אלון לבנה | מעצב אופנה המעצב שדקר במחט את ביונסה

לא הרבה אנשים זוכרים שאלון לבנה הגיח לתודעה הציבורית כמנצח בניסיון הלא מוצלח לעברת את תוכנית הריאליטי "פרויקט מסלול". התוכנית אמנם כשלה בארץ, אבל היא בהחלט סייעה ללבנה לדלג מעל שלב ההתבססות הקשה של מעצבים צעירים. בשנתיים האחרונות אירעה נסיקה נוספת ומשמעותית שלו בעיקר בשוק הבינלאומי, עם התברגות בשבוע האופנה בניו יורק, הרבה סיקור תקשורתי בינלאומי ושמלות לסלבריטאיות שונות ובראשן ביונסה, השחקנית ליה מישל, פריס הילטון, איב, אשאנטי, קיי רולנד ולזמרת הפופ האמריקאית ז'אנל.

איך זה התגלגל עם ביונסה?

"אחרי שהצגתי בפעם הראשונה בשבוע האופנה בניו יורק, קיבלתי פנייה מהצוות שלה", משחזר לבנה. "הם ביקשו כמה דגמים בצבעים ובמידות של הרקדניות ושלחנו; בכלל לא היה ברור שביונסה לובשת את זה. ואז פתאום הם צלצלו וקראו לי להגיע באמצע הלילה להתאמות ומדידות אחרונות. אז התברר לי שגם ביונסה וגם ארבעת הרקדניות שלה לובשות את השמלות. הכי נהניתי להלביש את ביונסה - כי ישבתי איתה, מדדתי איתה, עיצבתי על הגוף שלה וזה לא רק בגלל שהיא מפורסמת, היא אישיות. מרוב התרגשות דקרתי אותה בטעות כשדיגמנתי עליה את השמלה". בנוסף לשמלות שעל הבמה, לובשת ביונסה שתי שמלות ערב של לבנה בווידיאו קליפ המוקרן על מסך ענק כחלק מההופעה לצד שמלה שעיצב לה המעצב האיטלקי רוברטו קוואלי.

מכונת תפירה מתנה

עוד כשהיה בן תשע הודיע לבנה שיהיה מעצב אופנה. את דרכו החל כבר בגיל 17 בלימוד עצמי של גזרות ותפירה (pattern making). שנה אחר כך ביקש מכונת תפירה כמתנה, ובגיל 20, בזמן לימודיו בשנקר, הוזמן להתמחות אצל המעצב הנודע אלכסנדר מקווין בלונדון. אחרי שמונה חודשים הוא עבר לפירנצה, לעבוד אצל המעצב האיטלקי רוברטו קוואלי. כשחזר לישראל השתתף ב"פרויקט מסלול", תוכנית שבה כאמור ניצח. באותה השנה, 2009, פתח את החנות שלו בדיזנגוף בתל אביב (המנוהלת על-ידי אימו) וסטודיו לכלות בדרום העיר (שירי מימון, מרינה מקסימיליאן בלומין, אפרת דור ונוספות עברו שם לפני החתונה). הוא גם הספיק לשתף פעולה עם רשת קסטרו וליצור עבורה קולקציית קפסולה, שנמכרה במהדורה מוגבלת, ועם מותג הדנים LEE שעבורו עיצב קולקציית בלט שכולה דנים.

כתב ידו הייחודי של ליבנה מופיע בשלל הדגמים שלו. את ההשראה לקולקציית חורף 2013, למשל, שהציג בשבוע האופנה גינדי תל אביב, שאב מהספר "עולם הקריסטל" של ג'יי.ג'י באלאד, המתאר עולם פוסט תעשייתי של התמכרות לנופים ולדימויים מרהיבים במקביל ליצר הרס דורסני. בנימה הקודרת הזו הציג לבנה 40 דגמים מוקפדים ושחורים בלבד, שיכלו בקלות לשעמם את הקהל, אלמלא לוו במשחקי חשיפה והסתרה מופלאים באמצעות טקסטורות מעניינות ופיסולי פלסטיק לצד אלמנטים ייחודיים של שזירת אבני סברובסקי (שיתוף פעולה ייחודי בין ליבנה למותג העולמי).

"הקולקציה הזאת הייתה באמת עליית ה-מדרגה מבחינתי בה"א הידיעה", אומר לבנה. "מעבר לזה שהדגמים שילבו טכניקות ברמה הגבוהה ביותר שיש - רובם נרקמו בעבודת יד - גם קיבלתי חסות מסברובסקי העולמית. אחרי זה עברנו עם הדגמים בכל מיני מקומות בעולם ופגשנו 'הד האנטרס' בפריז, בלונדון ובמועצת האופנה האמריקאית. התגובות היו מאוד מפרגנות ואנשים מאוד התלהבו ולפי זה החלטנו שאנחנו רוצים להציג בשבוע האופנה בניו יורק. הצגתי את הקולקציה בפרזנטציה שהגיעו אליה עורכי אופנה ועיתונאי אופנה, אבל גם הרבה סטייליסטים, ומשם זה התגלגל".

בשונה מהקולקציה השחורה, בקולקציה שהציג בספטמבר האחרון בניו יורק התמקד לבנה בצבעוניות פסטלית-פסיכדלית, שנוצרה בהשראת מגזינים משנות ה-80 שעסקו בשאלה איך העולם ייראה עוד עשרים שנה; הקולקציה כללה פיתוחי בדים כה מורכבים שאתר סטייל.קום הגדיר אותם כ"משהו חדשני, גאוני ופורץ דרך". "הפיסוליות הזו היא בחלקה הדפסת פלסטיקים והתלת ממד נשזר בכל קולקציה", אומר לבנה. "אני מאוד אוהב לשחק בגוף האישה ולתת לו פרופורציות אחרות בכל קולקציה. בסופו של דבר, זה כן מחמיא גם אם הפרופורציות שונות".

בוא נחזור רגע לתחילת הדרך.

"הקולקציה הראשונה שעשיתי בארץ לא כללה לא שמלת ערב ולא שמלת כלה אחת", הוא משחזר ורומז בכך גם לחוסר שביעות רצונו מכך שמשום מה הוא נחשב למי שמעצב בעיקר שמלות ערב ושמלות כלה. "כל הפריטים היו מגלילים של בדי וינטג' שקניתי בנחלת בנימין מאיזו עליית גג של סוחר בדים. ייצרנו מידות וצבעים ועיצבנו את החנות עוד לפני שפגשתי אפילו לקוחה אחת. זה היה מבוסס רק על אינסטינקטים. זו הייתה תקופה רומנטית. הקולקציה הראשונה שעיצבתי הייתה הומוגנית, חדה, עם נושא ספציפי. ואז, כשמיקמנו את זה בחנות, נשאר סטנד פנוי. היו לי כמה פריטים לבנים והחלטתי לתלות אותם כי זה היה חלק מהקולקציה".

הקולקציה עצמה "נמכרה בסדר", אבל השמלות הלבנות, על אף שהיו רחוקות מלהיראות כמו שמלות כלה, היו הצלחה גדולה. "הבנות פשוט נהרו לקולקציה", הוא אומר, "אז עיצבתי עוד ועוד דגמים שנחטפו. ואז גם האחיות של הכלות רצו שמלות ערב, וגם הן התווספו".

מאני טיים

בעידן הנוכחי, להיות מעצב פירושו להיות נוכח גם במאני טיים. במקביל לכישורים של עיצוב ויצירתיות, נדרש מכל מעצב להיות איש עסקים שיודע לנהל עסק ולטפל במכס, בשילוחים ובעמלות בנק. על כל אלה, עם דגש על הפיתוח העסקי, אמון בן זוגו של לבנה, גיל איילון (38), אדריכל במקצועו, שנטש את הקריירה שלו לטובת ניהול העסק. השניים אף נישאו לפני כשש שנים. בסוף 2009 בנו השניים תוכנית עסקית לחמש שנים, שבבסיסה צבירת הון מסוים בשוק המקומי ובאמצעותו פריצה לשוק הבינלאומי. "כיוון שלא היה לנו מודל דומה להסתמך עליו, השתמשנו במודל של ההיי-טק. ראינו בישראל מקום אדיר של פיתוח, יצירה וחדשנות ופלטפורמה למכירות בכל העולם. התחלנו בשנה של מחקר בעזרתה של מישהי שהייתה ראש מחלקה בחברת טבע והיינו פיזית בכל מיני נקודות אופנה בעולם, כדי ללמוד את השטח", מספר איילון.

"יש בכל התפתחות של חברה כמה שלבים: הראשון הוא הגילוי שאותו אלון עבר בהצלחה יתרה. השלב השני הוא שלב הביסוס והחדירה לשוק, שגם בו יש לנו הצלחות גדולות - יש בתי כלבו נחשבים ביותר ששמו הזמנות כבר פעם שנייה, ואנחנו במירוץ אדיר נגד השעון לבנות בעצם חברה חדשה, כלומר לבנות תשתית שתתמוך במכירות שהיום הן בסדר גודל קטן ביחס לשוק האמריקאי, אבל יכולות לגדול מאוד מהר".

כדי לעמוד בדרישות שמכתיבים קניינים בינלאומיים, כל מעצב נדרש ל"עונה כפולה" שבה הוא מעצב שתי קולקציות במקביל - אחת לעונה הקרובה ואחת לזאת שאחריה. "כרגע אין יום ואין לילה", מחייך לבנה. "אנחנו עובדים עם השעות של ישראל ועם השעות של ניו יורק. 25 אנשים עובדים פה על ארבע קולקציות".

בתחום הזה לא טריוויאלי שבחרתם להשאיר את בסיס החברה בארץ.

לבנה: "אנשים בהלם שאני יוצר מתל אביב. העובדה שמעצב ישראלי מלביש כוכבות בינלאומיות היא לא משהו מובן מאליו, משרד החוץ יכול היה להשתמש בזה מצוין. בחו"ל שואלים אותי אם יש אופנה בתל אביב, אם יש אצלנו זארה וחנויות בגדים. יש כאלה שיותר מכירים ויש כאלה שממש אין להם מושג. זה טירוף".

ספר על רגע מכונן בקריירה שלך.

"אני לא אוהב להגדיר רגעים מכוננים, כי אני כל הזמן בתנועה, וגם זה רגע מכונן".

איפה אלון לבנה בעוד עשר שנים?

"שלוש פעמים בשנה בחופשת ריזורט באחד מהאיים הטרופיים עם משקאות מוגשים בתוך קוקוס", הוא צוחק. "מן הסתם, הכי רחוק שאפשר להגיע. בינלאומי ומוכר".

"לא נתיימר לעשות תוכנית לעשר שנים קדימה", מוסיף איילון, "אבל אלון לבנה אמור להיות בית אופנה שמוכר את המוצרים שלו בכל העולם".