מה יוצא להן מזה?

מה דחף את טבע וכיל לשחרר את הרווחים הכלואים מקופתן?

1. בסופו של סיבוב, טבע וכיל, בעיקר הן, עשו טובה גדולה לשר האוצר יאיר לפיד, שמשחק אותה כמנצח הגדול של השנה הכלואה, ולראש רשות המסים משה אשר, שמציג יכולת ביצוע. תודה רבה שנעניתן לקריאה הציבורית; תודה רבה שהבאתן למצב שהמדינה מצליחה לעמוד ביעד הגבייה; תודה גדולה על שנתתם לנו, יאיר ושות', הזדמנות לספר שאנחנו לוקחים מהטייקונים ולא רק ממעמד הביניים.

2. עכשיו שאלה: למה היה כדאי לחברות, עתירות היועצים ותכנוני המס הגלובליים, שמחפשות ומוצאות כל דרך לא לשלם מסים, להצטרף ל"מבצע" ולשלשל כספים כבדים לכיס המדינה? תשובה רשמית לכך אין. כמובן.

עד יום שני בחצות המצב היה כזה:

■ עשרות המיליארדים המכונים "רווחים כלואים" מזמן לא כאן, וכבר נעשו בהם שימושים רבים ושונים.

■ רשות המסים גמגמה ומעולם לא הציגה עמדה חד-משמעית בעניין אי-חוקיותן של השקעות שנעשו בכספי הרווחים הכלואים (למשל השקעה בחברות זרות). אם כבר, אז בשקט הם נוטים לומר ש"אולי זה בסדר". זה הביא לכך שכל השנים הייתה הוצאת השומות עלובה ומתנצלת. גם כאשר כתב המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט חוות דעת חד-משמצעית ונוקבת, המשיכו אנשי המסים לומר שכלל לא בטוח שבית המשפט יקבל את זה.

■ גם כאשר רשות המסים מגישה שומה בגין הרווחים הללו, הרי הסחבת בבית המשפט היא כזו שממש לא "משתלם" לרוץ ולשלם עכשיו מה שאפשר, במקרה הרע, לעשות בעוד 10 שנים או 20 שנה, אם בכלל.

3. אז למה לשלם? אולי כי זה נכון ציבורית, אולי כי הציבור לוחץ, והביקורת נגד התאגידים הגדולים מחריפה? נראה שכן, אבל זה חלק לא מכריע משיקול-הדעת. ההערכה היא כי במסגרת הדיונים בין ראשי האוצר ורשות המסים דובר ו/או נוצרו קשרים המאפשרים הטבות אחרות מסוגים שונים. וקודם כל: תחושת הכרת-תודה של לפיד ואשר ודלת פתוחה לרווחה.

זה שווה הרבה. הרבה מאוד כסף. הרבה יותר ממה ששולם עד שלשום בחצות.

4. בהודעה לעיתונות של לפיד ביום ראשון האחרון בעניין כיל, כתוב כך: "... הודעת כיל כי תשחרר את מלוא הרווחים הכלואים של מפעלי ים המלח וחברת רותם אמפרט היא תוצר של משא-ומתן נחוש שנוהל בחודשים האחרונים...". יש לשים לב למילים: "משא-ומתן". משמעותן גם "משא" וגם "מתן". במילים עממיות: נותנים-לוקחים.

בין כיל ללפיד מתקיימת מערכת יחסים מורכבת ולא נעימה. נכון להיום, לפיד אוסר על בעלי כיל, החברה לישראל, למכור את השליטה לפוטאש הקנדית. ועדת ששינסקי השנייה שמינה לפיד כבר מטפלת בהגדלת חלקה של המדינה בנכסי הטבע שלה, כולל חברות כיל, זאת בניגוד לעמדה הנוקשה של כיל, בעליה ומיטב יועציה וכותבי חוות-הדעת שגייסה.

ועוד: המחלוקת בין משרד האוצר לכיל בעניין תמלוגי העבר נמצאת בעיצומה; חוק עידוד השקעות הון החדש מ-2011 ביטל את הסיוע להשקעות החדשות הקשורות לים המלח - ובחברה לא אוהבים את זה; וגם החברה עובדת בשקט על הארכת הזיכיון, בתנאים הנוכחיים, אל מעבר למועד סיומו ב-2030. מה שמהווה, ככל הנראה, תנאי לכניסת פוטאש.

אז כדאי או לא כדאי לשמור על קשר טוב ופתוח עם השר? בטח כדאי... "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו".

5. נעבור לטבע. בהודעה לעיתונות משלשום כתבה החברה "...אנו מאמינים שמדיניות המיסוי בעניין זה מחזקת את המשך צמיחתה הכלכלית של מדינת ישראל על-ידי יצירת סביבה עסקית אטרקטיבית המאפשרת לחברות בינלאומיות כמו טבע להשקיע בישראל". ציונות במיטבה, ולמי תודה ולמי ברכה?

לא כתוב במפורש, אבל זה בטח ליאיר לפיד שחוגג היום, אחרי חודשים קשים, את נצחונו. קשרים זה טוב וחשוב, חברות גדולות משלמות על זה הרבה מאוד כסף, אבל יש עוד משהו.

במסגרת הוראת השעה שהסתיימה שלשום סוכם, כך על-פי ההודעה הרשמית, שטבע תשלם כ-2 מיליארד שקל, "ובנוסף, טבע תשלם סכום של כ-840 מיליון שקל בגין שומות המס לשנים 2005-2011".

במילים אחרות: בהזדמנות חגיגית זו סגרו החברה ורשות המסים כמה זנבות היסטוריים כבדים שנגררו גם 7 שנות שומה. כמה כסף דרשה רשות המסים מלכתחילה בגין שנים אלה? לא מספרים. סודיות. חיסיון.

אז כמה "הנחה" קיבלה טבע במסגרת המשא-ומתן שלה על הרווחים הכלואים והנדיבות הרבה והשופעת שהציגה על חבויות המס האחרות שלה? לא ברור. יש אומרים כי מדובר בסיכום על פחות מ-40% בלבד מסך השומה שדרשו פקידי השומה במקור.

האם במהלך המשא-ומתן לסגירת פרשת הרווחים הכלואים לא ערך מס הכנסה בחסות שר האוצר הסדרים שעלו ויעלו לו הרבה יותר במסלולים האחרים? אין תשובה.

6. מסקנה: בהחלט הגיע הזמן לבית משפט לענייני מיסוי. בית משפט שעובד בזמן אמיתי היה מייתר את הסאגה העלובה הזו, בה שרים, ראש רשות מסים ופקידי שומה מתחננים לתאגידים הגדולים, חובבי תכנוני המס, שרק יסכימו לשלם ולו חלק זעיר ממה שהן חייבות.

בית משפט, או לחילופין מערכת גישור במסים שבה יועסקו מיטב אנשי מקצוע נטולי ניגודי עניינים, שהייתה דנה במועד, למשל בערעור של טבע על שומה בסך 2.7 מיליארד שקל בגין העברת "רווחים כלואים" למימון חברה בחו"ל - הייתה פותרת חלק גדול מהמחלוקות ומכניסה כסף טוב צודק ונכון לקופה.

מצב שבו בבתי המשפט שוכבים 17 מיליארד שקל תביעות מסים ללא פתרון ופסיקה במשך 15-20 שנה, מבטיח שחרפת הוויתורים של רשות המסים, כפי שבוצעו בהוראת השעה על הרווחים הכלואים, וההעדפה המובהקת במיסוי של מי שיודע למשוך בחוטים הנכונים - כלל לא הסתיימו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988