הממונה על שוק ההון באוצר בקרב על תדמיתה הציבורית

סלינגר, הממונה החדשה על שוק ההון במשרד האוצר ומי שמזוהה עם "יום הכיפורים" של חברות הדירוג, בקרב על תדמיתה הציבורית ■ "על כל מינוי הייתה ביקורת כזאת או אחרת. בסופו של דבר היא תיבחן במבחן התוצאות"

כבר יותר משבועיים שדורית סלינגר, הממונה החדשה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, לא פקדה את מכון הכושר. די נדיר אצל סלינגר, שגילתה את הריצה בשנים האחרונות, ומאז נוהגת לגמוא חצאי מרתונים. אבל ההפסקה באימוני הריצה החביבים עליה היא ודאי הבעיה הפחות מטרידה משלל האתגרים והקשיים שבהם היא נתקלת לאחר שנשאבה מהחיים הנינוחים יחסית שחייתה מאז עזבה לפני שנתיים וחצי את חברת הדירוג S&P מעלות, היישר למסדרונות האוצר, על הפוליטיקה הפנימית והחיצונית שלהם.

אחת הנקודות שמיהרו להעלות עם מינויה של סלינגר לתפקיד, הייתה העובדה שניסתה לקבל את תפקיד המומחה מטעם בית המשפט בהסדר החוב של אי.די.בי, אבל כונס הנכסים הראשי "עמד על הרגליים האחוריות" בין השאר בשל הדירוגים שמעלות העניקה בשעתו לחברות אי.די.בי. השופטת ורדה אלשיך קיבלה את דעתו ולא אישרה את סלינגר, שבתודעה הציבורית נקשרה שנים רבות עם חברת הדירוג שעמדה בראשה, וצריכה להתמודד עם המוניטין הבעייתי שהותיר מה שנתפס לפחות אצל חלק כ"יום הכיפורים של חברות הדירוג" - האיחור לזהות את המשבר הכלכלי הגדול של 2008.

עוד נרחיב בכך, אבל דווקא מי שכן נושא כיום בתפקיד המומחה בהסדר אי.די.בי, איל גבאי, איש בעל ניסיון ארוך שנים במסדרונות הממשלה, מפרגן: "בהכירי את הדרג הניהולי הבכיר באוצר, אני חושב שהמינוי של דורית הוא מינוי ראוי וטוב.יש לה פוטנציאל מאוד גדול להצליח, בעיקר על הרקע שממנו באה וצמחה, וההבנה שלה בתחומי שוק ההון, וגם מתוך העובדה שהיא לא באה מתוך איזו קבוצה שלה היא מחויבת. הניסיון הניהולי שלה, והעובדה שחוותה את שוק ההון גם בימיו הטובים יותר וגם הפחות, יהוו כלים חשובים ביותר במילוי התפקיד".

מנהל אחת מחברות הביטוח הגדולות מוסיף כי היא "בחירה טובה מאוד, מבינה את שוק ההון היטב, את השחקנים, את המוסדיים, ואת אחד האלמנטים החשובים ביותר בעמדה הזאת, האשראי בהשקעות. מה שכן, היא תצטרך ללמוד הרבה בתחום הביטוח. זהו תחום שהיא מכירה בצד הניתוח הכלכלי של החברות עצמן, אבל לא בכל הנוגע לחיסכון ארוך הטווח, המצוי בבעיה גדולה מאוד. היא תצטרך לפתח את הענף עם מוצרים ועם שחקנים חדשים. הענף מצפה ממנה להיכנס לעומק לסוגיות האלה, אבל היא בחורה עם ראש ואני מאמין שתצליח".

