שר התקשורת ארדן, בחרת מנכ"ל? עכשיו תן לו לעבוד

אבי ברגר, שימונה לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, הוא מינוי מצוין ■ לאחר שנים רבות של מנכ"לים פוליטיים, סוף-סוף מינוי מקצועי

אבי ברגר, שימונה לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, הוא מינוי מצוין. לאחר שנים רבות של מנכ"לים פוליטיים, סוף-סוף מינוי מקצועי - הדבר הנחוץ והמתבקש בעבור המשרד. ברגר היה מועמד לתפקיד לפני חצי שנה - פרק זמן שבו מנכ"ל מקצועי יכול היה כבר לסגור את מרבית הסוגיות המרכזיות שהענף ניצב בפניהן; אבל מתברר שפוליטיקאים הם אנשים מזן נדיר, שחושב שהבעיות שעומדות לפתחו לא נדרשות לפתרון אלא כדי להרוויח זמן, לייצר יותר תעוקת לב אצל החברות, ובמלים פשוטות - לצבור כוח. כי כששר פותר בעיה קטנה - אף אחד לא מתרשם; אבל כשהוא פותר בעיה גדולה אחרי שכולם סובלים - הוא יוצא גדול, מאדיר את שמו ופועלו וזוכה אצל עיתונאים מלחכי פנכה לקרדיט גדול.

שר התקשורת גלעד ארדן מצויד בכישורים רבים שהופכים אותו לפוליטיקאי טוב, אבל כמנהל - חובת ההוכחה עליו. חוכמה נדירה אצל כל אדם, אבל בעיקר אצל מנהלים, היא לדעת מהן החולשות שלהם ולהתמודד עמן באומץ. לעתים זה אומר להביא אדם לצדך, שבו אתה מכיר כמי שמתמצא טוב ממך בעניינים מסוימים.

זמן לתקן

הפרשנים הפוליטיים אומרים שבמובנים רבים, ארדן נמצא בתקופה מאוד לא טובה מבחינתו. הוא נחל כישלונות צורבים בחודשים האחרונים, ומעמדו נחלש. זה הזמן להזכיר ששר התקשורת הקודם, משה כחלון, כלל לא הבין בחצי השנה הראשונה שלו בתפקיד היכן הוא נמצא, ורק למד. הוא נקלע אז מיד למשבר של ערוץ 10, ועד שהבין מי מימינו ומי משמאלו, חלפה חצי שנה שבה דבר כמעט לא זז.

מיד לאחר מכן הגיע תור הזהב שלו, שנמשך שנה-שנה וחצי, ובו החליט 2-3 החלטות חשובות בתחום התקשורת - ובכך תמה כהונתו. לציבור יש זיכרון בעייתי. הוא זוכר את כחלון של הרפורמה בסלולר, אבל הוא לא זוכר את כחלון של מיזם הסיבים האופטיים של חברת חשמל, אולי ההחלטה החשובה ביותר שהתקבלה בשוק התקשורת זה שנים רבות, והחשיבות שלה גדולה לאין ערוך מאשר התחרות בסלולר. אבל את זה הציבור לא זוכר לו; מצטלם הרבה יותר טוב להכניס מתחרים ולהוריד מחירים. לפרוס סיבים אופטיים ולהביא תוכנית ארוכת טווח להשקעה בתשתיות סיבים אופטיים - זה מצטלם פחות טוב.

איך זה מתקשר לארדן? שר התקשורת הנוכחי התחיל את כהונתו בקול תרועה רמה. המחצית הראשונה של השנה הראשונה בתפקיד מסתיימת בקול ענות חלושה. דיבורים גבוהים על סגירת רשות השידור, שלא תתרחש; דיבורים על שתי חברות חדשות נוספות, שרק אלוהים יודע למה הן נחוצות; על מחירי הטלוויזיה הגבוהים, שלא יורדים, וזו רשימה חלקית בלבד. בסוף, כמו שאומרים בערבית - גורנישט.

עכשיו הזמן שלו לתקן. ארדן שילם את שכר הלימוד - ועכשיו הוא צריך לעשות. ומה זה לעשות? לתת את המפתחות לברגר ולזוז הצדה. עוד לא המציאו את המנכ"ל שיוכל לעבוד כאשר היו"ר או השר שלו מתערבים לו בניהול ואומרים לו מה לעשות. יו"ר קובע אסטרטגיה, מנכ"ל מבצע, וארדן חייב לוותר על חרדת איבוד השליטה שמאפיינת אותו, ולתת לו לעבוד. ארדן הוא מנהל של מיקרו מנג'מנט, שיורד לחיי המנכ"לים שלו.

שר התקשורת צריך לזכור דבר אחד: ברגר בא למילואים. הוא לא צריך את הכסף ולא את המעמד. הוא בא כדי לתרום מהניסיון והידע שלו. הוא לא הגיע כדי לתת דין וחשבון ללשכת ארדן, כפי שהם נוהגים במנכ"ל הנוכחי. אם בסוף ארדן ירצה להתערב בפרטים, ברגר יצטרך להסביר לו בעדינות שזה לא יקרה בכהונה שלו, ומוטב שייתן לו לנהל את העניינים. לכן, כשר זה בסדר להגיד מה לעשות, זה לא בסדר להגיד איך לעשות.

מכשלה שנייה שברגר יצטרך להתמודד עמה - וכאן לארדן יכולה להיות השפעה לטובה - היא אי-הכרתו את המערכת הממשלתית: יועצים משפטיים, נציבות שירות המדינה, חשב כללי, משרד האוצר וכיוצא באלה; כל אלו יכולים להקשות מאוד על מנכ"ל חדש. כאן שר התקשורת יכול לעזור, והרבה, בשמירה על עצמאות המשרד והדיפת ניסיונות התערבות. זו ההזדמנות לתיקון של ארדן.

מיהו אבי ברגר?

אבי ברגר, בן 50, שימש סמנכ"ל הנדסה בחברת פרטנר עד לפני כשנתיים. מאז הספיק לכהן תקופה קצרה כמנכ"ל חטיבה בקבוצת נס טכנולוגיות, ועל משרת מנכ"ל משרד התקשורת החליט להתמודד ברגע שהשר גלעד ארדן הבהיר שהוא מחפש מנכ"ל.

ברגר הוא בוגר תואר שני בהנדסת חשמל, ואת שירותו הצבאי סיים בדרגת אלוף משנה בחיל התקשוב, שם צבר ניסיון רב בתדרים, ברשתות תקשורת, בסיבים אופטיים, באינטרנט ובתחומים רלבנטיים נוספים.

בפרטנר החל ברגר במהלך לשדרוג הרשת, והכין אותה לטובת הדור הרביעי בסלולר. הוא עזב את פרטנר משום שלא הסכים להיות כפוף אלא למנכ"ל חיים רומנו.

הידע והניסיון שלו חשובים ביותר למשרד התקשורת, מכיוון שבכל הקשור לתדרים ולטכנולוגיות, הוא בקיא ומתמצא היטב בכל הסוגיות העומדות על הפרק - ובמיוחד שחרור תדרי הדור הרביעי בסלולר.

צרו איתנו קשר *5988