עוד מועד קריטי מתקרב

ב-17 לחודש זה אמור להגיע שוב. עוד תאריך יעד קריטי המגיע ליעדו. הפעם זהו התאריך האחרון להעלאת תקרת החוב האמריקאי. לכאורה, עוד מהלך שגרתי לכיסוי ההוצאות שכבר התחייבו עליהן, ובינינו, מה כבר ישנו עוד טריליון, או שניים, למצב של כמעט 17 טריליון? המצב באמת לא יהיה גרוע בהרבה, אחרי האישור כי גם כך אנו עדים למצב שבו חוב המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם כבר גדול מן התוצר שלה:

 משה שלום חוב-תוצר

אז מה המהומה בכל זאת? הפוליטיקה היא הגורם החדש, והמזיק. בניסיון הקודם להעלאת אותה תקרה היינו עדים לקרב איתנים דומה, בין אותו נשיא ואותה מפלגה רפובליקאית, כאשר בדקה ה-90 נמנע מצב של חדלות פירעון טכני. זה בכל זאת לא מנע את הורדת הדרוג הראשונה של המדינה הגדולה הזו, מייד אחרי אותו אירוע. וכך נוצרו הסיבות לתנודתיות גדולה מאוד במערכת הפיננסית. וזהו החשש הפעם שוב. השינוי הגדול לעומת הפעם הקודמת:

הנשיא אובמה כבר אינו צריך להיבחר מחדש, ולכן, הוא יכול להרשות לעצמו להיות הרבה יותר קשוח לגבי עקרונותיו ויוקרתו, ובמיוחד לגבי שמירת הישגיו בזירה הפנימית, כמו רפורמת הבריאות.

בצד השני, אותה בחירה חוזרת של הנשיא מנעה מן הגוף הקיצוני של המפלגה הרפובליקאית להתמתן, ולהיכנס למצב נפשי של "אחריות שלטונית". חברי "מסיבת התה" יכולים כרגע להמשיך להנהיג את הקו הנוקשה שלהם, להיראות טוב אצל שולחיהם הימניים, ולגרום למנהיגם בקונגרס להיכנס למלחמת חורמה עם הממשל. המטרה הקדושה: לצמצם את ההוצאות הממשלתיות בכלל, ביחד עם קיצוץ רציני, ואף ביטול אותו חוק בריאות המכונה Obamacare.

ומה קרה לאותו חוב שאמורים להעלות את תקרתו? כפי שהגרף הבא, המגיע מן הפד עצמו, החוב המשיך לגדול בצורה אקספוננציאלית בכל התקופה מאז משבר 2008 עד הרבעון הראשון של השנה הנוכחית:

 משה שלום חוב

כרגע, דהיינו מאז תחילת השנה, יש דווקא התייצבות בו, וזאת עקב שני גורמים חדשים:

• ראשית, גידול מהכנסה ממיסים חדשים והכנסות הנובעות מגידול זעיר בצמיחה (נדל"ן, רכבים, צריכת יוקרה).

• שנית, יישום ה-Sequester, החותך לרוחב, וללא הבחנה, אחוז זהה מכל ההוצאות הממשלתיות, שאינן חיוניות וקשורות לביטחון המדינה.

למרות זאת, יש עדיין צורך בגידול התקרה, וכך ביחד עם הסירוב הנוכחי מצד הקונגרס לאשר את מסגרת הוצאה, המדינה נמצאת לפני משבר תיאורטי חמור. האם ייתכן, בכלל, מצב שבו לא תועלה אותה תקרה, וארה"ב לא תוכל לשלם חלק מחובותיה? על השאלה הזו יש הסכמה כללית אצל כל הפרשנים: לא. דעה כללית זו מתבטאת באופן ברור בפרמטרי הסיכון של השווקים השונים, כמו למשל במרווחים השונים של נגזרי חוזים, וסטיות תקן של אופציות.

למרות זאת רבים וטובים מתחילים לחשב את האפקט של "מה שיכול לקרות", כאשר ראינו את גולדמן סאקס משחקים את תפקיד הנביאים המפחידים ביותר עם ירידה עצומה של תוצר במקרה כזה. ובכל זאת, קשה מאוד להאמין שהפוליטיקאים יימשכו את החבל עד מעבר לגבולות המותרים.

הסכנה נמצאת ב"תאונה טכנית". דמיוני? לא כל-כך. זה בדיוק מה שקרה ב 1979. אז נוצר מצב דומה של מלחמה מפלגתית על אותה העלאה של תקרת החוב. והיא הועלתה בדקה האחרונה, אבל מסיבות טכניות לא שולמו חלק מן החשבונות, ונוצרה אווירה של איבוד שליטה על סדר תשלומיה של הממשלה. התוצאה לא אחרה לבוא: עלייה דרמטית של הריבית על האג"ח, עלייה בדולר, וירידה דרמטית בשוק המניות.

לדעתי, שלושה דברים אלו מובטחים גם עכשיו, במידה ותהיה תקלה אנושית או טכנולוגית, והפשרה לא תחתם בזמן. יש לזכור שהיום יש לנו הרים של נגזרים, גלובליזציה של שוקי ההון, תלות מוחלטת של המוסדות הפיננסיים בינם לבין עצמם ומחשוב שמאפשר לכל משקיע גדול או קטן בעולם להגיב בו זמנית ובמהירות עצומה. כל אלו לא היו קיימים ב 1979.

הרי ידוע שכל המערכת עומדת על דבר קטן אחד, והוא האמון ביכולתם של קובעי המדיניות, ובמיוחד ביכולתם של הנגידים להוות Backstop לכשל מערכתי. אם כתוצאה משרשרת טכנית של טעויות הם יתקשו לעשות זאת, מה שנראה כהתנגשות מפלגתית, יהפוך מהר מאוד לטריגר למשבר הבא. השאננות הנוכחית של שוקי ההון רק מוסיפה לדאגה.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.