הנקראות ביותר

גם לכם יש תחושה שעורכי דין עושים "מכה" על חשבונכם?

גבייה לפי שעות, גבייה לפי אחוזים, גבייה לפי הצלחה וגבייה לפי החוק (שאותו קבעו עורכי הדין בעצמם) ■‎ "גלובס" עושה סדר בשיטות הגבייה המקובלות של שכר-הטרחה לעורכי הדין ומסמן את העיוותים בהן ‏‎■‎‏ כתבה ראשונה בסדרה

ביולי 2009 טיילה איילה, מעצבת גרפית מכפר יונה, עם כלב הפודל שלה ברחובות העיר, ולפתע יצא מאחד החצרות כלב זאב גדול ותקף את הפודל חסר הישע. איילה ניסתה להפריד בין הכלבים הנצים וננשכה בידה על-ידי כלב הזאב. היא פונתה לבית-החולים, קיבלה טיפול רפואי, ובהמשך שכרה את שירותיו של עורך דין תל-אביבי כדי לתבוע פיצוי מהבעלים של הכלב הנושך.

חלפו כמה חודשים, ועורך הדין הודיע לאיילה כי הוא הגיע לסיכום עם חברת הביטוח של בעלי הכלב, שלפיו היא תפוצה בסך 100 אלף שקל. איילה שמחה על הבשורה, אך נדהמה כאשר עורך הדין הבהיר לה כי מתוך 100 אלף השקלים, עליה להעביר לידיו 20 אלף שקל.

"לא הבנתי למה עליי לשלם לו סכום גדול כל-כך, אבל לא הייתה לי ברירה", סיפרה ל"גלובס". "הוא הבהיר לי שזהו שכר-הטרחה המקובל שעורכי דין גובים בתביעות כמו שלי".

קונים דירה? תתכוננו להיפרד מעשרות אלפי שקלים לשכ"ט עו"ד

לירן ונעמה מתל-אביב התחתנו ביולי 2011, ולקראת נישואיהם ביקשו לערוך הסכם יחסי ממון. הם פנו לשם כך לעורכת דין מוכרת העוסקת בדיני משפחה, שדרשה מהזוג הצעיר 10,000 שקל בעבור העבודה.

"הסכום הזה היה גבוה מדי בשבילנו, ואחרי התלבטות קשה החלטנו להכין הסכם בעצמנו. הורדנו מהאינטרנט נוסח של הסכם ממון, שינינו אותו בהתאם לדרישות שלנו והגשנו אותו לאישור בית המשפט", מספר לירן.

הסיפורים של איילה ולירן הם רק שניים מבין סיפורים רבים של אנשים שפנו למערכת "גלובס" והתלוננו על שכר-הטרחה הגבוה שהם נדרשו לטענתם לשלם לעורכי הדין עבור עבודות שגרתיות לכאורה שביצעו.

במהלך העבודה על הכתבה, רבות מהתגובות שנתקבלנו בהן היו ברוח הזאת: "יש מישהו שלא חושב ששילם יותר מדי על השירות שקיבל מעורך דין? זה יכול להיות סקופ!".

שכר-הטרחה לעורכי דין הוא נושא מורכב: הוא מתומחר ונגבה בדרכים שונות, עבור שירותים משפטיים מגוונים ועל-ידי עורכי דין שונים. לשכת עורכי הדין אמנם מפרסמת מדי פעם תעריף שכר-טרחה מינימלי מומלץ, אך בפועל עורכי דין גובים תשלום לפי ראות עיניהם.

כדי לעשות קצת סדר, ננסה למפות את שיטות הגבייה המקובלות בשוק, להזהיר מפני המוקשים ולהציע דרכי התמודדות.

חיוב לשעה: "עורך הדין הופך לאויב"

אחת השיטות המקובלות ביותר בשוק היא חיוב של הלקוח לפי מספר שעות העבודה שהשקיע עורך הדין בטיפול בענייניו. מבחינת הלקוחות, החיסרון המרכזי בשיטה הזאת הוא שאין להם אפשרות לדעת אם עורך הדין אכן עבד על התיק שלהם את מספר השעות שבו חויבו.

