בכירה בסיטי: "אני רוצה להביא התרבות של אפל אלינו"

אחרי קריירה ארוכה באפל, HP ו-eBay, דבי בראקין מנסה להטמיע חדשנות בקבוצת הבנקאות סיטי שמעסיקה 250 אלף איש ומגלגלת 80 מיליארד דולר: "השינויים שרואים בתחום הטכנולוגי משנים את חוקי המשחק"

וול סטריט אוהבת את עולם ההיי-טק בזכות החדשנות. גיבורי התרבות שהקימו את פייסבוק, גוגל ועשרות חברות נוספות - נראים כמי שהחדשנות זורמת בדמם. כולם רוצים להמציא את הגלגל, או לפחות לשכלל אותו, גם כאשר מדובר בתחומים מסורתיים. ועם זאת כאשר קבוצת סיטי חגגה את פתיחת תוכנית ההאצה (אקסלרטור) הראשונה שלה בישראל, לפני שבוע, במשרדים בקרית עתידים, הייתה תלויה באוויר, לצד הבלונים, גם מעין אנחת רווחה דמיונית, כאילו אומרת "סוף סוף זה גם אצלנו".

האורחת הבכירה בסיטי שהשתתפה באירוע, היא דבי בראקין (Brackeen), מנהלת רשת החדשנות העולמית בסיטי ונצ'רס, הפעילות שאחראית על העבודה השוטפת מול ספקיות טכנולוגיה חיצוניות - בעיקר סטארט-אפים. "יש עכשיו שינוי באופן שבו מתבצעת החדשנות בגופים גדולים", היא מנסה להסביר בראיון ל"גלובס" את האופן שבו מתייחסת סיטי והתעשייה הפיננסית לסטארט-אפים בתחום הפעילות שלהם.

"אני מאמינה שהשינויים שרואים בתחום הטכנולוגי, במקביל לטרנדים שמשפיעים על השוק הפיננסי, משנים את חוקי המשחק", היא אומרת, "הטלפונים החכמים והטאבלטים העבירו את הכוח לידי הצרכנים ומכריחים את החברות הגדולות - בעיקר בתעשיות יותר מוטות לכיוון הצרכני - לחשוב מחדש איך הן משרתות באמת את הצרכנים שלהם. לקוחות של אפל, שהם פנאטיים לגבי ה-iPhone וה-iPad, לא צריכים להיות לקוחות של בנק השקעות כדי להשפיע על הדרך שבה הבנק אמור ליצור אינטראקציה איתם".

בראקין מכירה היטב את הממשק שבין תאגידים גדולים לבין סטארט-אפים. הקריירה שלה התנהלה בסיליקון ואלי בחברות היי-טק גדולות: החל ב-10 שנים באפל, ואחר כך בסאן, קיידנס, שני סטארט-אפים ו-eBay. היא הגיעה לסיטי ב-2011 לאחר שבע שנים ב-HP בהן כיהנה כמנהלת צוות ה-Corporate Ventures ב-HP שתפקידו לאתר שווקים חדשים. את דבי הופקינס, מנהלת סיטי ונצ'רס, היא פגשה ב-2008, ושמרה איתה על קשר שהוביל אותה לסיטי.

הניסיון של בראקין כמקדמת מכירות של חדשנות חיצונית בארגוני היי-טק גדולים, נותן לה פרספקטיבה על האופן שבו נראים דברים בתעשייה הפיננסית, שעדיין מוגנת מפני השינויים הגדולים שתוכנה חכמה, תקשורת מהירה והתקני מחשוב ניידים הביאו לתעשיות הצרכניות.

"אני חושבת שזה מאוד שונה מההי-טק הרגיל, במובן מסוים זה אותו הדבר אבל בעצם מאוד שונה", מאפיינת בראקין את זווית הראיה של המוסדות הפיננסיים, "בכל החברות שעבדתי עבורן הייתה הבחנה מאוד ברורה בין פיתוח ומחקר (מו"פ) לפיתוח מוצרים, כאן יש מנגנון אחר של פיתוח מוצרים ושירותים. לדעתי זו הזדמנות של השירותים הפיננסיים לחשוב יותר כמו חברת טכנולוגיה".

