עו"ד רחל תורן - בוועדת האיתור לבחירת פרקליט המדינה

עפ"י ההערכות, וינשטיין מינה לתפקיד את תורן, המקורבת לו, במטרה לבנות לעצמו קואליציה בוועדת האיתור, שתאפשר לו להעביר מועמדים הזוכים לתמיכתו

עו"ד רחל תורן, לשעבר יו"ר הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין, תשמש החברה החמישית בוועדת האיתור לבחירת פרקליט המדינה - כך החליט היום (ד') היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, המשמש כיו"ר ועדת האיתור.

לצדם יכהנו בוועדה גם מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף; נציב שירות המדינה, עו"ד משה דיין; ופרופ' אריאל בנדור.

על-פי ההערכות, וינשטיין מינה לתפקיד את תורן, הנחשבת מקורבת לו, במטרה לבנות לעצמו קואליציה בוועדת האיתור, שתאפשר לו להעביר את המועמדים הזוכים לתמיכתו.

בימים האחרונים ניהל וינשטיין שיחות אינטנסיביות במטרה למנות במשבצת האחרונה בוועדה - נציג ציבור עורכי הדין - עורכת דין שתראה עמו עין בעין בשאלות הפרסונליות של המועמדים, שיעלו בהמשך. 3 עורכות הדין שנשקלו לתפקיד הן עו"ד הלנה ביילין, עו"ד ענבל רובינשטיין ועו"ד רחל תורן, שנבחרה לבסוף. שלושתן נחשבות למקורבות לוינשטיין.

מינוי פרקליט המדינה הבא אמור להתבצע בחודשים הקרובים, עוד לפני סיום כהונתו של פרקליט המדינה היוצא, משה לדור, בחודש דצמבר השנה. פרקליט המדינה נבחר לכהונה בת 6 שנים, באמצעות ועדת איתור, הרשאית בסיום פעולתה להמליץ על מועמד אחד עד 3 מועמדים, ולהביאם בפני שרת המשפטים, ציפי לבני.

בניגוד לקריאות שנשמעו באחרונה במערכת הפוליטית, שלפיהן כביכול הממשלה היא זו הבוחרת מבין המועמדים הסופיים, ככל שוועדת האיתור אכן ממליצה על יותר ממועמד אחד, הבהירו בימים האחרונים במשרד המשפטים כי הפרוצדורה בעניין זה ברורה: אם ועדת האיתור תמליץ על יותר ממועמד אחד, תהיה זו לבני שתבחר אחד מביניהם ותביא שם אחד בלבד לאישור הממשלה.

בכל אופן, גורמים משפטיים בכירים הבהירו כי אין בכוונתו של וינשטיין להביא יותר ממועמד אחד בסוף התהליך שתבצע ועדת האיתור. לשם המלצה על מועמד, על ועדת האיתור לתמוך בו ברוב של 4 מבין 5 חבריה.

משום כך יש חשיבות לזהות עורכת הדין שתמונה לוועדה: על-פי ההערכות, וינשטיין לוקח בחשבון שקולותיהם של רוטקופף ודיין יצטרפו לקולו שלו, בתמיכה במועמד שעליו יוחלט. עוד מעריכים כי בנדור ישמש קול עצמאי בוועדה, שלו שיקול-דעת משל עצמו. כדי להבטיח את הקול הרביעי שיגבש הסכמה על מועמד שעליו ממליצה הוועדה, יש חשיבות בכך שעורכת הדין שנבחרה רואה את הדברים עין בעין עם וינשטיין.

עד עתה נעשה שימוש בפרוצדורה של ועדת איתור לבחירת פרקליט מדינה בשני הסיבובים הקודמים. בשנת 2004 בחרה ועדת איתור בראשות היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, בעו"ד ערן שנדר לתפקיד פרקליט המדינה. שנדר היה מועמדו של מזוז, ודבר בחירתו היה צפוי מראש נוכח התמיכה בו מצד היועמ"ש. שנדר לא סיים קדנציה מלאה, ופרש בשנת 2007.

ועדת האיתור שהתכנסה אז, גם היא בראשות מזוז, בחרה בעו"ד משה לדור, שפרש שנים אחדות קודם לכן מהפרקליטות לאחר שסיים כהונה כפרקליט מחוז ירושלים, והשתלב כסנגור בשוק הפרטי. גם במקרה זה בחרה ועדת האיתור במועמד שנתמך על-ידי היועמ"ש.

המועמדים הנחשבים כבעלי סיכוי לקבל את המלצת ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה הם המשנה לפרקליט לעניינים פליליים, עו"ד אלי אברבנאל; קודמו בתפקיד, שפרש בינתיים מהפרקליטות, עו"ד שוקי למברגר; אחיו, עו"ד מומי למברגר, המשמש פרקליט מחוז דרום; וכן המשנה ליועמ"ש לתפקידים מיוחדים, עו"ד שי ניצן, הנחשב למי שזוכה בתמיכתו של וינשטיין.

היועמ"ש הביע באחרונה פעמים מספר את העדפתו לבחירת פרקליט מדינה מקרב המועמדים ה"פנימיים". בדברים שנשא בוועידת המשפט של מחוז תל-אביב בלשכה, לפני כשבועיים, אמר וינשטיין כי "אין לי ספק שיהיו מועמדים טובים מבחוץ, אבל אני יכול לומר לכם מידיעה אישית שיש לנו מועמדים מצוינים מבית. הדבר איננו מובן מאליו, ואני סבור שאני יכול לזקוף זאת לזכותו של פרקליט המדינה, משה לדור, שיש לנו מועמדים כל כך טובים ומצוינים מבית".

עם זאת, בקרב חברי ועדת האיתור שוררת אי-בהירות מה הגדרתו של מועמד פנימי: האם פנסיונר של הפרקליטות נחשב מועמד פנימי? האם שופט מחוזי נחשב כזה? התשובות יינתנו, מן הסתם, עם תחילת עבודתה של ועדת האיתור, אחרי החגים.

ממשרד המשפטים נמסר כי הוועדה אמורה להתחיל לפעול תוך זמן קצר. "משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה יפרסמו בתקופה הקרובה מודעות על הקמת הוועדה", מסר דובר משרד המשפטים, "והמועמדים המעוניינים בכך יוכלו להציג את מועמדותם בצירוף המסמכים הרלוונטיים במועד שיפורסם".

צרו איתנו קשר *5988