לשפוך את הבכיר עם המים

הגבלת שכר בכירים לפי תיקון 20 תפתור בעיה ותיצור בעיה אחרת

לאחרונה הטיל המחוקק על החברות הציבוריות בישראל משימה חשובה ומורכבת - להציג מדיניות סדורה לשכר הבכירים, אשר תתבסס באופן ישיר על ביצועיה והישגיה של כל חברה.

תיקון 20 מחייב את החברות הציבוריות בישראל להגדיר קריטריונים מדידים שעל פיהם ייבנה מודל השכר. חיבור שכרם של המנהלים לביצועי החברה נועד להמריץ את המנכ"לים, ולעודד את החברות להתנהלות מיטבית ויעילה. אולם, בין הכוונות למציאות בשטח קיימים פערים ניכרים, ושאלות רבות נותרות פתוחות.

הבעיה העיקרית שעומדת בבסיס התיקון לחוק היא שעל אף הכוונות הטובות שהובילו לחקיקתו, הניסיון לפתרון בעיה אחת יצר בעיה אחרת.

כמות הרגולציה המוטלת על החברות הציבוריות בישראל היא משמעותית בהשוואה לעולם, והתיקונים החדשים מכבידים על החברות באופן בלתי פרופורציונלי. אלה מחדדים שאלת רוחב שהדיון הציבורי ממעט לעסוק בה בהקשר זה - המאבק בין הצורך לשמור על שוק חופשי, שמתנהל תוך הצבת חסמים מסוימים (אך נמוכים מהקיימים), ובין הצורך ברגולציה ובפיקוח על השוק העסקי.

דילמה זו ניבטת כאן בשיא חריפותה לא עקב מהות הסוגיה, אלא עקב התזמון שלה - לאחר שורה ארוכה של תיקונים רגולטוריים, שגורמים לנטל רב ומשמעותי על החברות הציבוריות.

התקנות והרגולציות החדשות דורשות מהחברות צעדים דיווחיים והתנהגותיים שעלותם גבוהה - הן בשל השירותים המקצועיים מיועצים חיצוניים והן בשל התשומות הפנים-ארגוניות הנדרשות - והם עשויים להפוך כוונה טובה לחיבוק דוב.

ללמוד מהניסיון האמריקאי

אפשר גם ללמוד מהניסיון האמריקאי. בעקבות התמוטטות חברת אנרון ב-2001, חוקק הממשל האמריקאי שורה ארוכה של חוקים דוגמת "סרבנס אוקסלי אקט" (SOX), שהפכו את הרגולציה על העסקים בארה"ב לחונקת בהרבה. אלא שהרגולציה הפכה כה מכבידה, שרבות מהחברות הפסיקו להיסחר בארה"ב. לאט-לאט ומתחת לרדאר, נסוג הממשל והקטין או קבע רף גבוה יחסית לחברות הנדרשות לחסות בצלו של הסרבנס אוקסלי.

נטישת חברות ישראליות דוגמת מלאנוקס את הבורסה בת"א והמאבק בין הנהלת הבורסה לרשות לניירות ערך אינם מתרחשים בחלל ריק, הם קשורים ישירות להתהדקות הרגולציה סביב צוואר החברות. במובן זה, נראה שדווקא הרגולציה הנוגעת לשכר הבכירים עשויה להיות קו פרשת מים, ולגרום לחברות נוספות להפסיק להיסחר.

תיקון 20 אכן נדרש ונובע מהמניעים הנכונים, עם זאת מוטב שהליך הביצוע ייבחן מחדש, ותישקל הפחתה משמעותית במורכבות ובהיקף ההליכים הנדרשים מהחברות הציבוריות לאחר התיקון.

הכותב הוא רו"ח ומשפטן, יו"ר פירמת בייקר טילי ישראל