עו"ד אופיר נאור, המייצג מחזיקי אג"ח בהסדרי חוב, חיובי פחות. ל-G הוא אומר כי הוא מוצא טעם לפגם במינויה של סלינגר: "העובדה שהיא ניהלה את מעלות במשך שנים ארוכות, ומעלות, כמו גם חברות דירוג אחרות, הייתה חלק מהמערכת שהכשירה הרבה מאוד מהתקלות שאחר כך התפוצצו לשוק ההון בפנים; הכשירו ניפוחי שווי באמצעות חוות דעת; הכשירו דירוגים שאפשרו לגייס אג"חים בלי ביטחונות; הכשירו קבלת החלטות בנוגע לעסקות בעלי עניין. בעניין הזה מעלות לא הייתה שונה מחברות דירוג אחרות בעולם, אבל עדיין הייתה חלק מהמערך הזה".

גורם בשוק ההון, בעל שליטה בחברה בינונית, עדין פחות. "המינוי שלה הוא שערורייה", הוא טוען. "דורית סלינגר, שכל הסוסים ברחו לה מהאורווה, נבחרה עכשיו לנהל את האורווה מחדש. חברות הדירוג הורידו את הדירוג של אי.די.בי אחרי שנוחי הודיע שאין לו כסף לשלם. הן לא הגיבו בזמן אמת, ורק סיפרו כמה כולם יפים וחכמים ונתנו להם דירוג גבוה ופרמיה ניהולית חיובית. למי נתנו פרמיית ניהול? רק למנהלים ה'שמנים'. החברות המדרגות הרוויחו כל השנים מיליונים מהחברות שהן דירגו. חברות הדירוג אמורות להיות שומר הסף הגדול ביותר, לשבת עם הנתונים, עם התחזיות, עם הסיכונים, ובזה הן נכשלו".

גם רועי מימרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה, עמותה בעלת אג'נדה חברתית, סבור שמעלות וסלינגר לא ביצעו את תפקידיהן ומצביע על כך שבמרבית המקרים "הדירוג ירד אחרי שהחברות כבר נכנסו לקשיים, כשכבר אי-אפשר היה להציל את הכסף. הרעיון הוא לתת התראה לפני. יחד עם זאת, מאחר שהמינוי כבר נכנס לתוקף, נאחל לה בהצלחה ונקווה שגם היא למדה מטעויות, ושבתפקיד הזה היא תצליח לשמור עלינו יותר טוב מאשר בתפקידה הקודם".

חברים קרובים לסלינגר מספרים שביקורות מהסוג הזה מכאיבות לה וכי היא חושבת שאינן צודקות. "יש פה אי-הבנה לגבי תפקידה של חברת דירוג", אומרים בסביבתה. "חברת דירוג לא באה ואומרת לך למכור או לקנות אג"ח; היא לא אומרת, כשהתשואות עולות אני אוריד דירוג ולהפך. היא מתייחסת לנקודה מסוימת בזמן. תשואות הן סימן אדום, אבל לא כלל לקביעת דירוג. קודם כול יש לזכור שהדירוגים ירדו בתקופת המשבר, ושנית, בכל דירוג מוסבר בתמצות מה יכול להביא לשינוי בדירוג. אז יכול לבוא סוחר ולהגיד, 'אני זיהיתי את הבעיה כבר קודם, לפני הורדת הדירוג'. אבל זה לא אומר שחברת הדירוג לא עשתה את עבודתה".

ראש בראש עם לבייב ושטיינמץ

סלינגר, 53, היא אדם יסודי ומעמיק, גם בכל הנוגע לתחביבים שלה. בנוסף לאימוני הריצה שבהם השקיעה לא מעט היא חובבת טרקים במקומות נידחים ברחבי הגלובוס, כמו וייטנאם והודו, שאליהם היא נוסעת עם בעלה, יונתן, צלם במקצועו. חבר של המשפחה אומר שהשניים מקיימים "זוגיות תומכת ומבינה". לזוג שתי בנות, בנות 21 ו-25, והם מתגוררים ברמת גן.

כחיפאית במקור, למדה בטכניון תואר ראשון בכלכלה ובניהול. את התואר השני, במינהל עסקים, כבר עשתה באוניברסיטת תל אביב, תוך כדי עבודה במשרד הייעוץ הפיננסי שירן ליבר של ד"ר צבי ליבר. לאחר מכן עבדה שנתיים במחלקה הכלכלית של שופרסל, ובשנת 1992 הגיעה למעלות. מעלות הייתה אז חברה בתחילת דרכה, חלוצה בתחומה, שהוקמה ביוזמת אריה מינטקביץ', אז יו"ר רשות ניירות ערך, שחשב כי מכשיר כזה חסר בשוק ההון הישראלי.

