העליון: הסדר נושים שהתבסס על קנונייה בין נושה לחייב לא יבוטל

הסדר נושים שהתבסס על קנונייה בין נושה לחייב לא יבוטל, על אף הפגמים שנמצאו בו - כך קבע בימים האחרונים בית המשפט העליון, שדחה ערעור על פסק דין של שופטת המחוזי בתל-אביב, ורדה אלשיך.

עם זאת, נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, בהסכמת עמיתותיו מרים נאור ואסתר חיות, אינו חוסך במילים קשות על הפגמים שהתגלו בהליך הסדר הנושים: "דומני כי חשדותיה של חברת 'יקי יושע' בדבר קנונייה בין החייב לבין נושיו לא היו משוללי יסוד", הוא כתב.

‏בנובמבר 2009 אישרה אלשיך הסדר נושים לגבי החייב דוד חלפון, שהלך לעולמו במהלך הדיון בערעור בעליון. חברת "יקי יושע בע"מ", העוסקת בהפקת סרטי קולנוע, טענה כי בין חלפון לבין חלק מנושיו נעשתה קנונייה, הנוגעת לחלק מתביעות החוב שאישר המנהל המיוחד, עו"ד אמיר סטמרי, וכי יש לבטל את הסדר הנושים.

חלפון התקשר עם חברת "יקי יושע" בהסכם לשיווק סרטי קולנוע, וסכסוך ביניהם הוביל להליכי בוררות. החברה לא הצליחה לגבות, גם לא באמצעות הוצאה לפועל, את החוב שנפסק לטובתה בבוררות.

‏המחלוקת סביב הסדר הנושים סבבה סביב פירעון חובות בסך 2.8 מיליון שקל, שהוזרמו לקופת פשיטת-הרגל על-ידי גיסו של חלפון, בכפוף להסרת כל העיקולים והשיעבודים שהוטלו על נחלתו של חלפון במושב גנות.

חברת "יקי יושע" טענה כי קיימות שלל אינדיקציות לקיומה של קנונייה, ובין היתר אישורן של שתי תביעות חוב בעייתיות: האחת של אשתו של החייב, שהוגשה על בסיס פסק דין של בית הדין הרבני שניתן בהסכמה בתביעת מזונות, ובו נפסק שהחייב ישלם לאשתו 30 אלף שקל לחודש בתוספת 1.5 מיליון שקל. פסק הדין ניתן בסמיכות זמנים למועד מתן צו הכינוס; התביעה השנייה היא של חברו של החייב, יוסף שוחט, שהוגשה בהתבסס על פסק דין שניתן בהסכמה. אף שהתביעה המקורית הייתה על סך 1 מיליון שקל, סוכם במסגרת גישור שהחייב ישלם לשוחט 5 מיליון שקל, ותביעת חוב זו אושרה אף היא.

‏‎‎שופטי העליון החליטו לנקוט צעד חריג ומינו את עו"ד איל כהן כבעל תפקיד חיצוני, כדי שיבדוק את הליך אישור ההסדר.

לגבי תביעת החוב של אשת החייב, נמצאו ממצאים המחזקים את החשד שמדובר בקנונייה, ואולם הוא מצא עוד כי גריעת תביעת החוב של אשת החייב לא תשנה את תוצאות אסיפת הנושים.

באשר לתביעת החוב של שוחט, נמצא כי היה על המנהל המיוחד לבחון את התביעה לעומק, נוכח "הנסיבות האופפות את הליך הגישור ונוכח יחסי החברות בין השניים".

לדעת עו"ד כהן, ראוי היה לאשר תביעת חוב על סך 1.35 מיליון שקל בלבד, ולא 5 מיליון שקל כפי שנפסק - וכי הפער יכול היה לשנות את תוצאת ההצבעה באסיפת הנושים.

שופטי העליון הורו לכנס אסיפת נושים חדשה, שבה הושגה התמיכה הנדרשת בחלופה של אישור תביעת החוב לשוחט בגובה 5 מיליון שקל.

‏השופטים הכריעו, עם זאת, כי נוכח מחדליה של חברת "יקי יושע", הפגמים שנמצאו בהליך אישור הסדר הנושים המקורי אינם מצדיקים את ביטול ההסדר.

"אין לכחד כי עולות תמיהות, בלשון המעטה, באשר להתנהלותו של המנהל המיוחד", כתב גרוניס, "זאת, לגבי ניהול ההליכים בכלל ולגבי אישור תביעות החוב של אשת החייב ושל שוחט בפרט. יש ממצאים רבים המעלים חשד באשר לטיבן של תביעות החוב הללו. בעל התפקיד אף היה סבור כי הממצאים הללו מעידים על חשש לקנונייה, וכי היה ראוי לאשר סכומים נמוכים בהרבה. ייתכן כי בנסיבות אחרות, פגמים כגון אלה עשויים להביא לביטולו של הסדר נושים. אולם במקרה שלנו, מדובר במעשה עשוי".

גרוניס הוסיף כי לא בכל מקרה יביאו פגמים פרוצדורליים לדחיית טענות מהותיות באשר לתקינות הליך פשיטת-הרגל. "האינטרס הציבורי בדבר הגינות המסחר הוא שמטיל מלכתחילה על המנהל המיוחד ועל בית המשפט את האחריות ואת הסמכות לוודא כי לא קיימת קנונייה בין החייב לבין נושיו".

על אף שערעורה של חברת "יקי יושע" נדחה, נפסקו הוצאות משפט לטובתה בסך 50 אלף שקל.

חברת "יקי יושע" יוצגה בידי עו"ד רפי מרון. ‏‎‎‏(ע"א 264/10). ‏‎‎‏