"המון רגולציה"

התעשייה הפיננסית, שנחשבת לגדולה בעולם והיקפי הפעילות בה מגיעים למאות מיליארדי דולרים בשנה, היא שמרנית יחסית ועתירת רגולציה.

מעט מאוד מהאלטרנטיבות שמתחילות להיווצר מחוץ למוסדות הפיננסיים - בתחומים כגון תשלומים, השקעות, תמחור אשראי, העברות כספים, צרכנות פיננסית ובכלל ביחסים מול הלקוח הסופי - ומאיימות לשנות את האופן שבו מתנהלים בתעשייה הזו, באות לידי ביטוי. עדיין.

לדבריה: "באיזה שהוא מקום מה שאנחנו מנסים לעשות באקסלרטור כאן, די דומה למה שעושים באפל, שמנסים לעורר חדשנות של צדדים שלישיים לפלטפורמה שהם מספקים. אני קצת מנסה להביא לסיטי את תרבות הפיתוח של אפל".

בראקין, טוענת כי לפחות בסיטי - אחד המוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם שאמור למכור השנה בקרוב ל-80 מיליארד דולר ומעסיק כ-250 אלף עובדים - הקשיים שיש בקליטת חדשנות חיצונית, דומים מבחינת ההתנהלות למה שמוצאים גם בחברות ההיי-טק הגדולות, בהן לכאורה אמורים להיות יותר פתוחים לשינויים אפשריים.

"באופן כללי, את דילמת הממציא (תיאוריה לגבי הקושי בו נתקלת חברה ותיקה באימוץ חידושים - ש.ש), מוצאים בכל מקום", היא משוכנעת, "כאשר יש עסק מסורתי גדול תמיד קשה להתנהל בין ההשקעה במוצרי העתיד לבין הדברים שאתה מספק באותו הרגע. בתעשייה הפיננסית יש גם מורכבות של המון רגולציה, אבל חייבים שתהיה בארגון גישה סיסטמתית לחדשנות".

"אנחנו מעוניינים בקשר עם קהילת הסטארט-אפים"

האקסלרטור הישראלי של סיטי, שמנוהל על ידי אורנית שנער, אמור להיות הניסיון הראשון של גוף פיננסי בינלאומי להקים פעילות מקומית שכזו. התוכנית היא חלק ממרכז הפיתוח בתל אביב, שמנוהל על ידי לירון וורמן ומועסקים בו כ-60 עובדים. יש בישראל תוכניות אחרות שפונות לחברות בתחום הפיננסי - למשל השת"פים של בנק הפועלים והאקסלרטור של מיקרוסופט; ובנק לאומי וה-Elevator בתל אביב - אך זו הפעם הראשונה שהחברות לוקחות חלק בתהליך שכולל מנטורינג ושיתוף פעולה עם בנק בסדר הגודל של סיטי, בשלב מוקדם יחסית.

התוכנית אינה כוללת היא לקיחת מניות בחברות, אם כי גיוסי המשך של עשר החברות המשתתפות עשויים לכלול את סיטי ונצ'רס כמשקיעה. בסיטי לא מכוונים לסוג מסוים של פתרונות, אם כי במחזור הראשון ישנן חברות עם פתרונות בשלושה תחומים: תשלומים; ניהול הון אישי; והשווקים הפיננסיים. "אחד הדברים היפים בחדשנות הם שאתה מופתע מהפתרונות שמגיעים", אומרת בראקין.

הפעילות כוללת שיתופי פעולה שונים עם מאסטרקארד, IBM, ועם משרד עו"ד עמית פולק מטלון שילווה את החברות, כחלק מהכוונה של סיטי לשלב את האקסלרטור במערכת אקולוגית גדולה יותר. "זה מייצר מערכת אקולוגית שעוזרת להעביר מסר לקהילת הסטארט-אפים בתל אביב שאנחנו מעוניינים להיות איתם בקשר", מוסיפה בראקין.

Qure
 Qure

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988