מכיוון שחברה מסוג זה מחויבת באובייקטיביות, וקשה למצוא גורם נטול אינטרסים וקשרים בשוק הישראלי, המודל היה דווקא להכניס פנימה הרבה בעלי עניין וכך לנטרל את השפעתם. החברה הייתה בבעלות חמשת הבנקים הגדולים, יובנק, כלל פיננסים, איגוד חברי הבורסה והתאחדות חברות ביטוח החיים. בשל מבנה הבעלות הזה, כאשר מונתה סלינגר למנכ"לית, ב-1998, היא הייתה הדמות המזוהה הכמעט יחידה עם החברה, עד כדי כך שהיו שחשבו שהיא מבעליה.

החברה ביצעה אנליזות של חובות גם חוץ בנקאיים וגם עבור מחלקות האשראי של הבנקים, עבדה לא מעט עם האוצר, הן בפיתוח איגוח של משכנתאות שלא יצא לפועל, והן באיגרות חוב מוניציפליות שכן יצאו לפועל, ושימשו עיריות כמו רמלה, רעננה, יהוד מונוסון ואילת בגיוס כספים.

סלינגר, שהחלה בחברה כאנליסטית, טיפחה כמנכ"לית את שיתוף הפעולה עם חברת הדירוג הבינלאומית סטנדרט אנד פורס (S&P). מבחינת סלינגר, השיא והגאווה הגדולה ש"היא הביאה את החברה לרמה כזאת", אומרים בסביבתה, "שסטנדרט אנד פורס רצתה לרכוש אותה". "היה ברור שחלק מהעסקה הוא שדורית תישאר", אומר אדם שהיה מעורב אז בעסקה. זה היה בתחילת 2008, חודשים ספורים לפני פרוץ המשבר, שתפס את כולם כל-כך לא מוכנים. כך, בהתחלה היה הרושם שחברות הדירוג קוראות את אזהרות הרווח ואת ההודעות על הצרות העסקיות, ורק אז "נזכרות" לתקן את הדירוג.

באופן לא צפוי, דווקא בכיר לשעבר באחד הגופים המוסדיים מצטרף להגנת סלינגר, וטוען כי הכשל כלל אינו שלה או של חברת הדירוג, אלא של המוסדיים עצמם. "היא עבדה ברמת מקצועיות מאוד גבוהה, עם מתודולוגיות מובנות של ניתוח אשראי. יש דברים שבהם היא פגעה יותר טוב, ויש שפחות. אין ספק שבחלק מהמקומות הורדות הדירוג היו מאוחרות, מה שהכי בלט בקבוצת אי.ד.בי. אבל להרבה מוסדיים היה נוח בסוף להפיל את הכשל בהשקעות עליה וגם על חברות דירוג בכלל. כאילו שאותם גופים לא קנו אג"ח בהתלהבות, ולא גבו דמי ניהול, בדיוק כדי לבדוק בעצמם את ההשקעה ולא סתם לקרוא דירוגים.

"מנהל השקעות לא צריך להתייחס לדירוג כאל שורה אחרונה, אלא כאל כלי עבודה נוסף לבחינת ההשקעה. עשו עליה סיבוב מאוד גדול ברמה התקשורתית, כאילו היא פספסה את משבר האשראי, והיא דווקא זיהתה אותו בהרבה חברות. יש תחומים שהיא הרימה אותות אזהרה לפני כולם".

