הבורסה קרובה לשיא והזרים נכנסים: "זה לא משהו נקודתי"

ועכשיו, כשהמשקיעים הזרים חוזרים לת"א - איך נכון לטפל בהם, אילו מניות וסקטורים הם מעדיפים והאם הם כאן להישאר? ■ עדי ויגודסקי ורוני בירון מ-UBS מתפלאים שהבורסה לא מפנה את השאלות האלו אליהם

הם זוכרים היטב את ה-26 במאי 2010, היום בו עברה ישראל למדד המדינות המפותחות של MSCI. רק כעת, שלוש שנים לאחר המעבר, אשר במהלכן נחתכו מחזורי המסחר בבורסה בת"א בחדות, והמשקיעים הזרים נעלמו כמעט לחלוטין משוק ההון המקומי, מרשים לעצמם עדי ויגודסקי, מנכ"לUBS ני"ע, ורוני בירון, האנליסט הראשי של בנק ההשקעות השווייצרי, לחייך.

"מתחילת השנה, אנחנו רואים יותר מוכנות מצד גופים מוסדיים זרים להשקיע במניות בישראל", אומר ויגודסקי, "בחודשים האחרונים משהו השתנה".

משהו בהחלט השתנה בשוק ההון המקומי מאז ספטמבר האחרון. מדד ת"א 25 עלה מאז ב-15%, ובמהלך המסחר היום הוא 'גירד' את שיא כל הזמנים. באותה עת עלו מחזורי המסחר בת"א בכ-40%, קרנות הנאמנות המנייתיות מגייסות בקצב שיא, שוק האג"ח הקונצרניות לוהט, ובכלל בשוק שוררת אווירה של אופוריה, המנותקת אולי ממצבו של המשק.

כל זה כבר ידוע. מה שנעלם מעיני רבים, לדברי ויגודסקי, הוא שמאחורי חלק גדול מההתעוררות הזאת עומדים "משקיעים ברחבי העולם שהתחילו לחפש הזדמנויות באפיק המנייתי, ונחשפו לשוק הישראלי".

- אולי מדובר בהתעוררות זמנית של הזרים?

ויגודסקי: "אני לא חושב שזה משהו נקודתי, כי אנחנו מדברים על מנהלי השקעות שלא הכירו את ישראל לפני כן. רק עכשיו הם מגלים על קיומן של מניות דפנסיביות בישראל, כמו למשל בזק והבנקים. לדעתי זה נובע מהעובדה שלאחרונה יותר ויותר עיניים מופנות לישראל, וכן מהמחזוריות של השווקים בעולם".

בירון: "המשקיעים הזרים לומדים את ישראל ובוחנים אותה, אבל אנחנו לא משלים את עצמנו - הדלת נפתחה כי ישראל היא חלק ממגמה עולמית. אם המצב בשוקי המניות בעולם ימשיך להשתפר, הזרים ימשיכו להתעניין בישראל. אם השווקים יעשו סיבוב פרסה - אנחנו נסבול".

ויגודסקי: " תמיד חותכים קודם את ההשקעות שרחוקות גיאוגרפית, אבל זה לא משנה את העובדה שיש לנו מה למכור. ברגע שהמצב ישתנה והשוק יתכווץ, המיקוד של השחקנים הזרים יחזור למגרש הביתי שלהם".

- אתה אומר שהשינויים במחזורי המסחר בת"א נשענים בעיקר על המשקיעים הזרים?

ויגודסקי: "לדעתנו, הם אלה שעומדים מאחורי העליות האחרונות, ולכן ברור שהבעיה הכי קשה של הבורסה בת"א היא המשקיעים הזרים. גם הוועדה שהקים שמואל האוזר (יו"ר רשות ני"ע, שהקים באפריל את הוועדה לשכלול המסחר והגברת הנזילות בבורסה, ל' א') הזכירה את הנושא הזה בדוח הביניים שלה, ואף ציינה שהנושא מצריך שיווק יותר אגרסיבי של ישראל בעולם".

בירון: "כולם יודעים שהנושא של המשקיעים הזרים הוא קריטי לבורסה, אבל משום מה אף אחד לא באמת מטפל בבעיה. אם המנכ"ל החדש רוצה להחזיר את הבורסה בת"א למה שהיא הייתה פעם, הוא חייב להכניס את ישראל למדד MSCI אירופה. היינו מאוד קרובים להיכנס למדד האירופי, ואני חושב שמנכ"ל הבורסה החדש חייב להמשיך לפעול בנושא, כי זה יוביל לשינוי מאוד משמעותי. זה צריך להיות בראש סדר העדיפויות שלו".

