ניו-יורק לוקחת את ת"א בהליכה

פרמיית חדשנות מובילה לתמחור המשקף מכפיל רווח גבוה יותר

באיזו בורסה מעדיפות החברות הישראליות להנפיק מניות? נכון לכתיבת שורות אלה הבורסה של ניו יורק לוקחת את זו של תל אביב בקלות. מתוך סכום של כ-7 מיליארד שקל שגייסו חברות ישראליות באמצעות הנפקות אקוויטי לציבור מאז תחילת השנה, קרוב ל-5 מיליארד שקל עשו את דרכם מהבורסה בניו יורק. הפער הזה לטובת הבורסה שמעבר לים צפוי ללכת ולגדול עד סוף השנה, כש-100 מיליון דולר נוספים צפויים להיות מגויסים שם בקרוב על ידי חברת האינטרנט הישראלית Wix.

ההבדל בין הבורסות קשור לא רק להיקפי הגיוס, אלא גם לזהות המגייסות: בבורסה של ת"א, הסובלת מבצורת ממושכת בכל הקשור הנפקות ראשוניות (IPO) משמעותיות, מי שמצליחות לגייס הון הן בעיקר חברות הפועלות בתחומי הגז, הנדל"ן המניב וכן חברות ביומד הנמצאות בתחילת דרכן. חלק גדול מהגיוסים מתבצע בשיטה של הנפקת זכויות, המיועדת אך ורק לבעלי המניות הקיימים. בניו יורק, הנהנית משגשוג של שוק ההנפקות בשנה האחרונה, היקף הגיוס כמעט תמיד גדול יותר במידה משמעותית, השווי שמקבלות המנפיקות גבוה הרבה יותר, וההנפקה מיועדת לכלל ציבור המשקיעים.

חשיפה בינלאומית ופרמיית חדשנות

אז להיכן נעלמה הלוקאל פטריוטיות, ומדוע מעדיפות לא מעט חברות ישראליות הנפקה מעבר לים על פני גיוס בבורסה המקומית? התשובה הראשונה לכך נוגעת לעניין החשיפה הבינלאומית. מתוך 11 החברות הישראליות שהנפיקו בניו יורק מתחילת השנה, עשר הן חברות הפועלות בשווקים הגלובליים בתחומי האינטרנט, הטכנולוגיה והביומד.

בתחומים הללו לבורסה של ניו יורק יש כמובן יתרון מובהק על פני זו של תל אביב. זו הראשונה היא חלון הראווה הבינלאומי, המקום אליו רוצה להגיע כל חברה הפועלת בשוק העולמי ומעוניינת בהכרה בינלאומית ובחשיפה מקסימלית לציבור לקוחות רב לאומי.

עצם הרישום למסחר בניו יורק תורם לעסקי החברה בכך שהוא חושף אותה לקהל גדול ומגוון יותר. בניו יורק אפשר לקבל לאחר ההנפקה כיסוי אנליטי ממיטב בתי ההשקעות בעולם, שמופץ בקרב משקיעים ולקוחות פוטנציאליים כאחד, ושמה של החברה מופיע לצד חברות ציבוריות אחרות שהן לקוחותיה או ספקיה.

מה יכול להיות טוב יותר לחברה ישראלית מבחינה עסקית ותדמיתית מאשר להיסחר ברשימה אחת לצד אפל ומייקרוסופט? בטח לא רישומה למסחר לצד בנק הפועלים, שופרסל ואי.די.בי.

גם את התשובה השנייה ניתן לתמצת לשתי מילים - פרמיית חדשנות. או במילים אחרות, היכולת למכור את המניות לציבור במחיר גבוה יותר - כזה המשקף את החלום והפוטנציאל העתידיים הגלומים בפעילות החברה. פרמיית חדשנות מובילה לתמחור המשקף מכפיל רווח גבוה יותר או שווי מפולפל לחברה שאין לה רווח בכלל.

פרמיה כזו צפויה לקבל למשל חברת Wix, המקדמת הנפקה לפי שווי של 400 מיליון דולר (לפני הכסף) בעוד היא רושמת הפסד של 10 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2013.

חברות טכנולוגיה ישראליות המנפיקות בניו יורק יודעות שניתן למכור שם פוטנציאל עתידי, תוך שיווק חזונה של החברה למשקיעים. בתל אביב, לעומת זאת, גישת המשקיעים המוסדיים היא חשדנית וסקפטית, בעיקר לאור לקחי העבר. Wix, אם לחזור לדוגמה שלה, הייתה יכולה רק לחלום לקבל תמחור כה גבוה בהנפקה בתל אביב.