החקלאי מוכר אבוקדו ב-4 שקלים לק"ג - ואתם משלמים 13 שקל

בדיקת המועצה לצרכנות והתאחדות האיכרים מגלה פערי תיווך של עד 300% במחירי הירקות והפירות, כשרשתות המזון גוזרות לכיסיהן קופון שמן

כבר שנים שהצרכנים מתלוננים על מחירי הירקות הגבוהים, והחקלאים מצדם טוענים כי הם מוכרים את התוצרת במחירים נמוכים. בדיקה ראשונה מסוגה, שביצעה המועצה לצרכנות בשיתוף התאחדות האיכרים, מאששת את טענות החקלאים ומגלה כי הצרכנים לא היו משלמים מחירים כה גבוהים על ירקות ופירות אם רשתות המזון לא היו גוזרות לכיסיהן קופון שמן בדרך, כשמדובר על פערי תיווך של מאות אחוזים.

הבדיקה נערכה כך: בתאריכים 27-29 באוקטובר דיווחו החקלאים על המחירים שקיבלו באמצעות התאחדות החקלאים, ובאותם ימים נדגמו מחירי הירקות והפירות על-ידי סיירי המועצה לצרכנות בכ-170 סניפים של רשתות שיווק וירקניות.

פער התיווך חושב לפי ההפרש בין המחיר הממוצע לצרכן לבין המחיר שמקבל החקלאי: כך לדוגמה, בשעה שק"ג אשכולית נמכר בממוצע ב-6.50 שקלים, החקלאי קיבל 2.60 שקלים לק"ג - פער של 150%; וק"ג אבוקדו נמכר בממוצע ב-9 שקלים, כשהחקלאי קיבל 4 שקלים לק"ג - פער של 125%. המחיר המרבי לאבוקדו נמצא באותה עת בסניפי מגה בעיר - 13 שקל לק"ג, שהם יותר מפי ארבעה מהסכום שקיבל החקלאי.

נתונים של מכון המחקר של הכנסת מדצמבר 2012 מצביעים על כך שמחירי הפירות בישראל התייקרו בין השנים 2005-2011 בשיעור של 60%, לעומת עלייה ממוצעת של 17% במדינות האיחוד האירופי. גם מחירי הירקות בישראל זינקו באותה תקופה בכ-30% לעומת התייקרות של 20% במדינות האיחוד האירופי.

ב-2013 מחירי הירקות והפירות ממשיכים להאמיר. כעת מקדמות המועצה לצרכנות והתאחדות האיכרים מהלך לפיקוח על פער התיווך.

לדברי נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, "החקלאים מקבלים מחירים נמוכים, והצרכנים משלמים מחירים מופרזים. הרשתות הגדולות עושות עלינו סיבוב - הן מספרות לכל העולם שזה עולה להן ביוקר, אבל הדוחות הכספיים שלהן מוכיחים שגם אחרון המשווקים קונה בשני שקלים ומוכר ב-7 שקלים. פערי התיווך מגיעים ל-250%-300%, כשבאירופה אמנות וולונטריות של חלק מהרשתות קובעות כי המחיר לצרכן לא יעלה מעבר ל-40% או 50%. נדרשת כאן רגולציה".

עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, מוסיף כי העובדה שיש פערים של מאות אחוזים בין חנויות שונות וסניפים שונים, רק מסגירה את פערי השיווק האדירים שאינם סבירים ועל כן גם אינם מוצדקים.

לדבריו, "המוצר שהצרכן קונה בחנות הוא אותו המוצר שהחקלאי מכר בפתח המשק, ולכן לא ניתן לומר שיש עלויות נסתרות, להוציא עלויות שינוע ושיווק. הקפצת המחיר בעשרות ולפעמים במאות אחוזים לעומת המחיר בשער המשק מעידה על כך שחוליות התיווך בשרשרת השיווק איבדו כל רסן, ואין מנוס מפיקוח ממשלתי על הפערים שהן גובות. במקום שהמחירים לצרכנים בלתי סבירים לא יכול להיות שהשוק הוגן. במקום שכזה נדרשת התערבות ממשלתית".

איפה הכסף
 איפה הכסף

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988