מנכ"ל BDI: "באף מקום בעולם אין מודל של ת.ז בנקאית כמו שבנק ישראל מקדם"

"המוח היהודי ממציא לנו פטנטים - אני לא מכיר אף תקדים בעולם הדומה להמצאה הנוכחית של בנק ישראל בנושא תעודת הזהות הבנקאית. אנחנו משתתפים הרבה בכנסים בינלאומיים בנושא דירוג אשראי צרכני, ולא ראינו באף מקום מודל כמו שבנק ישראל מקדם" - כך אומר ל"גלובס" אמנון אלטמן, מנכ"ל משותף של חברת BDI העוסקת בין היתר בדירוג אשראי צרכני באמצעות מודל דירוג הנקרא Personal Check.

אבל בכל זאת, נושא דירוג האשראי הצרכני מקובל בעולם. אז איך זה נראה בחו"ל?

אלטמן: "בעולם, מה שמקובל הוא שימוש בדוחות מידע צרכני, שסוכנויות הדירוג מבצעות על בסיסן את הדירוג של הלקוח. גם הבנק העולמי מעודד ותומך באופן אקטיבי במתן נתוני אשראי, ואולם לא מקובל שבנק מפרסם את דירוג האשראי של הלקוח, ובאמצעות דירוג זה גורם אחר נותן ללקוח הלוואה". נזכיר כי BDI נכנסה לתחום דירוג האשראי הצרכני לפני כ-9 שנים בעקבות חוק שירות נתוני אשראי שנכנס לתוקף ב-2004. במסגרת חוק זה נקבע כי יש לאפשר נגישות גבוהה של נותני האשראי הצרכני למידע על הלווים. בעקבות החוק, BDI - שקיבלה רישיון ממשרד המשפטים לאסוף את המידע - מדרגת אשראי של לווים באמצעות איסוף נתונים, בהם נתוני פשיטת רגל, נתונים מלשכת ההוצאה לפועל, נתונים מבנק ישראל בנושא חשבון מוגבל, התראות מבנקים וחברות כרטיסי אשראי וכדומה, ובעזרת מודל סטטיסטי המתבסס על הנתונים מדרגת את סיכון האשראי של האדם. לדברי אלטמן, כל הגופים המתעסקים באשראי צרכני משתמשים בדירוג שלהם, בהם חברות כרטיסי אשראי, חברות סלולר, חברות ליסינג ומשכירי דירות.

הגדלת התחרות

חרף הביקורת של אלטמן על היוזמה של בנק ישראל בעניין תעודת הזהות הבנקאית, הוא אינו מתנגד לחלוטין לרעיון. "לא מדובר ביוזמה מזיקה, ואני לא יכול לשלול אותה לחלוטין. היא יכולה לעשות טוב לשוק ולהגדיל את התחרות. עם זאת, במבנה הנוכחי יש לה חסרונות", הוא אומר.

מהם החסרונות?

"לבנק אין למעשה מידע מלא על הסיכון של הלקוח, אלא רק על החשבון המתנהל באותו הבנק. כלומר העובדה שבבנק מסוים החשבון במצב טוב, אינה אומרת בהכרח שאכן הלקוח בסיכון נמוך. כמו כן, התעודה משקפת תמונת מצב הרלוונטית לתאריך מסוים, והיא מתעדכנת אחת לשנה, כך שייתכן וההחלטה של נותן האשראי תהיה רחוקה מאוד מהיום שבו ניתן הדירוג. לדירוג שלא מתעדכן ברמה היומיומית אין ערך, והיכולת להסתמך עליו מוגבלת".

למעשה יש לכם בעיקר מידע שלילי על לקוחות; מה עם המידע החיובי?

"כשיש לי מידע שלילי על לקוח, אסור לי לפרסם אותו לפני שאני בודק עם כל הבנקים אם יש גם מידע חיובי. עם זאת, בישראל לא ניתן לאסוף אוטומטית מידע חיובי מהבנקים. ישנן מדינות בחו"ל, שבהם נהוג להעביר לחברות הדירוג גם מידע חיובי על הלקוחות, או לחלופין הבנקים מעבירים וולנטרית מידע חיובי על לקוחות, ומקבלים בתמורה גם כן מידע, ואולם בישראל זה עדיין לא מקובל".

מה דעתך על הביקורת שכל נושא דירוג האשראי מרע את מצבן של השכבות החלשות, ומקשה עליהן בקבלת אשראי?

"אפשר להבין את הביקורת הזו, אבל זה להסתכל רק על צד אחד של המטבע. אני לא חושב שהפתרון לשכבות החלשות הוא לתת להן נגישות לאשראי, שהן לא יכולות לעמוד בהחזר שלו".

צרו איתנו קשר *5988