ויגודסקי: "אני בכלל לא מבין איך מצד אחד חושבים שהזרים הם אחד הגורמים למסחר בישראל, ומצד שני לא פונים לשחקנים כמונו. הרי אנחנו נמצאים בקשר עם המשקיעים הזרים ויודעים מה הם רוצים ומחפשים. למה לא שואלים אותנו מה סט הכלים שכרגע חסר בבורסה?".

- אז מה לדעתכם צריך לעשות?

בירון: "צריך קמפיין רציני שיחשוף את המשקיעים הזרים ליתרונות שיש לשוק בישראל. הם צריכים לדעת שישראל זאת לא מדינת המלחמה שהם מכירים מהחדשות ושיש לנו כלכלה טובה ושוק הון אטרקטיבי".

ויגודסקי: "צריך לזכור שבמהלך העשור האחרון, המשקיעים המקומיים מסיטים יותר ויותר כספים לשווקים מעבר לים - ובצדק. מאז ומתמיד המשקיעים בישראל היו מוטים לשוק המקומי, ולכן מגמת יציאת כספים לחו"ל - שאני מאמין שהיא תימשך - היא אולי רעה לבורסה, אבל נכונה לגופים המוסדיים. זה רק ממחיש עד כמה אנחנו חייבים כאן נוכחות רצינית של משקיעים זרים".

בירון: "הפעולות שמדברים עליהן כדי להציל את הבורסה הן טובות וחיוביות, אבל הן פחות אפקטיביות בכל הקשור למשקיעים הזרים".

"מתחילים להסתכל אחרת על ישראל"

שינוי הסיווג של ישראל למדינה מפותחת, היה אמור להיות מהלך חיובי למשק הישראלי. תיאורטית, השינוי פתח מאגר גדול של משקיעים שעד אז נמנעו מלהשקיע בישראל, משום שנחשבה למדינה מתפתחת. לכולם היה ברור שהמעבר יכלול במקביל גל יציאה של משקיעים מישראל, אולם את גודל ההשפעה של השינוי בפועל - אף אחד לא צפה.

מאז אותו יום במאי 2010, מחזורי המסחר בת"א נחתכו בכ-45%. כמובן שזאת לא הסיבה היחידה שהובילה למצב הנוכחי (הפעילים בשוק מפנים אצבע מאשימה גם כלפי הרגולציה), אבל ברור שלשינוי הסיווג יש בכך חלק משמעותי.

לדברי בירון, "אין ספק שישראל הייתה צריכה לצאת ממדד המדינות המתפתחות. הבעיה היא שאנחנו כל כך זניחים במדד החדש, שזה כאילו אנחנו בכלל לא קיימים. אף אחד לא חייב להשקיע בישראל כי אנחנו לא חלק מבנצ'מרק, לכן תמיד מדובר בהשקעות יותר קטנות ומסויגות".

בירון מתכוון לשינוי בחלקה היחסי של ישראל במדד - מ-2.87% במתפתחות ל-0.37% בלבד במפותחות, אולם לכך מתווסף השוני המהותי באופי ההשקעה בין מדינה מפותחת למתפתחת. בגדול, קרנות השקעה נוטות להשקיע בשווקים מתפתחים לפי מדינות, בעוד שבשווקים מפותחים הסלקציה היא לפי סקטורים. כך, אם טרם השינוי התחרות על כיסו של המשקיע הזר הייתה בין החברות המקומיות לבין עצמן, הרי שהיום התחרות היא מול חברות מאותו הסקטור ברחבי העולם.

אז מה עושים ב-UBS כדי להחזיר את המשקיעים הזרים? כנס משקיעים, כמו זה שקיימה לאחרונה השלוחה המקומית של הבנק השווייצרי בלונדון. "UBS הוא הגוף היחיד שמקיים כנס השקעה על ישראל מחוץ לישראל, וזאת האינדיקציה הכי טובה לרמת העניין של המשקיעים הזרים בארץ", אומר ויגודסקי. "בעבר היו בנקים זרים שעשו כאלה כנסים, במסגרתם מנכ"לים וסמנכ"לי כספים מכל חברות המעו"ף פוגשים מנהלי קרנות ואנליסטים לפי תחומי העניין שלהם. מאז שישראל יצאה מהמדד, נשארנו די לבד".

- מה התובנות שלכם מהכנס האחרון?

בירון: "המשקיעים הזרים מסתכלים על ישראל אחרת, הם לאט לאט לומדים את ישראל ומכניסים אותה לסל ההשקעות שלהם. זו לא רמת העניין שהייתה בעבר, אבל עדיין - כשבנק ישראלי מקיים שמונה פגישות רצופות עם גופי השקעה גדולים, זה בהחלט סימן טוב".

השנה הגיעו לכנס המשקיעים של בנק ההשקעות 14 בכירים מחברות ישראליות. הרשימה כוללת ארבעה בנקים (הפועלים, לאומי, מזרחי-טפחות ודיסקונט), את החברה לישראל וכיל, חברות התקשורת בזק, סלקום ופרטנר, חברת הנדל"ן עזריאלי, חברת המזון שטראוס וכן קבוצת דלק, רציו ופרוטרום.

בירון: "מבחינת הזרים הכנס הזה מהווה פלטפורמה יוצאת דופן, כי ביום אחד הם פוגשים קבוצה של חברות פוטנציאליות להשקעה. זאת הזדמנות מעולה לשני הצדדים".

פסיכולוגיית השקעה אחרת

נקודה נוספת היא האופן שבו המשקיעים הזרים מנהלים את ההשקעות שלהם. "הם חושבים אחרת מאיתנו", מזכיר בירון. "בשוק המקומי מסתכלים על ביצועי המניה ההיסטוריים, אבל לזרים לא אכפת להיכנס במחיר גבוה יותר כשהרעש סביב המניה יורד. בגלל זה חברה כמו בזק, למרות עלייה של כמעט 20% תוך חודשיים, עדיין אטרקטיבית מבחינתם. יש משקיעים שרק עכשיו מתחילים להסתכל על בזק באופן פרקטי ושוקלים להשקיע במניה, כלומר מבחינתם יש שם עוד הרבה 'בשר'".

ויגודסקי: " זאת פסיכולוגיה של משקיעים. הסנטימנט בחו"ל כלפי בזק יותר חיובי מאשר בישראל, ולמשקיעים זרים שנכנסים עכשיו למניה בפעם הראשונה לא אכפת מהמחיר הקודם. מבחינתם, זו עדיין מניה שנסחרת במכפילים טובים ועם תשואת דיבידנד טובה ממה שיש להם בבית.

"המשקיעים בארץ נכוו קשה יותר מכל מהפכת הסלולר, ולכן הם זהירים יותר. בכל מקרה, מי שעומד מאחורי הראלי במניית בזק הם המשקיעים הזרים".

- באילו עוד חברות ישראליות המשקיעים הזרים מתעניינים?

ויגודסקי: "בזק וכיל, למשל, שמעניינות בעיקר גופים מוסדיים גדולים. יש גם את החברה לישראל ורציו, שמעניינות בעיקר קרנות גידור. גם פרוטרום מרכזת הרבה עניין יחסית, למרות מחזורי המסחר הנמוכים במניה".

בירון: "כיל היא תמיד החברה שמרכזת הכי הרבה עניין בכנסים שלנו, כי מדובר בשחקנית ענק שאי אפשר להתעלם ממנה. הבנקים היו קורבן גדול של שינוי הסיווג של ישראל, ועכשיו הם מושכים את תשומת הלב. המשקיעים הזרים מחפשים ברחבי העולם 'בשר' בסקטור הבנקאות, ובישראל הוא בהחלט קיים".

- ומה לדעתכם הם מפספסים?

בירון: "את כל התחום של הגז. מלבד הנושא הגיאופוליטי, יש בעיה עם זה שחוץ מדלק כל השותפויות מוגדרות כמוגבלות. זה יוצר למשקיעים הזרים בעיה מיסויית ולכן זה הופך את קבוצת דלק לאופציה הכמעט יחידה. עם זאת, מדובר בחברת החזקות עם פעילויות כמו ביטוח, שהזרים לא אוהבים להיחשף אליהן. לכן רוב המסחר בסקטור הזה מגיע מהמוסדיים המקומיים".

ויגודסקי: "אין ספק שיש לנו לא מעט להציע למשקיעים הזרים. בישראל יש כלכלה טובה, חברות שמנוהלות היטב ולא מעט הזדמנויות השקעה, ולכן אנחנו צריכים לקוות שהטרנד הזה של הסטת כספים לאפיק המנייתי, יימשך".

הגידול במחזור המסחר היומי הממוצע בחודשים האחרונים
 הגידול במחזור המסחר היומי הממוצע בחודשים האחרונים

המסחר היומי
 המסחר היומי