פרקליטות במבחן: נציבות הביקורת על הפרקליטות יוצאת לדרך

לאחר שנים של עיכובים ודחיות, ולאחר שהכנסת איימה לחוקק חוק שיקים גוף פיקוח על פרקליטות המדינה בלא תיאום עם משרד המשפטים - יוצאת היום (ב') לדרך נציבות הביקורת על הפרקליטות וגופי התביעה. זאת, עם הקמת ועדת האיתור למינוי נציב הביקורת על התביעה, שיעמוד בראש היחידה החדשה.

במשרד המשפטים מכוונים לכך שבראש הגוף החדש יעמוד שופט עליון או מחוזי בדימוס או משפטן בדרגה ובשיעור קומה מקבילים.

עוד מתברר כי הנציבות החדשה תהיה פתוחה לקלוט תלונות פרטניות מן הציבור כבר מיומה הראשון, ובנוסף היא תקיים ביקורת על כלל גופי התביעה, וייצוג המדינה בערכאות גם בהליכים אזרחיים ומינהליים - ולא רק כלפי הפרקליטות עצמה.

עם זאת, הביקורת על התביעה המשטרתית תחל רק כעבור חצי שנה עד שנה מתחילת עבודת הנציבות.

ועדת האיתור, שבראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, תהיה פתוחה לקבלת פניות ממועמדים ב-3 השבועות הקרובים, עד 29 באוקטובר.

חברים נוספים בוועדה הם נציב שירות המדינה, עו"ד משה דיין; מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף; וכן נציג האקדמיה ונציג ציבור שזהותם טרם נקבעה. הנציב שיעמוד בראש הגוף ימונה ל-6 שנים, ומינויו דרוש אישור מהממשלה.

היועמ"ש מחוץ לתחום

לפי מסמך עקרונות לעבודת הנציבות החדשה, שנוסח על-ידי וינשטיין בהתאם להנחיית שרת המשפטים ציפי לבני, ושנחתם על-ידה בימים האחרונים, תעסוק נציבות הביקורת ב"בדיקה מערכתית, יזומה ושיטתית של התנהלות המערך הכולל של התביעה וייצוג המדינה בערכאות, מבחינת ניהול תקין, אחידות ביישום נהלים ומדיניות, שקיפות תהליכי עבודה, אתיקה מקצועית ויעילות, לרבות בירור תלונות מן הציבור, וזאת מבלי להתערב בעצמאות שיקול-הדעת של הגופים המבוקרים בניהול ההליכים המשפטיים. הנציבות תגיש דוחות נושאיים ושנתיים על הנושאים המבוקרים, תצביע על ליקויים ותציע דרכי פעולה לתיקונם".

עוד מתברר כי במסגרת סמכויותיו של הנציב שימונה, הוא יוכל לבקר את כל גופי התביעה בכל הדרגות - למעט את היועץ המשפטי לממשלה עצמו. זאת, במתכונת דומה לסמכותה של מחלקת העררים בפרקליטות, המוסמכת לבחון החלטות על סגירת תיק בגופי התביעה בכל הדרגות, למעט תיקים הנסגרים על-ידי היועמ"ש עצמו, שהביקורת עליו מסורה לבג"ץ בלבד, ואולם התערבות שיפוטית בהתנהלות היועמ"ש בכובעו הפלילי היא נדירה ביותר.

לעניין זה יש היבט שלילי והיבט חיובי: מצד אחד, פעולת היועמ"ש בתיקים הפליליים המגיעים לשולחנו נותרת ללא בקרה, דבר שאינו רצוי; ומצד שני, בתיקים אלה, שבהם ההחלטה מתקבלת על-ידי היועמ"ש עצמו, שהם מטבע הדברים תיקים של פוליטיקאים בכירים או גורמים בעלי כוח, לא תהיה בידי כוח אפשרות להטריד את המערכת בתלונות סרק אינסופיות ולרפות את ידי התביעה.

במסמך העקרונות של וינשטיין ולבני לעבודת נציבות הביקורת, נקבע כי עבודתה תתבסס על העקרונות הבאים: עצמאות התביעה כגוף ויכולתו המעשית של כל פרקליט או תובע להפעיל את שיקול-דעתו המקצועי, באופן עצמאי וללא מורא; חיזוק אמון הציבור בגופים המבוקרים ובמערכת אכיפת החוק בכללותה; וכן שיפור פעולתם של הגופים המבוקרים וייעול מנגנוני הביקורת ובירור התלונות.

הנציבות תהיה מוסמכת לברר תלונות פרטניות, הן במקרים שבהם במהלך ביקורת מערכתית התגלה אירוע, שלדעת הנציב יש מקום למצות בו את הבירור, הן במקרים שבהם שר המשפטים או היועמ"ש יבקשו לברר אירועים ספציפיים, והן כאשר תוגש לנציבות תלונה מצד כל אדם הרואה את עצמו נפגע כתוצאה מהתנהגותו של פרקליט או תובע, והנציב מצא שיש מקום לברר את התלונה.

ככלל יתבררו תלונות פרטניות שכאלה רק לאחר סיום ההליך המשפטי שבעניינו הוגשה התלונה. ואולם, על-פי מסמך העקרונות, במקרים מיוחדים - למשל בתלונה על סחבת - ניתן יהיה לברר את התלונה גם תוך כדי ההליך המשפטי, ולשם כך יהיה דרוש אישור היועמ"ש.

שימור עצמאות התביעה הכללית

במשרד המשפטים מדגישים כי הנציבות לא תעסוק בתלונות הנוגעות להפעלת שיקול-הדעת המשפטי - דהיינו בהחלטות התביעה להגיש כתבי אישום, לסגור תיקים, לחתום על הסדרי טיעון או בטקטיקת ניהול משפט. זאת, כשם שנציב התלונות על שופטים אינו עוסק בביקורת על פסקי דין של בתי המשפט.

במקרים שבהם תתעורר שאלה האם התלונה אכן עוסקת בעניין המצוי בשיקול-דעת משפטי, יכריע בעניין היועץ המשפטי לממשלה. "הנציב לא יבדוק תלונה בעניין שניתן להגיש עליו ערעור או ערר על-פי כל דין", נכתב במסמך העקרונות, "או שמתנהלת לגביו חקירת משטרה, או הנתון לביקורת שיפוטית, על-פי כל דין".

כזכור, התגלעה בתוך משרד המשפטים מחלוקת עמוקה בשאלת מתכונת הביקורת. בעוד שאנשי הפרקליטות, בראשות פרקליט המדינה משה לדור, התנגדו בתוקף לאפשרות שהנציבות תברר תלונות פרטניות על תיקים ספציפיים, הכריע לבסוף היועץ המשפטי וינשטיין כי ניתן יהיה לברר גם תלונות שכאלה, במתכונת מצומצמת.

וינשטיין ביקש שתלונות מהסוג הזה יופנו אליו עצמו, והיועמ"ש הוא שיכריע אם הן יתבררו בנציבות הביקורת, ואולם לבני הכריעה לטובת מודל מורחב יותר.

"גם אני וגם פרקליט המדינה סבורים שיש מקום להקים גוף ביקורת על הפרקליטות", אמר וינשטיין באחד הדיונים שהתקיימו בנושא זה בוועדה לביקורת המדינה ב-2011. "השאלה שבה אנחנו מתלבטים, והיא עולה לי בייסורים, היא איזה גוף נקים. דבר אחד צריך להיות ברור: לא ייתכן שהגוף הזה יפגע בעצמאות התביעה הכללית".