בתי המשפט עמדו לא פעם על הבעייתיות שבשיטת החיוב הזאת. כך אמרה, למשל, שופטת המחוזי בתל-אביב, יהודית שבח: "בהסכמי שכר-טרחה לפי שעות עבודה נתון הלקוח במצב של חוסר ידיעה... שכן אין לו כל דרך לאמוד מראש את הסכום שיתבקש לשלם, ומן הסתם גם עורך הדין אינו מסוגל להציג בפניו תחזית מראש" (תיק 59207/00, פרופ' לוי נגד רובינשטיין).

שבח קבעה כי הסכם שכר-טרחה צריך לכלול תקרה מרבית למספר שעות החיוב של עורך הדין, אך בשטח זה לא תמיד מתבצע.

לדברי ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה של עורכי הדין במכללה למינהל, "בחיוב שכר-טרחה לפי שעות קורה שהלקוח הופך לאויב של עורך הדין כאשר הוא מקבל את החיוב הסופי, שכן הוא לא יכול להעריך מראש כמה ישלם".

לכן היא ממליצה לגבות שכר-טרחה לפי תחנות ולא לחכות עד סוף הטיפול בתיק. לדבריה, שיטת החיוב לפי שעות מקובלת בארה"ב ומחייבת רמת אמון גבוהה מאוד בין הלקוח לעורך דינו.

מעבר לקושי שבקביעת מספר שעות העבודה הסביר, עולה שאלת התמחור של שעת עבודה. רק ביולי השנה חשף "גלובס" כי 4 מעורכי הדין המובילים בארץ - רם כספי, זאב שרף, יוסף מנדלסון ורמי הדר - דרשו ב-2009 מאנג'לה ואלכסנדרה שמעון, אלמנתו ובתו של איל ההון המנוח סמי שמעון, 550 דולר (כ-2,090 שקל במונחי 2009) בתוספת מסים עבור שעת עבודה. עוד התברר כי משרדיהם גובים 250 דולר לכל שעת עבודה של שותף בכיר, 150 דולר לשעת עבודה של שותף זוטר, ו-80 דולר לשעת עבודה של מתמחה במשרד.

אך כספי וחבריו אינם עורכי דין ממוצעים. לפי מחקר שערך עו"ד דוד זלמנוביץ, מנכ"ל חברת GlawBal, יש פער עצום בין המשרדים בתמחור שעת עבודה (ל"שמנת" של עורכי הדין נקדיש כתבה נפרדת). זלמנוביץ חילק את המשרדים ל-3 רמות - המשרדים המובילים שמיצובם גבוה, משרדים בעלי מיצוב בינוני ומשרדים בעלי מיצוב נמוך.

מהמחקר עולה כי המשרדים המובילים גובים בממוצע 777 שקל עבור כל שעת עבודה של שותף ו-554 שקל לשעת עבודה של עורך דין שכיר, בעוד משרדים בעלי מיצוב בינוני גובים 517 שקל לשעת עבודה של שותף ו-383 שקל לשעת עבודה של עורך דין שאינו שותף. המשרדים החלשים יותר גובים 302 שקל לשעת עבודה של שותף ו-212 שקל בלבד לשעת עבודה של עורך דין שאינו שותף. עו"ד זלמנוביץ מציין כי בכל המשרדים, הגבייה בפועל מהלקוחות נמוכה ממחיר המחירון.

עורך דין צעיר המועסק במשרד תל-אביבי מוכר מתאר את האופן שבו שיטת החיוב בשעות עובדת ואת הבעייתיות שלה: "אחד הדברים שהכי חשובים להם הוא חיוב השעות. אנחנו עובדים עם תוכנת מחשב ייעודית, וכל אחד מעורכי הדין בפירמה צריך שבסוף יום העבודה טבלאות החיוב יהיו מלאות, כלומר, שכמעט בכל שעה משעות יום העבודה יחויבו הלקוחות. אני שונא את השיטה הזאת כי היא מאלצת אותי לשקר. גם כשאני יוצא להפסקת קפה וסיגריה, שנמשכת חצי שעה, או כשאני יושב וקורא פסיקה חדשה של בית המשפט העליון - אני צריך לחייב את אחד הלקוחות, כאילו שבאותו זמן עסקתי בענייניו".

מחיר קבוע: זהירות מהמוקשים

זלמנוביץ טוען כי לאור הקשיים שמעלה שיטת החיוב לפי שעות, יותר ויותר לקוחות עומדים על רצונם לתמחר תיקים בשיטות אחרות, אבל גם כאן נתקל הציבור בקשיים. אחת השיטות המקובלות היא fixed price לכל פעולה, כלומר סכום קבוע המשולם לעורך דין עבור הכנת חוזה, דיון בבית משפט וכדומה. היתרון הברור הוא שהלקוח יודע מראש ובמדויק מה הסכום שיידרש לשלם. אך גם בשיטה הזאת יש מוקשים.

לדברי זר-גוטמן, אחד המוקשים הוא שלעורך הדין המקבל תשלום פר דיון אין אינטרס שהתיק ייגמר, והוא עלול למשוך אותו עוד ועוד.

הנה דוגמה למקרה שהגיע עד בית המשפט: עו"ד רפי נץ ייצג את אילן רונן בתביעה שהיקפה 50 אלף שקל. הם סיכמו כי רונן ישלם 350 דולר עבור כל בקשה שיגיש נץ לבית המשפט. אלא שבשלב מסוים רונן שם לב שעורך הדין מפציץ את בית המשפט בבקשות שונות ומשונות, והוא סירב להמשיך לשלם את שכר-הטרחה. נץ התפטר מהייצוג ותבע את רונן בדרישה לתשלום שכר-טרחה של 120 אלף שקל, תשלום על עשרות בקשות שהגיש.

השופטת שושנה אלמגור דחתה את התביעה ואמרה כי תביעה לתשלום שכר-טרחה בסכום שהוא יותר מכפול מסכום התביעה שהגיש בשם הלקוח אינה מתיישבת עם ההיגיון המשפטי, הכלכלי והמסחרי. עוד קבעה השופטת שנץ חייב את רונן בתשלום גם תמורת מסמכים שהוגשו לבית המשפט שאינם נחשבים "בקשה".

שיטה נוספת לגביית שכר-טרחה היא הריטיינר, שבה הלקוח משלם סכום חודשי קבוע לעורך הדין. התשלום אמנם ידוע וקבוע מראש, אך במקרים רבים הוא משולם גם כאשר לא נעשית עבורו עבודה כלל.

זכית, שילמת: כמה עולה שיחת טלפון אחת?

שיטה פופולרית אחרת היא תשלום שכר-טרחה על בסיס הצלחה. זו השיטה המקובלת בתביעות נזיקין, למשל, וגם היא לא חפה מבעיות.

לפי זלמנוביץ, הבעיה העיקרית של הלקוח בשיטה זו היא שלעתים עורך הדין ישקיע זמן מועט מאוד בטיפול בו - אבל יגבה תשלום גבוה.

"למשל, לקוח פונה לעורך דין המתמחה במיסוי ומבקש ממנו לייצג אותו מול הרשות המקומית בסכסוך על תשלום ארנונה", מדגים זלמנוביץ. "לעתים, בשיחת טלפון אחת ובזכות הידע שלו, עורך הדין יכול להבהיר לעירייה כי היא אינה רשאית לגבות את המס בשיעור שהיא גובה, וכי עליה להחזיר ללקוח 100 אלף שקל בגין גביית יתר.

"אם הלקוח היה משלם לעורך הדין לפי שעות, הוא היה משלם על שעת עבודה אחת, נניח 500 שקל, אבל משום שהשכר נגבה על בסיס הצלחה, יהיה עליו לשלם 20% מהסכום שהשיג לו, 20 אלף שקל בדוגמה שלנו. דרך אגב, מאותה סיבה תהיה לעורך הדין בעיה לגבות את הסכום, כי ללקוח ייראה כאילו הוא עבד עליו".

באחרונה התקבל תיקון חדש לחוק, המאפשר לעורך דין לגבות את שכר-הטרחה שלו גם באמצעות קבלת זכויות שותף, למשל קבלת מניות בחברה שהוא מלווה את הקמתה מבחינה משפטית. התיקון הזה נועד בעיקרו לעודד חברות סטארט-אפ ולאפשר להן לקבל ייצוג משפטי בשלב שבו אין להן אמצעים.

מחיר המחוקק: מצבים אבסורדיים

בין היתר, כדי למנוע את הבעיות בשיטות התמחור שמנינו כאן, קבע המחוקק בסוגי שירותים מסוימים תעריפים מרביים. למשל, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עורך דין המייצג לקוח שנפגע בתאונה בתביעת פיצוי נגד חברת הביטוח יקבל בין 8% מסכום הפיצוי בתוספת מע"מ ל-13% מהפיצוי (בהתאם למשך ההליך המשפטי ומורכבותו).

