דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

חושבים שיש לכם מה שצריך כדי להפוך לכוכבים?

הדמוקרטיזציה של הרשת וביטול ההיררכיות מאפשרים ליותר ויותר אנשים לצבור פופולריות בלי התיווך של המדיה המסורתית ■ כל אחד יכול להיות כוכב ■ גיא לרר, נדב בורנשטיין ורוני קובן, ציידי האייטמים הוויראליים, מסמנים את המהפכה

מאז בועת הדוט.קום, הפכו הגיקים על פיה את פירמידת הפופולריות שכולנו הפנמנו מילדות. אם בעבר בני דמותם של מרק צוקרברג וסרגיי ברין נחשבו לסמל של אנטי קוליות, היום הם נתפסים כמי שמניעים את ההתפתחויות בעולם. סקר שנערך השנה בארה"ב בין עובדי תעשיית ההייטק מצא שצוקרברג הוא המנכ"ל הפופולרי ביותר, ואילו ברין תופס את המקום השלישי.

צוקרברג, כידוע, לא שומר את הפופולריות לעצמו. הפלטפורמה שהוא יצר מאפשרת לאנשים רבים להפוך לפופולריים ללא קשר להצלחה המקצועית, הכלכלית או החברתית שלהם בעולם שמחוץ לרשת. הוא לקח את ממצאי המחקר של ד"ר צ'רלס פנג מאוניברסיטת סטנפורד - "אנשים אטרקטיביים נוטים להיות יותר אינטליגנטים, מתאימים טוב יותר לסביבה, ויותר פופולריים" וחולל טוויסט במדד האטרקטיביות.

בישראל יש כמה "ציידי פופולריות", שמתמחים בזיהוי הדבר הכי חם שרץ ברשת. נדב בורנשטיין, מגיש "חי בלילה" בערוץ 2, עוקב אחרי תופעות יוטיוב, ציוצים בטוויטר ושיתופי פייסבוק על בסיס יומיומי, כך שלא פלא שהוא מזהה פופולריות עם חשיפה. "ככל שניתקל יותר בתוכן, כך נזכור אותו יותר, נרגיש שהוא פופולרי יותר, נשוחח עליו עם חברים וגם נשתף אותו בעצמנו", הוא אומר.

- איך אתה מזהה מה עומד לעשות רעש, ולהיות סופר פופולרי?

"אנחנו לא עובדים על זיהוי פופולריות, אלא על איתור תוכן טוב, שמעביר אותך חוויה יוצאת דופן. אם חשוב לך להיות פופולרי רק כדי להיות פופולרי, רד מזה. זה הכי גרוע, זה תמיד נראה מתאמץ ולא משכנע. במובן מסוים, לכתבים ולעורכים ותיקים יש יתרון באיתור תכנים פופולריים - מאז ומתמיד היינו עסוקים בחיפוש הסיפור הכי טוב. בעבר חיפשנו אצל המקורות שלנו, היום התווסף מקור שהוא מעין סוכנות ידיעות עולמית - כל אחד יכול לחפש ברשת, רק צריך לדעת מה.

"גם הגולשים היום שותפים מלאים לעבודת האיתור. כך, למשל, גילינו את 'מעשה בחמישה בלונים' בגרסה המרוקאית - צופה שלח לנו לפייסבוק, כשהיו לסרטון כמה אלפי צפיות. התלהבנו, אירחנו אצלנו את היוצר רוברט גילמור, והיום הסרטון כבר עומד על כמעט 400 אלף צפיות".

- איך התקשורת המסורתית משתלבת במציאות החדשה?

"היום התכנים הפופולריים ברשת מגיעים לכל אחת מתוכניות האקטואליה והבידור, שלא לדבר על המהדורות המרכזיות - סטטוס ויראלי יכול להפוך לאייטם. זה יכול להיות נהג שצילם במצלמת לוח מחוונים תאונה מחרידה, נערה שמועמדת בפני גירוש, צלם שתיעד זמר מפורסם עם קטינה בבר - כל אחד מהדברים האלה עלה קודם ברשת, אבל יסוקר בהרחבה על ידי אמצעי התקשורת המסורתיים.

"אני ממש לא מסכים שהרשת מחליפה את התקשורת המסורתית. גם יוצרי סרטון שזוכה למאות אלפי צפיות מעוניינים בסופו של דבר בחיבוק של הטלוויזיה. הם פונים אלינו כדי שנשדר את הקליפ, מבקשים להתראיין על הצלחתו - דקה בטלוויזיה שווה חשיפה של מאות אלפי צופים, והיא שנותנת את החותמת הסופית על הפופולריות שלו".

- כמה הדברים הפופולריים ברשת יכולים להשפיע על המציאות?

