני חוזרת ומדגישה כל הזמן שהיא נכנסה לממשלה בעיקר, ואולי אך ורק, כדי לקדם את המשא ומתן. לצורך זה, כך אמרה, היא הייתה מוכנה להפר כמה מאמירות הבחירות שלה. היא מאוד רגישה וחרדה להצלחת הנושא הזה.

היא השתיתה את כל קיומה בממשלה על תכלית זו. היא כל כך קנאית בנושא זה, עד שאינה מוכנה לראות ולשמוע שום דבר שעלול להתפרש כ"אין עם מי לדבר". היא שמה את כל חייה הפוליטיים על האמונה ש"יש עם מי לדבר".

אולי לבני צודקת. את זה עוד נראה. אבל האם היא חושבת שעד אז ראוי שכל אחד אצלנו ידבר וייפגש בתקופה זו עם הצד השני? במיוחד כאשר ברור שאבו מאזן וכמותו מעוניינים בבמה הזאת כדי לשפר את מצבם במשא ומתן? אם לבני חושבת שכן, נראה אותה אומרת את זה. אם לא, שתבקש את סליחת לפיד על שניסתה להביך אותו, במקום לנהוג כמותו.

matigolan@globes.co.il