משרד המשפטים גם קבע במחירון את תעריפי השירות של נוטריונים. לפי המחירון, למשל, אימות חתימה של נוטריון או אישור שאדם חי עולים 163 שקל; אישור נכונות של תרגום מסמך עד 100 מילים עולה 204 שקל וקבלה ואישור של תצהיר עולים 165 שקל.

הגבלת שכר-הטרחה במקרים האלה נועדה להיטיב עם הציבור, אך היא גם מונעת תחרות בין עורכי הדין. היא כובלת את הציבור, ולא מאפשרת לו לערוך סקרי שוק ולהוריד את המחיר.

במקרים אחרים קביעת תעריפי שכר-טרחה בחוק עלולה להוביל למצבים אבסורדיים. למשל, תקנות השכר למפרקים ולנאמנים קובעות כי עורך דין המנהל חברה בפירוק ומוכר נכס של החברה יקבל בין 4% ל-6% ממחיר הנכס. זאת בעוד במקרה רגיל, עורך דין המסייע ללקוח למכור נכס גובה בין חצי אחוז לאחוז מגובה העסקה.

דוגמה הממחישה את האבסורדיות הזאת ניתן למצוא במקרה טרי - מכירת בית הדפוס של עיתון "מעריב". לפני כמה שבועות הצליחו נאמני "מעריב", עורכי הדין שלמה נס וירון ארבל, למכור את הנכס לקבוצת עמוס מימון תמורת 58 מיליון שקל. בהתבססם על התקנות, דרשו השניים מבית המשפט לפסוק להם בעבור העסקה הזאת בלבד יותר מ-5 מיליון שקל כשכר-טרחה. התשלום הזה, מיותר לציין, יבוא על חשבון הנושים.

שאלת המיליון דולר: מהו שכר-טרחה סביר?

אז איך תדעו ששכר-הטרחה שדורשים מכם סביר? כנראה לא תדעו.

לפי חוק לשכת עורכי הדין, שכר-הטרחה שגובה עורך דין צריך להיות סביר ואסור לו להיות מופרז. על כך מוסיף שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, כי הדבר החשוב ביותר הוא ששכר-הטרחה ייקבע בהסכם שיהיה מובן ומקובל על הלקוח.

"כפי שכתבתי במאמר שפורסם בעבר, עורך הדין חייב להבהיר ללקוח מה מגיע לו ואת האפשרויות השונות העומדות בפניו", אומר פרידמן. "ואם הוא לא עשה כן, והנושא מגיע למבחן בית המשפט, אז שכר-הטרחה שייקבע צריך להיות על בסיס נמוך, שכן ההנחה היא שהלקוח ציפה לכך שיחויב בשכר הנמוך ביותר האפשרי".

לדברי ד"ר לימור זר-גוטמן, "השורש של רבות מהבעיות הוא בהסכמי שכר-טרחה חסרים או לקויים שעורכים עורכי הדין. למשל, הרבה פעמים אין בהסכם תשובה לשאלה מה יהיה במקרה של הפסקת הייצוג. הבעיה הזאת בולטת בתחום של דיני משפחה. פעמים רבות הלקוחות מוחתמים על הסכמי טיפול הכוללים תשלום מקדמה גבוהה של עשרות אלפי שקלים, ובהם נאמר כי המקדמה לא תוחזר להם בכל מקרה. קורה שחולפים כמה שבועות, ובני הזוג מתפייסים, ומושג שלום-בית. באים הבעל והאישה לעורכי הדין השונים ששכרו ואומרים להם, 'או.קיי, השלמנו, תחזירו לנו בבקשה את התשלומים ששילמנו', ועורכי הדין לא מחזירים".

אבל שאלת מיליון הדולר היא כמובן כיצד ניתן לקבוע אם שכר-הטרחה שנדרשתם לשלם הוא סביר וראוי, וקשה למצוא תשובה טובה עליה.

בית המשפט העליון נדרש לסוגייה הזאת כאשר דן בתביעה שהגיש עו"ד משה קפלנסקי נגד חברת מנורה. קפלנסקי דרש מהחברה תשלום של 10 מיליון שקל תמורת ייצוגה בשתי ערכאות.

בית המשפט העליון מצא כי היחס בין גובה שכר-הטרחה שדרש קפלנסקי לבין שווי התיק שבו טיפל אינו סביר. השופטת אסתר חיות כתבה בפסק הדין: "הדעת נותנת כי לעולם על שכר-טרחה המשולם עבור שירות משפטי להיות מידתי וראוי, ואל לו לחרוג אל מעבר למסגרות מקובלות, תקינות וסבירות של פיצוי על שירות שניתן ועל מאמץ שהושקע".

"בגדול, סבירות שכר-הטרחה נמדדת לפי היקף העבודה שביצע עורך הדין והמוניטין שלו", אומרת זר-גוטמן, "ועם זאת, בתי המשפט עדיין לא קבעו קריטריונים ברורים לבחינת סבירות שכר-הטרחה. בשורה התחתונה, הדבר החשוב ביותר הוא שמערכת היחסים שבין עורך הדין ללקוח תהיה של יושרה ואמון".

בפסק הדין בתיק של פרופ' לוי נגד רובינשטיין העבירה השופטת שבח את המסר החשוב ביותר בעניין הזה. בין היתר היא כתבה: "כאשר ללקוח אין כל יכולת מעשית לפקח על החשבונות המוגשים לו, הוא נאלץ לשים מבטחו בעורך דין המטפל בו מתוך תקווה כי כשם שהוא דואג להגן על האינטרסים המשפטיים שלו, כך ידאג אף לאינטרסים הכלכליים שלו".

כך עושים עורכי הדין הון על גבם הכפוף של רוכשי הדירות

אחד המקרים הנפוצים ביותר שבהם נזקק האזרח לשירותיו של עורך דין הוא ברכישת דירה. כאשר מדובר בדירה יד שנייה, שכר-הטרחה שגובים עורכי הדין נע בין 0.5% ל-1% ממחיר העסקה, אך מי שמבקש לקנות דירה חדשה מקבלן ייאלץ לשלם כ-1.5%-2% ממחיר העסקה.

אם מדובר בדירה בשווי 1.5 מיליון שקל, הרוכש ישלם עד 30 אלף שקל לעורך הדין, סכום לא מבוטל לכל הדעות. כך גוזרים עורכי הדין קופון שמן מאוד מרוכשי הדירות, וגם הקבלנים נהנים מהשיטה.

"המצב הנהוג כיום הוא בעיניי פשוט שוד לאור יום של הזוגות הצעירים", אומר חבר הכנסת מאיר שטרית מקדימה, שהגיש בחודש מארס האחרון הצעת חוק שמטרתה להילחם בתופעה.

לפי ההצעה, שכר-הטרחה של עורכי הדין בחוזים לרכישת דירה ראשונה מקבלן יוגבל ל-0.5% ממחיר הדירה ולא יעלה על 5,000 שקל. "הרוכשים הם זוגות צעירים הנאלצים להוציא הרבה מאוד כסף אחרי שהצליחו לגייס סכום ראשוני גדול דיו לרכישת דירה. חמור מכך, עורך הדין של הקבלן מייצג את האינטרס של הקבלן נגדם. הוא מכתיב הכול, החוזים עשויים בצורה כובלת, ולרוכשים לא נותר כסף כדי לקחת עורך דין מטעמם. צריך לגלם את שכר-הטרחה של עורכי הדין במחיר הדירה", מחדד שטרית את הבעיה.

לשכת עורכי הדין מתנגדת להצעת החוק של שטרית. עו"ד מוטי בניאן טען מטעם הלשכה כי החוק לא יוריד את מחירי הדירות, אלא את רמת השירות שמספקים עורכי הדין.

שטרית לא משתכנע מהטיעון הזה. "הפרקליטים המייצגים את עמדתה של לשכת עורכי הדין הם אלה שעושים את העסקאות הגדולות ומרוויחים הרבה כסף מהשיטה, ולכן הם מתנגדים לשינוי", הוא אומר - ומבטיח כי על אף ההתנגדות של עורכי הדין, הצעתו תאושר בקרוב בכנסת.

ראה עוד על כך במאמר "מה באמת רוצה העורך דין"

מחירון עורכי דין

כמה ישלם האזרח הקטן

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות