עיריית חיפה דורשת ארנונה ממאגר "תמר"

עיריית חיפה הגישה פנייה רשמית למשרד הפנים לשנות את גבולות העיר חיפה כך שיכללו גם את מאגר "תמר" הנמצא 90 קילומטר מערבית לה ■ כמה רחוק ילכו העיריות כדי להגדיל את ההכנסות שלהן ממתקני תשתית גדולים?

"מר תשובה היקר, אנו שמחים לבשר לך כי מאגר הגז תמר סופח לשטחה המוניציפלי של עיריית חיפה וזכאי ליהנות מסל השירותים המוניציפליים הניתן לתושביה, ובכלל זה מים, ביוב ופינוי אשפה. מכיוון שלהבנתנו הנכס המדובר נמצא בעומק 1,600 מטר מתחת לפני הים הנך מתבקש להעמיד צוללת לרשות מודדי העירייה לצורך שומת ארנונה. ככל שהדבר אינו ניתן, נשמח לקבוע שומת ארנונה על-פי מיטב שפיטה".

המכתב הנ"ל הוא כמובן דמיוני לגמרי, אך הכוונה של עיריית חיפה לספח את מאגר תמר לשטח השיפוט שלה לצורך גביית ארנונה - היא אותנטית לגמרי. כפי שאנו חושפים כאן לראשונה, ראש עיריית חיפה יונה יהב הגיש בסוף 2011 פנייה רשמית למשרד הפנים לשנות את גבולות העיר חיפה כך שיכללו גם את מאגר הגז תמר הנמצא 90 קילומטר מערבית לה.

"הנימוק לקבלת השטחים הנ"ל הינו כלכלי", מסביר יהב במלוא הרצינות במכתב, "צירוף מתחמי הקידוחים תמר ודלית והטווח ביניהם לתחום שיפוט חיפה ימנף את חיפה מבחינה כלכלית ויאפשר את פיתוחה כעיר מטרופולינית לאזור הצפון".

בקשת עירית חיפה
 בקשת עירית חיפה

במשרד הפנים חשבו אולי שמדובר בהלצה אך יהב אמר היום ל"גלובס" כי הוא עדיין ממתין לתשובה.

- העובדה שהמאגר נמצא מחוץ לגבול מדינת ישראל לא מפריעה לך?

"אני לא בדקתי את זה מבחינה משפטית אבל העובדה היא שזה לא מפריע למדינת ישראל לגבות תמלוגים מהמאגר, אז למה שאני לא אוכל לגבות ארנונה?".

מתקני התשתית החיוניים, תחנות כוח, נמלים, חוות מכלים וכדומה הם הפרה החולבת האולטימטיבית של הרשויות המקומיות. מדובר בנכסים המשתרעים על שטחי ענק אך אינם נזקקים כמעט לשירותים המוניציפליים. העיריות יכולות לגבות מהמתקנים כמעט כל סכום שהחוק מתיר כיוון שאין להם אפשרות מעשית לעבור למקום חלופי. בתי המשפט נוטים לפסוק לטובת העירייה עמוסת החובות ולא לטובת המתקנים בעלי הכיס העמוק.

משרדי עורכי דין שמתמחים בתחום ועובדים לפי אחוזי הצלחה מאפשרים לרשויות המוניציפליות לפעול נגד המתקנים בשיטת מצליח ללא כל עלויות במקרה של כישלון. הבעיה היא שלרשויות רבות אין אינטרס להוציא משטחן מתקני תשתית שעלולים לסכן תושבים אך מספקים חלק ניכר מהתקציב העירוני. מעבר לכך מתברר כי חשבונות הארנונה המטורפים מעלים את חשבונות החשמל והדלק שמשלמים כלל האזרחים.

הניסיון של עיריית חיפה לגבות ארנונה ממאגר גז הנמצא בלב ים ממחיש עד היכן מוכנות הרשויות המוניציפליות בישראל ללכת כדי להגדיל את הכנסות הארנונה שלהן ממתקני תשתית גדולים. דוגמה הזויה כמעט כמו זו של תמר היא ניסיונה של עיריית אשדוד לחייב בארנונה את השטח הימי שבין שוברי הגלים של הנמל בעיר.

כשהעירייה דרשה מבעלי השטח, חברת נמלי ישראל, ארנונה בסכום דמיוני של 38 מיליון שקל מיהרו אלה לבית המשפט, שהפעם פסק לטובת הנישומים וקבע עקרונית ששטחי ים אינם חייבים בארנונה.

תביעה הזויה אחרת שנדחתה על-ידי בית המשפט הייתה של עיריית ראש-העין, גבעת-שמואל ויבנה שתבעו מחברת החשמל ארנונה בהיקף כ-300 מיליון שקל עבור ה"פרוזדורים" שלאורכם עוברים קווי החשמל.

הארנונה מעלה את תעריף החשמל

לחברת בזן, לעומת זאת, לא שיחק המזל. מתחם בתי הזיקוק של החברה במפרץ חיפה שהוקם על-ידי הבריטים נהנה במשך 75 שנה ממעמד עצמאי של שטח גלילי, שאינו שייך לתחום השיפוט של אף מועצה.

אלא שב-2003 הורה משרד הפנים להקים מינהלת משותפת שתהיה אחראית לספק שירותים מוניציפליים לשטח ובמקביל תהיה זכאית לגביית הארנונה מבזן. מאז משלמת בזן ארנונה בהיקף של כ-67 מיליון שקל בשנה ומקבלת בתמורה שירותים מוניציפליים בהיקף של כ-2.5 מיליון בלבד.

נכון להיום נהנות ממכרה הזהב הזה רק ארבע הרשויות ששטחיהן גובלים במתחם בזן אך רשויות מוניציפליות רבות נוספות - 13 במספר - מבקשות להצטרף לחגיגה. אחת מהן היא קריית טבעון, שאמנם אינה גובלת בבזן אך הרוחות מנתבות לכיוונה חלק מהריחות שפולט המתחם. קריית טבעון טענה כי אין זה הוגן שתושביה יסבלו ממטרדי הזיהום של בזן מבלי שייהנו מהכנסות הארנונה. מה שמטריד את ראש מועצת טבעון דודי אריאלי עוד יותר היא הכוונה להעביר מטבעון את מתקן אלרואי, חוות מכלי הדלק של חברת תשתיות נפט (תש"ן). אמנם החווה נמצאת ממש בקרבת בתי התושבים ומסכנת אותם, אך מצד שני תש"ן משלמת לטבעון בכל שנה 16 מיליון שקל ארנונה שהם 30 אחוז מסך ההכנסות הכולל של המועצה.

מה שמרגיז במיוחד את אריאלי הוא שחוות המכלים של תש"ן אמורה לעבור בשנים הקרובות למתחם קרקעות הצפון הצמוד לבזן "לא ייתכן שאנחנו נאבד את אלרואי לטובת אותה מינהלת שלא נותנים לנו לקחת חלק בה", אומר אריאלי, "אני לא אתן ידי להפקרת התושבים".

- כראש מועצה אתה אמור דווקא לרצות לסלק מתקני תשתית מהשטח שלך.

"יש דילמה. אף ראש רשות לא רוצה מתקן מזהם בשטחו, אבל אם המתקן לא מזהם אז לא רק ראש העיר אלא גם הרבה תושבים אינם רוצים שהמתקן ילך, כי הם לא רוצים שיעלו להם את הארנונה בעשרות אחוזים. אם היום 40% מתקציב החינוך שלנו ממומן מתקציב הארנונה - אי אפשר להתעלם מכך".

הדילמה שעליה מדבר ראש מועצת טבעון אינה רק בעיה מקומית של התושבים שגרים סמוך למתקן התשתית. אלופת משלמי הארנונות בענף התשתיות ובכלל היא חברת החשמל, שמחזיקה בכ-12 אלף נכסים ברחבי הארץ, ובהם מתחמי ענק עבור תחנות כוח ובנייני משרדים רבים בלב תל-אביב.

במקרה של חברת החשמל, למשל, מדובר בבעיה שרלוונטית לכלל צרכני החשמל במדינה. תשלומי הארנונה שמשלמת חברת החשמל הולכים וגדלים מדי שנה לאחר שהפסידה במאבקים משפטיים עם רשויות כמו עיריית חדרה ועיריית אשקלון. היקף תשלומי הארנונה הכולל ששילמה חברת החשמל בשנת 2012 עמד על 326 מיליון שקל - מדובר בסכום השקול ל-1.5% מהוצאות החברה המוחזרות לה במסגרת תעריף החשמל.

בשנת 2013 צפוי חשבון הארנונה של החברה להגיע לקו ה-400 מיליון שקל ולהתקרב ל-2% מתעריף החשמל.

"הארנונה ממומנת על-ידי תעריף החשמל", אומר אורן הלמן, סמנכ"ל תקשורת, רגולציה וקשרי ממשל בחברה, "כלל אזרחי ישראל משלמים ארנונה יקרה מאוד עבור מספר מצומצם של מתקני הפקת חשמל ברחבי הארץ וזה מצב שיש לשנותו".

- אז מה אתם מציעים?

"שחברת החשמל - שהינה חברה תעשייתית לכל הדעות - תשלם ארנונה על מתקני הפקת החשמל לפי התעריף לתעשייה, שהינו נמוך יותר, ולא לפי תעריף גבוה למסחר. הפתרון הזה יאפשר לחסוך עשרות מיליוני שקלים בשנה לצרכנים".

"אין סיבה שחברות תשתית ייהנו מיחס מועדף על פני תושבי הרשות הפרטיים"

"עם כל הכבוד לחברת החשמל וחברות אחרות, אין שום סיבה שהן ייהנו מיחס מועדף על פני תושבי הרשות הפרטיים", אומרת עו"ד רונית אברהמי ממשרד הררי טויסטר המתמחה בייצוג רשויות מקומיות בין היתר בתביעות ארנונה, "מעבר לכך, במשך שנים החברות האלה ניצלו את העובדה שהרשויות לא התאמצו לחייב אותן ולבדוק את מה שנעשה בתוך המתקנים שלהן, ורבות מהן לא דיווחו כנדרש כשהגדילו את המתקנים שלהן".

מהעלייה בתשלומי הארנונה של חברות התשתית הגדולות בשנים האחרונות נהנו לא מעט גופים פרטיים ובעיקר משרדי עורכי דין. גופים אלה פנו לרשויות מקומיות בהצעות שקשה לסרב להן: המשרדים הציעו לבדוק על חשבונם האם המתקנים משלמים ארנונה בהתאם לנכסים המפורטים בצווי הארנונה ולתבוע את בעלי המתקנים על ההפרשים. את כל העבודה ביצעו עורכי הדין על חשבונם תמורת אחוזים ניכרים (עד 30% לפי הערכות). המשרד הבולט בתחום היה צומן רוקח לנקרי ובמקביל אליו פעלו חברות פרטיות. גופים אלה גרפו לכיסיהם רווחי עתק מעבודה שהרשות המקומית אמורה לבצע בעצמה ולמעשה גם מקבלת ארנונה כדי לבצעה.

כמה ארנונה משלמים המתקנים
 כמה ארנונה משלמים המתקנים

בקשת עירית חיפה
 בקשת עירית חיפה

צרו איתנו קשר *5988