"יכולים, אבל בלי חיבוק של התקשורת המסורתית, יש להם הרבה פחות סיכוי להשפיע. משרדי הממשלה, המשטרה, אפילו החברות המסחריות הגדולות, מתייחסים ברצינות גדולה בהרבה לסטטוסים או לסרטונים מהרשת שהגיעו כבר לטלוויזיה או לעיתונות. כך גם הגולש הממוצע: ברגע שהוא רואה את זה בטלוויזיה הוא מבין שזה חשוב, ושיש לזה אימפקט. קשה לי להיזכר במקרה שלא לווה בחשיפה של תקשורת מסורתית ששינה מציאות. זה נכון למחאה החברתית, למחאת הקוטג', למחאת האימהות המניקות - רק לאחר סיקור מקיף באמצעי התקשורת המסורתיים החלו להתייחס אליהם ברצינות".

מה הווידוי שלך

- מה המחיר של הפופולריות ברשת?

"המחיר הוא אותה חשיפה שדיברנו עליה בהתחלה, רק מכיוון אחר. מי שמעלה סרטון צריך להיות מודע לכך שהוא הופך מושא לביקורת, ממש כמו זמר, שחקן, או מנחה תוכנית לילית. אם הסרטון מצליח, ישתפו אותו רבים ויצפו בו, אבל מיד יגיעו גם התגובות השליליות, שיכולות להיות פומביות מאוד וכואבות. צריך להיות מוכן לזה. גם אני, שרגיל כבר שלכל גולש יש דעה, מוצא את עצמי לפעמים נדהם מהתעוזה של טוקבקיסטים, שכותבים ומקללים מה שבא להם. אז על אחת כמה וכמה מי שזה קרה לו במקרה".

- האם כל אחד היום יכול להיות פופולרי?

"רף הכניסה הוא הרבה יותר נמוך היום, וקשה להפריד את זה מתרבות הריאליטי. התרגלנו בעשור האחרון שכל אחד יכול להיות ידוען, ושלא צריך איזה כישרון יוצא דופן. צריך רק לזכות בחשיפה - לא כל כך חשוב איך. לכן קל היום הרבה יותר להיות פופולרי גם ברשת. הגולשים/צופים כבר לא מופתעים כשמישהו אנונימי מתוודה בפניהם על משהו אישי ורגיש. זה הפך להיות נורמטיבי.

"אני רואה את זה הרבה במילואים שלי. אני מעביר גיבושים, והשיח השתנה לחלוטין. בראיון הפתיחה אנחנו מבקשים מכל מועמד לספר על עצמו. פעם הם היו מדברים על כמה הם אוהבים לשחק כדורגל ולפגוש חברים. היום כל אחד מספר לפחות סיפור אישי אחד קורע לב - הייתי נער שמן שצחקו עליו וירדתי במשקל, חברה שלי בגדה בי עם החברה הכי טובה שלי, כאלה סיפורים.

"אנשים התרגלו לחשוף את החיים שלהם, והם יודעים (בתת-מודע או במודע) שיש להם סיכוי יותר גדול להיות זכירים ככל שיחשפו את עצמם יותר. מכיוון שהערך העליון של תרבות הריאליטי הוא פרסום - כך גם של הפופולריות ברשת. בעיני רבים זה אמצעי כדי להפוך ידוע, כלומר להתפרסם בשביל להתפרסם. אבל בסופו של יום זה לא מספיק. אין כמעט מי שיכול לחיות על תהילת הפופולריות בלבד. בסוף צריך לייצר תוכן טוב, באופן עקבי, וזה לא קל".

"הפופולריות היא דרך לאדם ללכת בה. אנשים מחפשים אותה בתחושה שהם עושים את הדבר הנכון", אומר גיא לרר, מגיש 'הצינור' בערוץ 10. "אם אתה רואה אנשים כמוך יוצאים לכיכר אז אתה גם רוצה, וזה הופך לפופולרי. יאיר לפיד התנדנד לכל אורך הדרך בסקרים, וביום הבחירות היה איזשהו גל שכנוע רוחבי שהפך אותו לכל כך פופולרי, ביום האחרון הוא קיבל בוסט רציני של הכרה מהקולקטיב".

- איך מזהים פופולריות ברשת?

"בשביל להיות 'צייד פופולריות' אתה צריך להרגיש מהבטן מה כן ומה לא, אבל גם צריך לעבוד בזה וקשה, לראות המון זבל ביום. אלה הן השעות האבודות, שעות התסכול, זה כמו להיות דייג - אתה יושב שעות ומחכה, רואה את הגלים, את פחיות הקולה שנדבקות למזח, ואז אתה קולט דג שמן וזאת תחושת סיפוק גדולה".

*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר ברשת סטימצקי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות