אייל רביד: "אני לא מאלה שצריכים שימחאו להם כפיים"

"אני אוהב מה שאני עושה. שבוע בלי עבודה ואני מתחרפן. אני מת על העסק שלי!"

אנחנו מניחים את מכשיר ההקלטה על השולחן של אייל רביד, במשרדי "ויקטורי" בגן יבנה, ומחכים שיתפנה לראיון מעוד מסרון שקיבל. "זה בסדר, את יכולה להתחיל. אני כמו אישה, אני יכול לעשות שני דברים במקביל".

- רק שניים? תן לנו קצת יותר קרדיט.

(מחייך) "כמה שאת יכולה לעשות, אני יכול לעשות".

ורביד אכן עושה. "יש לי הפרעת קשב וריכוז", הוא מסביר תוך כדי שהוא שולח עוד מסרון, עונה לטלפון הקווי, משיב לאחד מעובדי "ויקטורי" שדפק על דלת משרדו, מביט במסכי הטלוויזיה מימינו שמאפשרים לו לעקוב אחר המתרחש בכל חנות וחנות של הרשת, ו...עונה לשאלות שלנו - בכנות גמורה.

"אימא שלי לימדה אותי להגיד תמיד את האמת", הוא מודה. "ולמה? כי הצד השני אף פעם לא מאמין לך, אז כשאתה אומר את האמת - לפחות אתה יוצא נקי. אני כזה. אומר את האמת בפרצוף".

- הצד השני גם לא תמיד אוהב לשמוע את האמת.

"נכון, וזה בסדר. במקרה שלי, או שלא סובלים אותי או שאוהבים אותי. אין באמצע".

- לפחות לא אדישים אלייך.

"לא, אי אפשר להיות אדיש אליי".

רביד רגיל לפידבק הזה. עוד כשהיה נער, ולמד בתיכון "אליאנס" בתל אביב, חווה מה פירוש להיות שונה. "בת ימי שנוסע ללמוד ברמת אביב. זה לא טבעי! לא התקבלתי בזרועות פתוחות בתיכון".

- למה הוריך שלחו אותך ללמוד שם?

"המנהלת שלי בבית הספר היסודי הבינה שאני דובר צרפתית, הן מהבית והן מהשהות של המשפחה בחוף השנהב. ב'אליאנס' לימדו 5 יחידות אנגלית וצרפתית, אז היא חשבה שזה יועיל לי".

- וידיעת השפה לא סייעה לך להשתלב חברתית בתיכון?

"לא. החברה היא זו שצריכה להשתלב איתי. אני דג, תשימי אותי במים ואני מסתדר עם כולם, כרישים, ליוויתנים וכל השאר. קשה לא להסתדר איתי".

מלבד מוצאו, רביד מספר כי פעילותו הפוליטית כנער הציבה מכשול נוסף בהשתלבותו החברתית. "ב'אליאנס' הייתי רכז נוער כהנא, ויותר מאוחר רכז נוער תחייה. המחנכת שלי הייתה אשתו של מאיר פעיל, פעיל השמאל הישראלי".

- נשארו לך חברים מהתיכון?

"לא. למעשה, עד סוף כיתה י"ב לא קיבלו אותי כשווה בין שווים. התייחסו אליי כאילו הייתי אחד מילדי דרום תל אביב שלמדו בתיכון במסגרת האינטגרציה של אותה תקופה".

- אבל באת מבית יחסית אמיד.

"נכון. אף פעם לא היה חסר לי כלום, אבל זה לא עזר".

- אז יש לך טראומות מהתקופה הזו?

"אין לי בכלל טראומות, לא מזה ולא משום דבר אחר בחיים".

- איזה סוג של מנהל אתה?

"אני מאל שהמנהלים הכפופים לו צריכים להיות כמוני או לפחות טובים כמוני. תמיד, ולא רק בעבודה, אני מצפה שאנשים יהיו ממני ומעלה ולא ממני ומטה.

"אין לי בעיה לחיות עם אנשים שהם יותר טובים ממני. נהפוך הוא: אני חי יותר טוב עם אנשים טובים ממני. אני לא מהמנכ"לים האלה שתמיד צריכים שימחאו להם כפיים. אני מוחא לעצמי כפיים כל יום".

רביד אולי לא מודה בכך, אך העדר הצורך בפידבק אינסופי מהסביבה - מקורו בחינוך שקיבל ובדרך שעשה מלמטה ועד לפסגת העסק המשפחתי.

לפני "ויקטורי", העסק המשפחתי היה "בגט הזהב", שהיה בזמנו אחד הספקים הגדולים של מוצרי מאפה לרשתות השיווק הגדולות. שנים מאוחר יותר, על רקע נפילת אחד מלקוחות החברה, רכשה המשפחה את אחד מחנויותיו וכך יצאה לדרכה רשת השיווק. "כשהשתחררתי והצטרפתי ל'בגט הזהב', באתי בבוקר לאח שלי - כולי לבוש יפה - והוא אמר לי: 'לך לאגף האיקסים. יש שם פועל בשם סמי. גש אליו'. ניגשתי, וסמי אומר לי: 'אתה רואה את המיקסר הגדול של הגבינה? אתה אחראי עליו'. חשבתי שהוא צוחק עליי, ורק אחרי ששאלתי אותו שוב, הבנתי שהוא רציני.

"אחרי שעה, הייתי כולי לבן מהגבינה שעפה עליי מכל הכיוונים. הלכתי לאבא שלי, להבין למה נתן לי את העבודה השחורה הזו, והוא אמר לי: 'הכול בסדר'.

"אחרי חודש, קיבלתי את המשכורת הראשונה, 1,500 שקל - רק 100 שקל מעל מה שקיבלתי בשירות הקבע שלי - ושוב הלכתי לאבא שלי. 'זה אחרי ששדרגתי אותך', הוא ענה לי".

- עצבן אותך שהוא התייחס אליך כאחד האדם ולא כאל הבן שלו?

"כן. כששאלתי אותו כמה זמן אעבוד בעבודות שחורות כאלה, הוא ענה: 'עד שתהיה מוכן'".

- ומה הייתה העבודה הבאה?

"נהג של סוכן המכירות הכי טוב של החברה. הוא היה בשלילה".

- ואחריה?

"סוכן מכירות".

- דרך אגב, מה מקור השם "ויקטורי"?

"השם השני של אבא שלי הוא ויקטור. אימא שלי הציעה שנוסיף י', וכך זה יהפוך ל'ויקטורי', ניצחון".

- ועכשיו אבא שלך כפוף אליך. הוא סמנכ"ל הכספים של החברה.

(מחייך) "והנשיא. הוא אבא שלי, הוא מעל לכל".

- איך זה לעבוד אתו?

"אני לא מכיר עבודה לא אתו, לטוב ולרע. יש הפרדה מוחלטת בין התפקיד שלי, של אח שלי ושל אבא שלי. כמו שאותי לא מעניין מה קורה בבנק, אותו לא מעניין מה קורה בחברת 'אסם'. תכל'ס, המשפחה שלנו זה כמו המאפיה האיטלקית. הכול מתחיל ונגמר באבא..." (צוחק)

- מה זה אומר?

"כשהוא מתנגד למשהו, לא עושים אותו. כשלא ממש משנה לו, מחליטים בלעדיו. כשרציתי להנפיק את 'ויקטורי', הוא לא היה בעד. התעקשתי, והוא ויתר לי. כשהנפקנו, והתקשרתי לספר לו על תוצאות ההנפקה הוא שאל אותי: 'אתה מרוצה?', עניתי שכן, והוא השיב: 'גם אני'. שאלתי למה, והוא ענה: 'בשבילך'".

- אתה אוהב את מה שאתה עושה?

"מאוד! שבוע בלי עבודה ואני מתחרפן. אני מת על העסק שלי!".

*** הכתבה המלאה - במהדורה המודפסת

הבחירות של רביד
 הבחירות של רביד

צרו איתנו קשר *5988