צו השעה

אקטואריה פנסיונית היא מילה מסובכת מאוד כדי לתאר רצון פשוט, שהוא: לוודא שבעת הפרישה לפנסיה, הכספים שהפרשנו יאפשרו לנו לקבל קצבה קרובה לממוצע השכר שהשתכרנו במהלך שנות הקריירה שלנו. על אף שתוחלת החיים עולה, ובכך פורסת את החיסכון ליותר שנות פרישה ומקטינה את הקצבה, המדינה עושה לכאורה ככל יכולתה כדי לוודא שמצב זה יתקיים.

כדי לשמר מצב שנוכל לקבל קצבה ראויה, המדינה פועלת בשתי דרכים עיקריות: הראשונה, דחיית גיל הפרישה, כך שיהיו לנו יותר שנות חיסכון ופחות שנות קבלת קצבה; השנייה, הגדלת שיעור חיסכון החובה לפנסיה מצד העובד והמעביד בשנות העבודה שלנו. כל זה טוב ונכון עד שהמדינה עצמה צריכה להכניס יד לכיס ולשלם.

למה הכוונה? חלק נכבד מאוד מכוח העבודה שמעסיקה המדינה אינו זכאי ליהנות מפנסיה חובה. מדובר בכוח עבודה שאין לו ברירה אלא להיות מועסק על-ידי המדינה - חיילי החובה בצה"ל. אמנם התרגלנו לכך שחיילי צה"ל אינם מקבלים שכר מינימום אלא עשירית ממנו, אך היה זה הגיוני וראוי ביותר לצפות שהמדינה תפריש למשרתיה כספים לפנסיה לעת זקנה, לפחות לפי שכר מינימום במשק.

הפרשה לפנסיה בגיל מוקדם היא רווחית יותר מאשר התחלת ההפרשה בגיל מאוחר, לאחר הצבא, הטיול לחו"ל, הלימודים לתואר ועוד. זאת, משום שככל שהסכום נחסך מוקדם יותר כך נוספים לו ריבית ו/או תשואה מהשקעה בשוק ההון של קרנות פנסיה במשך שנים רבות יותר. כמו כן, בניגוד לעושק בדמי-הניהול שקיים בקרנות הפנסיה כיום, הנוגסים כמעט שליש מהחיסכון עד לפנסיה, החיילים ייהנו מתנאים מיטביים ומדמי-ניהול אפסיים שלהם זכאים עובדי צה"ל. זאת, כשעל קופות הפנסיה להתחייב לא לשנות תנאים. וכך החיילים החוסכים ייהנו מחיסכון הגדול בכמעט 25% משל חבריהם שלא שירתו בצה"ל.

להפרשה לחיסכון מגיל צעיר קיים יתרון משמעותי נוסף - חינוך. מהיום שחיסכון פנסיוני בתנאים מועדפים יהיה אחד מהצ'ופרים שניתנים בצה"ל, ההבנה של נחיצות הפנסיה תיכלל במארג השיקולים בכל עבודה לאחר הצבא. זאת, משום שלחיילים המשוחררים תהיה קרן פנסיה פעילה, עם דיווחים רבעוניים, והמידע הדרוש כדי לבצע החלטות פיננסיות מושכלות. נכון, עדיין השכר יקרוץ יותר לבני ולבנות 21, מאשר חיסכון לפנסיה, אבל יהיה קשה הרבה יותר לאותם צעירים לנתק את הצרכים העתידיים שלהם מהצרכים המיידיים שלהם.

האם יש סיכוי שמדינת ישראל באמת תממן פנסיה לחייליה? לעת עתה, מעדיפה המדינה לא להפריש כספים לפנסיה לחייליה, ולהתמודד עם הצורך העתידי לסייע לקשישים רבים בעתיד, חיילים לשעבר, שקצבת הפנסיה לא מספיקה למחייתם. מה יכול לגרום למדינה לשנות את התנהגותה? מחאה ודרישה ציבורית.

כשיש פחות ופחות מתגייסים, ויותר ויותר משתמטים, הדבר הראוי שיש לעשות, בין היתר, למען חיילינו הוא לוודא שהפגיעה הכלכלית בהם, בעיקר לעת זיקנה, תצטמצם למינימום. הפרשה לפנסיה במהלך שירות החובה היא דרך מתבקשת לדאוג למי שתורם למדינה. כאזרחי המדינה, כחייליה לשעבר וכחייליה לעתיד, עלינו לדרוש זאת ממשרד הביטחון.

הכותב הוא מנכ"ל-משותף ב"כלכלי פיננסים ויזמות"