אחד מהם הגיע באמצע 2008 כשסלינגר "סימנה" את החברות המשקיעות בנדל"ן בחו"ל כמועדות לפורענות. במאי הכניסה את החברות הללו לרשימת בחינה, ובאוגוסט הורידה את הדירוג של אפריקה ישראל, למשל, מ-AA ל-A. זאת לאחר שכמה חודשים קודם לכן אשררה את הדירוג הגבוה; וכך גם לגבי חברות בנות של אפריקה וחברות נדל"ן נוספות. ההורדה גררה עימות חריף בין בעלי החברות, בעיקר בני שטיינמץ ואנשי אפריקה ישראל בשליטת לבייב, לבין סלינגר. "העימות היה מאוד סקסיסטי והיה ניגוח אישי", מספרים בסביבתה. "כותרות כמו 'לבייב נגד דורית'. ברור מאין בא הרצון לערער על החלטותיה המקצועיות, אבל הסגנון לא היה ראוי".

מקורב לאפריקה ישראל אומר על סלינגר כי "היא הייתה בפאניקה, ויותר הלכה אחרי הדפוסים שהוכתבו על-ידי S&P. אג"חים של אפריקה, שהונפקו ב-AAA אחרי שנה, ירדו ל-BBB וגם ל-CCC ללא הסבר; בלי לבחון את החברות ואת נכסיהן לגופם, אלא תוך התייחסות רק למגמות בעולם. לא ראינו אצלה התעמקות בדירוגים החדשים. אבל אני לא מאשים אותה באופן אישי, זו הייתה תקופה מאוד קשה והיסטרית".

"לא מצאה את עצמה"

בתחילת 2011 הודיעה סלינגר על עזיבת מעלות. לדברי מקורבים לה, כבר כאשר בוצעה הרכישה על-ידי S&P, היא ידעה שתשלים את המיזוג ותסיים, "זה לקח שנה יותר ממה שהיא תכננה, היה משבר בדרך". מעניין כי רק שנה קודם לעזיבתה אמרה לכלכליסט כי "ערב המיזוג אמרתי לעצמי, יש לי שתי אופציות - או להתחתן (עם החברה הרוכשת ולהוביל את המהלך) או להתגרש - וגירושים, מבחינתי, היו בלתי נסבלים".

בכיר באוצר סבור מצדו כי "אחרי המיזוג היא לא כל-כך מצאה את עצמה. יש להם בחברה הרב לאומית כל מיני מגבלות על הפעילות של המנכ"ל, והיא הייתה רגילה להיות עצמאית". כך או כך, היא הודיעה על עזיבתה.

לחברה ששאלה אותה איך היא עוזבת, ענתה משהו כמו, "אני חייבת את זה לעצמי. אני כל-כך אוהבת את מה שאני עושה, שאם לא אעזוב עכשיו, אף פעם לא אעזוב'. "היא עזבה את מעלות כשלא היה לה סידור אחר", מספר מקורב אחר. "זה חלק מהאישיות שלה, היא אדם מאוד אמיץ. מעצם זה שעבדה בחברה בעמדה מאוד רגישה, היא לא תכננה תוכניות. היא רצתה לקחת לעצמה את הזמן".

אחרי העזיבה כיהנה בעיקר בדירקטוריונים דוגמת מליסרון וחילן, ליוותה חברות בתחום במימון, וניסתה עם רונן טוב, יוצא פסגות, להניע פרויקט בתחום שערוך נדל"ן, אך זה לא יצא לפועל. היא מונתה למומחית מטעם בית המשפט בהסדר החוב של מעיין ונצ'רס, ולא מונתה בתיק אי.די.בי - מה ששימש כלי ניגוח נגדה כאילו ניסתה לפעול בניגוד עניינים. "שערורייה שעושים מזה עניין", מחווה דעתו אדם שמכיר היטב את התיק. "השופטת אלשיך, כדי להרחיק לזות שפתיים, לא מינתה אותה בגלל נימוקים כמו דירוגי עבר וחברות בדירקטוריון (בחברה של צחי סולטן, שהוא שותף עסקי של דנקנר בחברה אחרת). אז לטעון לניגוד עניינים, זה לא הוגן".

מקורביה אומרים כי "היא קיבלה תעודת יושר מבית המשפט שיש לה יכולת לבצע את התפקיד בצורה טובה מאוד. היא לא מקבלת את מהות ההחלטה של השופטת, אבל לא הייתה שם שום שאלה הקשורה לניגוד עניינים או למשהו פסול".

סרח עודף לא רצוי במיוחד לתקופת מעלות, היא תביעה ייצוגית, שאליה הצטרפה גם רשות ניירות ערך, נגד החברה ונגד סלינגר באופן אישי. למעשה, מדובר בשתי תביעות ייצוגיות שאוחדו, שתיהן בייצוגו של עו"ד רונן עדיני. הנושא שעל הפרק הוא איגרות חוב מובנות שהנפיקה אקסלנס - סדרה אחת נקראה מטבעות עולם והשנייה קשת, שהושקעו בבנק ליהמן ברדרס שקרס.

לדברי התביעה, אף שהיו סימני אזהרה בעולם, כגון קריסת בנק בר סטרנס חצי שנה קודם לכן ומשבר הסאב פריים, מעלות לא הורידה את דירוג האג"ח הגבוה, AAA, עד יום הקריסה של ליהמן ברדרס. התביעות, שהגבוהה שבהן הייתה על סך 50 מיליון דולרים, טוענות לרשלנות מצד מעלות. מעלות טוענת להגנתה כי הסתמכה על סטנדרט אנד פורס, והדיונים נמשכים ועוד יימשכו לפחות שנה.

אדם שהיה באולם המשפט בעת שסלינגר נחקרה על-ידי התביעה, התרשם כי "היא העידה היטב לשיטתה. היא אישה בטוחה בעצמה, אסרטיבית, לא פראיירית. היא חזרה על המנטרה שלהם שלא נפל כל דופי בפעולתם. בכתבי ההגנה שלהם הם טענו שלמעלות אין חובת נאמנות כלפי ציבור המשקיעים, אלא כלפי מי ששכר את שירותיהם, החברה שהנפיקה אג"ח. בעדות שלה היא ניסתה קצת לרכך את זה, אבל הטענה עודה עומדת. נראה מוזר שככה מדבר מישהו שהוא היום רגולטור, והשאלה היא אם מי שמחזיק בדעה כזאת יכול להיות בפוזיציה של רגולטור שצריך להגן על משקיעים".

בסביבתה של סלינגר מבקשים להזכיר כי "גם חוק הדירוג שעומד לצאת לא מייחס לחברת דירוג אחריות על ההחלטות המקצועיות שלה".

"יאיר לפיד רצה אישה"

ואם כל זה לא הספיק לה, הרי סלינגר נכנסה כעת לקן הצרעות הפוליטי של משרד האוצר. לא קל היה לאתר מי שישוש לקבל על עצמו את תפקיד הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון. חלק מהגורמים שגיששו אצלם, ואשר מחזיקים כיום בג'ובים בכירים ומכניסים מאוד במגזר הפרטי, עשו את החשבון שבשביל לבוא לנהל אגף שהתדמית שלו בתחתית, כשבעורפך נושפת מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, בשביל 32 אלף שקל בחודש, ועוד אחר כך לספוג את שנת הצינון - זה לא העסק הכי משתלם בעולם.

"היו גישושים אצל כל מיני אנשים, כמו רמי דיין, שיתרונו הגדול שהוא גם צמח באגף וגם היה משנה למנכ"ל כלל ומשנה למנכ"ל הראל. מועמד קלאסי ואופטימלי. אבל יאיר לפיד רצה אישה", אומר בכיר בתחום ההשקעות המוסדיות. "וזה הביא למינוי הרבה פחות מוצלח. מבחינת האגף זה פספוס. צריך מישהו שיכיר את האגף פנימה, ויידע ליצור את האיזון הנכון מול השוק. זה כמו שנניח בנק ישראל ימנה למפקח על הבנקים מישהו בעל הבנה בשוק ההון, כי הבנקים משקיעים בשוק ההון. אבל ברור שזה לא עיקר התפקיד של המפקח על הבנקים. אותו דבר גם כאן: שוק ההון תופס רק חלק קטן מהתפקיד. פה כאילו הפכו את היוצרות: כאילו העיקר בתפקיד זה שוק ההון".

בכיר אחר בשוק ההון סבור, מנגד, שאף שיש לה פחות ניסיון בעולם הפנסיוני, שהוא הדבר החשוב ביותר היום בתחום הביטוח, היא תוכל לייצר שינוי. "אם היא, שר האוצר לפיד והמנכ"לית אנדורן יידעו לסמן את המטרות, ובראש ובראשונה דמי הניהול של הפנסיות שגוזלים מהמבוטחים עד שליש מהפנסיה, אם היא תקדיש את הקדנציה לזה ולא להוצאת עוד חוזר פורמליסטי כזה או אחר לחברת ביטוח, זה יכול להיות נכס עצום".

כך או אחרת, על דבר אחד כולם מסכימים: סלינגר לקחה על עצמה משימה קשה. "האגף לא מצליח להתרומם", אומר גורם בתחום הבנקאות, "כי כבר הרבה שנים אין שם מישהו שרואה את כל התמונה. הדברים האלה הם בנפשנו. אלה החסכונות הפנסיוניים שלנו. כשאתה לוקח מישהו לתפקיד כזה, אתה מצפה שיהיה לו הכישור לעמוד על דעתו; אני לא בטוח שלדורית יש. זה משמעותי במיוחד עכשיו, כשהתדמית של האגף היא בתחתית".

"החיסרון הגדול שלה", מוסיף גורם לשעבר באוצר, "שהיא לא יודעת איך מתנהגים בממשלה, מול הכנסת, מול הוועדות, בכל הפוליטיקה הפנימית. מה שאני שומע, זה שיעל אנדורן הביאה אותה, ואם אכן זה כך, עשויה להיות בעיה שיעל תיתן את הטון ודורית 'תיעלם'".

"אולי זה חיסרון שאין לה ניסיון במסדרונות הממשלה", אומר אחד מחבריה, "אבל מה עדיף? מישהו שצמח באגף ומכיר את מסדרונות הממשלה והכנסת, אבל אין לו ניסיון בשוק הפרטי? היא אדם שיודע לעמוד על שלו, אדם חושב. מישהו סיפר לי שבתקופה של עודד שריג (הממונה היוצא), הוא הוציא מאות חוזרים בשנה, שלושה חוזרים ביום בערך. אצל דורית זה לא יהיה. היא לא בן אדם שיורה מהמותן אלא אדם שמפעיל מחשבה".

אדם שנתקל בה בעבר בתפקידו בחברה ציבורית דווקא סבור כי היא יודעת לעמוד על דעתה: "היא הייתה מאוד קשוחה איתנו לגבי הדירוג. דווקא בחברה המתחרה, מדרוג, היו הרבה יותר קלים. יש לה תכונות של אישה חזקה, היא יודעת להגיד לא".

חברים קרובים של סלינגר סבורים כי היא מודעת לקשיי התככים הפוליטיים. "היא יודעת שהיא נכנסת לקן צרעות", הם אומרים, "אבל היא תדע להתנהל עם זה דווקא בגלל היושר האישי שלה. היא לא תמימה, אבל היא אדם שלא מסתיר דברים, מאמינה בשקיפות, ולמרות זאת, היא כל-כך מהירת מחשבה שזה ינצח הרבה דברים. והיא גם סוס עבודה, היא אדם שלא מתעייף, שיכול לעבוד משש בבוקר עד 12 בלילה".

מקורביה מוסיפים כי היא "מאוד נרגשת, חושבת שזה תחום סופר מעניין, מאוד חשוב ומשמעותי בכלכלה הישראלית, ודורית אוהבת פרויקטים בעלי משמעות. היא קיבלה במשרד ובאגף קבלת פנים מאוד חמה, וגם מהשוק עצמו הגיעו תגובות חמות. היא פחות מתרגשת מקבלת הפנים הצוננת בתקשורת, הרי על כל מינוי הייתה ביקורת כזאת או אחרת, ובסופו של דבר, היא תיבחן במבחן התוצאות".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988