חיילים עייפים בקרב הנדל"ן

כשראש הממשלה מביט מהצד והצוות מנומנם, מה הסיכוי לנצח?

עזבו לרגע את תוכן ההמלצות, הממוחזרות משהו, שהגישו עשרת חברי צוות 90 הימים בשבוע בעבר לקבינט הדיור. בואו נדבר לרגע דווקא על הנראות. על הקנקן, ולא על מה שבתוכו.

כל שר וחבר כנסת יודעים לומר בכל הזדמנות, בפאתוס מלא בחשיבות עצמית, שהמלחמה במצוקת הדיור היא המשימה הגדולה של הממשלה הנוכחית. דור שלם לא מצליח להגיע לדירה; משפחות שלמות משתעבדות למשכנתא לא הגיונית; הורים רבים מסייעים לילדיהם על חשבון זקנתם ועוד ועוד.

אז איך באמת נראית מלחמה של עובדי מדינה? משרד האוצר דיווח בשבוע שעבר כי צוות 90 הימים נפגש בשלושת החודשים האחרונים 8 פעמים. 25 שעות בסה"כ. ובמילים אחרות: הקרקע בוערת, מחירי הדיור בשמיים, הציבור משווע לפתרונות שגם ככה יקח הרבה יותר מיום או יומיים להגשימם, ועדיין לחבר'ה שם למעלה זה נראה סביר שלצוות שנקרא להגיש את פקודת הקרב למטכ"ל ייקח שלושה חודשים לקיים 8 ישיבות.

תחשבו על זה: אם 25 שעות דיונים מספיקות כדי לגבש המלצות, למה צריך לפרוש אותן על פני 2,160 שעות? אבל זה לא רק מריחת הזמן. צוות 90 הימים, שכלל רשימה מכובדת ומרשימה של מומחים (הממונה על התקציבים, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מנכ"לי משרדי הפנים והשיכון, מנהלת מינהל התכנון, מנהל רשות מקרקעי ישראל ועוד), הגיש כאמור את המלצותיו להורדת מחירי הדיור. ומי לא היה שם? מי אפילו לא אמר מילה על הנחישות שבה תבצע הממשלה את ההמלצות החשובות?

אותו אחד שבקדנציה הקודמת ניצל (כמעט) כל הזדמנות כדי להראות ולהצהיר בפני הציבור שהוא שותף ואחראי מרכזי. לא הפעם. אם אנחנו פה בענייני נראות, קשה להשתחרר מהרושם שעכשיו מדובר בהמלצות ותוכניות של יאיר לפיד, ואולי גם קצת של אורי אריאל.

בנימין נתניהו (והליכוד) לא ממש בעניין. וזה כאמור רק הקנקן. לגבי התוכן של ההמלצות, ניתן רק לומר שפעם אחרי פעם מתברר שנדל"ן זה כנראה עסק די פשוט והדרכים להגדלת ההיצע די דומות אחת לשנייה. אבל כשלוקח 90 יום לכתוב את פקודת המלחמה, וכשראש הממשלה מסתכל על הכל מהצד - עד כמה המערכה עצמה יכולה להיות יעילה ומוצלחת?