האם קרנית פלוג תוריד את הריבית כאקורד סיום?

צמיחה נחלשת, סביבת אינפלציה נמוכה, שקל חזק ועוד ■ רוב החזאים בשוק ההון סבורים כי הוועדה המוניטארית של בנק ישראל תחליט שוב להותיר את הריבית ברמה של 1.25% - אבל יש לא מעט סיבות להניח שאולי הפעם הם טועים

למרות כי רוב החזאים בשוק ההון סבורים כי הוועדה המוניטארית של בנק ישראל תחליט שוב להותיר את הריבית ברמה של 1.25%, זה החודש החמישי ברציפות, ישנן שבע סיבות מדוע חברי הוועדה עשויים להפתיע מחר (ב') את השווקים ולהפחית את הריבית לאוקטובר ב-0.25% ל-1% בלבד.

1. תמהיל צמיחה בעייתי

תחזיות הלמ"ס שפורסמו בשבוע שעבר מצביעות על האטה נוספת ועל ירידה בקצב הצמיחה בשנת 2013 ל-3.4% בלבד. הרכב הצמיחה מצביע על ירידה ביבוא, קיפאון ביצוא וצניחה בהשקעות בענפי המשק ובבנייה. קרי, הצמיחה הנמוכה של 2013 היתה מבוססת על תמיכה ממשלתית ועל צריכה פרטית, שכבר מתחילה לקרטע.

2. סביבת אינפלציה נמוכה מאוד

מדד אוגוסט עלה ב-0.2% בלבד והיה הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות. ללא סעיף הדיור, ניתן לומר כי אין אינפלציה במשק. יתרה מזו, הציפיות לאינפלציה בשוק ההון נעות זה כמה חודשים סביב 1.5%, הרחק מאמצע יעד יציבות המחירים. כלומר, הסביבה האינפלציונית הנמוכה תומכת בהפחתת ריבית.

3. ההתפתחויות בשער החליפין

שער הדולר התרסק בשבוע-שבועיים האחרונים, בעיקר על רקע ביטול הפעולה הצבאית בסוריה. הדולר כמעט נגע ביום שישי האחרון ב-3.5 שקלים. השקל התחזק ב-3% בחודש האחרון מול סל המטבעות של בנק ישראל וחשוב מזה, נתוני החשבון השוטף של מאזן התשלומים, המודדים את הכניסה ויציאת הדולרים מהמשק, מצביעים על שיפור ניכר - מגירעון של 1.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2012 לעודף של כ-2 מיליארד דולר בשני הרבעונים הראשונים של 2013. כל זה, תומך כמובן בהפחתת הריבית.

4. שיפור בתמונה הפיסקלית

השיפור הניכר בתמונה הפיסקלית מעניק מרחב נוסף להרחבה מוניטרית, או לכל הפחות, לא מונע אותה. לפי נתונים של משרד האוצר, הגירעון הממשלתי באוגוסט צנח ב-55.5%, כאשר בינואר-אוגוסט הסתכם הגירעון הממשלתי ב-12.9 מיליארד שקל לעומת גירעון של 17.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, צניחה של כ-41%. כמו כן, שינוי שיטת מדידת התוצר יבטיח ירידה בהיקף הגירעון ובעיקר בחוב.

5. מסר מברננקי

תמיכה להורדת ריבית מתקבלת גם מחו"ל. בניגוד לכל התחזיות, יו"ר הפד בן ברננקי סירב השבוע להפסיק את ההרחבה הכמותית (QE3) והעביר בכך מסר ברור: מצב הכלכלה האמריקאית השתפר, אך הוא עדיין לא מספיק טוב, בעיקר מצבו של שוק העבודה, כדי לסגת או להרפות מנקיטת הרחבה מוניטרית אגרסיבית. קרי, עדיין לא הגענו לימים כתיקונם. מסר כזה צפוי לתת רוח גבית, ובעיקר השראה, לקרנית פלוג וחבריה בבנק ישראל.

6. אקורד הסיום של פלוג

זו תהיה החלטת הריבית האחרונה של פלוג כנגידת בנק ישראל בפועל, ייתכן שאף כחברת הנהלת בנק ישראל, שכן פלוג צפויה לעזוב עם כניסת הנגיד החדש. לפי הערכות, נתניהו ולפיד יכריעו על זהותו של הנגיד החדש מיד אחרי חג הסוכות. אחרי כל כך הרבה שנים של פעילות בבנק ישראל, ייתכן כי פלוג תרצה להותיר חותם ולקבל החלטה מהותית יותר.

7. סעיף הדיור לא ישפיע

אמנם, סעיף הדיור ממשיך לטפס, אך לא להשפיע על קבלת ההחלטות בבנק ישראל. לפני כמה שבועות נקט הבנק המרכזי בצעדים חריפים נוספים, המגבילים מאוד את נטילת המשכנתאות ומצביעים על כוונתו לטפל בשוק הדיור בכלים אחרים, שאינם הריבית. מעבר לכך, בנק ישראל כבר הבהיר כמה וכמה פעמים כי סוגיית מחירי הדירות צריכה לבוא פתרונה על ידי הממשלה, כלומר על ידי טיפול בהיצע ולא בביקושים.