עוה"ד שיוצאת נגד בנק אוף צ'יינה שמימן פעילי טרור

היא הובילה תביעות נגד מדינות תומכות טרור וארגוני טרור ■ בתי המשפט קבעו פסקי דין לטובתה בכמיליארד דולר ואיפשרו לה לעקל כספים ונכסים של טרוריסטים ■ כעת, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר נלחמת בגרירת הרגליים של מדינת ישראל ■ ראיון ל"ליידי גלובס"

באפריל האחרון מצאה עצמה עורכת הדין ניצנה דרשן-לייטנר בלב סיפור שכמו נלקח מספר מתח. בלב העלילה: אינטרסים כלכליים חובקי-עולם, לחצים פוליטיים ודיפלומטיים, ויחסי ישראל-סין. באותו יום אביבי קיבלה דרשן-לייטנר שיחת טלפון מעורכי הדין האמריקאים של ארגון שורת הדין שייסדה, ושבראשו היא עומדת. עורכי הדין הללו מנהלים את תביעת נפגעי הטרור הישראלים נגד בנק אוף צ'יינה, הבנק המרכזי של סין, שבו התנהלו, לטענתם, חשבונות ששימשו ארגוני טרור מעזה.

זו הייתה שיחה בהולה. התחושה הייתה שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים. נציגי בנק אוף צ'יינה הודיעו חגיגית לבית המשפט בניו-יורק כי העד המרכזי בתיק, איש הביטחון לשעבר עוזי שעיה, שהזהיר את הסינים אודות אותם חשבונות, בכלל לא יבוא להעיד. דרשן-לייטנר לא ידעה את נפשה. ברגע הראשון הייתה מופתעת, ברגע השני כעסה, ובשלישי זעמה ואיימה שתוציא צווי הבאה לא רק לשעיה, אלא לכל בכיר מודיעיני שיש לו חלק בסיפור הזה.

"הטלפון הראשון היה לשעיה, שהודה שיש בעיה", היא מספרת. "הטלפונים הבאים היו כבר לבכירים במערכת הביטחונית. כעסתי כעס עצום, לא הצלחתי להישאר שלווה בשיחות האלה. אני צריכה לשמוע מהסינים שמדינת ישראל נסוגה מהבטחתה אליי? אמרתי להם: 'הכנסתם אותנו למצב לא שפוי', והם אמרו לי 'את חושבת שאם תרימי את הקול, זה יעזור?'".

תחילתו של הסיפור ב-2005. "מערכת הביטחון הישראלית גילתה כי בבנק אוף צ'יינה התנהלו חשבונות ששייכים לפעיל חמאס עזתי. הוא קיבל כספים ממפקדת החמאס בירדן ובסוריה, בכל פעם העברה של סכום עגול בגובה 100 אלף דולר, שהיו נוחתים בחשבון הסיני במחוז קוואנגקו, מחוז מאוד פעיל מבחינה טרוריסטית, כי סין לא מגדירה את ארגוני החמאס והג'יהאד האסלאמי כארגוני טרור. הכספים עברו מסין לבנק בניו-יורק, ומשם הוא מיד משך אותם והעביר לעזה. אנחנו מדברים על חשבונות שעברו בהם לפחות 3 מיליון דולר בשנות האינתיפאדה, בזמן שעזה נצורה והכסף הזה דרוש לה כמו אוויר לנשימה על מנת להוציא פיגועי טרור.

"בשנת 2007 פנה אליי גוף מודיעיני. אנשי המודיעין סיפרו לי את הסיפור, פירטו כיצד נפגשו עם בכירי הבנק והזהירו אותם, וכיצד אלה לא עשו דבר. הכסף למימון הטרור המשיך לזרום לעזה, והסינים טענו שאין בעיה עם החשבונות האלה, ושלא נעשתה עבירה על החוק הסיני. אנשי המודיעין סיימו את הסיפור ושאלו אותי: 'את יכולה לתבוע את הבנק?'. הם הבטיחו לי שיסייעו בכל מה שנדרש - עדויות, מסמכים, הוכחות. אני מיד יצאתי לדרך".

"אנחנו לא נוותר"

היציאה לדרך הייתה באמצעות ארגון שורת הדין, שדרשן-לייטנר הקימה ב-2003, בשיאה של האינתיפאדה השנייה, במטרה להילחם במימון הטרור. את ההשראה שאבה מממרכז משפטי בדרום ארה"ב, שתובע ארגונים ניאו-נאצים.

היא משמשת כמנכ"לית הארגון, ותחתיה פועלים 10 עורכי דין. עד היום הובילה עשרות תביעות נגד מדינות תומכות טרור, ארגוני טרור וגופים אחרים שלוקחים חלק בעניין, והשתמשה בכלים כמו עיקול כספים ונכסים על מנת לרושש אותם. הארגון מקבל תרומות מיהודים מרחבי העולם, וגם מנוצרים אוונגליסטים, אוהבי ישראל.

"אנחנו עמותה ללא מטרות רווח, ונשענים על תרומות של 1.5 מיליון דולר בשנה. עד היום זכינו בפסקי דין בסך של למעלה ממיליארד דולר, ומתוכם גבינו יותר מ-120 מיליון דולר".

כמעט מתחילת הדרך היא משתפת פעולה עם גורמי ביטחון ישראליים, ובעיקר עם גלגל - גוף שמורכב מנציגים של השב"כ, המוסד, המודיעין הצבאי והמועצה לביטחון לאומי. שיתוף-הפעולה הזה צבר תאוצה "כשהם ראו במלחמה במימון הטרור אחד האלמנטים החשובים במיגורו, ומאז גלגל החלו לפנות אלינו. הם רואים בנו כלי לניגוח גופי טרור".

5 שנים לתוך המשפט, מיליוני דולרים נשפכו לטובת התביעה ומימון הוצאות הפרקליטים, נרשמו איומים קשים מהבנק הסיני, כולל הבטחה שתעמוד לדין פלילי בסין, ומעל הכול, נפגעי טרור נאלצו לחזור לתופת ולשלוף משם את הסיפורים המדממים שלהם לטובת העדות. "ואחרי כל זה, ישראל בחרה לסגת. אני שואלת למה, ולא מקבלת תשובות ענייניות. המקורות המהימנים שלי, ובכלל, כל מי שבקיא בפרטי הפרשה, מדבר על לחצים מסין ועל יחסי ישראל-סין שעומדים על הפרק.

"אם ישראל לא הייתה נסוגה ממעורבות במשפט, ביקור נתניהו בסין לא היה מתקיים. קיימתי לא מזמן פגישה עם משרד המשפטים והמועצה לביטחון לאומי, אמרתי שם: 'סליחה, כשאתם באתם וביקשתם ממני להגיש את התביעה לא ידעתם שמדובר במעצמה? לא ידעתם שביום מן הימים יכול להיות שכן תרצו לחמם את היחסים? אי אפשר להתחיל הליכים בבית משפט בארה"ב ולחסל אותם במחי יד, כי עכשיו החלטתם שסין יותר חשובה'. הם לא ענו לי, רק ביקשו אורך-רוח מצדנו".

דרשן-לייטנר מבטיחה שהיא תמצמץ אחרונה. "אם העדות לא תסתייע, אבקש מבית המשפט צווי הבאה נגד בכירים ישראלים, ביניהם ראש המועצה לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, ושגריר ישראל לשעבר בארה"ב, מייקל אורן, שיחויבו להעיד. אנחנו לא נוותר על העדות, וגם בית המשפט לא יוותר".

- לא היו סימנים מוקדמים שישראל תיסוג?

"תשמעי, עבדתי צמוד לזרועות הביטחון לכל אורך הדרך. הם נתנו לנו פירוט של מספר חשבונות מצומצם, להראות לבנק אוף צ'יינה שאנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים. קיבלנו גם תצהיר של בכיר במודיעין לשעבר, שלמה מטלון, שמפרט על המפגשים בסין שבהם הוזהרו בכירי הבנק הסיני. הובטח לי ששעיה יעיד. במרץ עוד עבדנו עם הלשכה המשפטית של מערכת הביטחון על תנאי העדות הזו. סיכמנו שהוא לא יעיד גלוי פנים או תוך חשיפת שמו, ושחיקור הדין ייעשה בארץ. חודש לאחר מכן, מדינת ישראל נסוגה מכל ההתחייבויות.

"מה שמצחיק הוא שלכל אורך המשפט, בנק אוף צ'יינה התגרה בנו ואמר שאין לנו עדים או ראיות ושהתביעה מופרכת. כבר לפני 3 שנים, במסגרת גילוי מסמכים, הגיע אלינו תזכיר שבו משרד החוץ הסיני כותב שהם יכחישו את הפגישות וגם הצד הישראלי יכחיש".

- כשביררת מה מהות המזכר, מה ענו לך?

"כל פעם קיבלתי הבטחות שיהיה בסדר, שעוזי יעיד. היום אני מבינה שהסינים ידעו כבר את מה שאני לא ידעתי, שברגע האמת, מדינת ישראל לא תסייע. אחרת, מאיפה הביטחון להכריז כל הזמן בבית המשפט שהתביעה מופרכת, למרות כל המסמכים שהגשתי?"

*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר ברשת סטימצקי