מזוז: "קירבה בין יועמ"ש לבין רה"מ והשרים פוגעת בתפקודו"

דברי היועמ"ש לשעבר עשויים להיתפס כביקורת על היועמ"ש הנוכחי יהודה וינשטיין, שנתן ביטוי לקשרי הידידות הקרובים שלו עם רה"מ בנימין נתניהו

"היועץ המשפטי לממשלה לא צריך לייצר יחסי קירבה עם השרים ועם ראש הממשלה, הדבר פוגע ביכולתו לתפקד" - כך אומר היועץ המשפטי לשעבר, מני מזוז, בהתייחסו לתפיסת תפקיד היועמ"ש.

בכנס של משרד המשפטים שהתקיים היום (ה') הוסיף מזוז כי "היועמ"ש צריך לשמור על דיסטנס אישי משרי הממשלה, בגלל כובעו כשומר הסף של רשויות השלטון".

הדברים עשויים להיתפס כביקורת על היועץ הנוכחי, יהודה וינשטיין, שנתן ביטוי לקשרי הידידות הקרובים שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

עוד קרא מזוז לחוקק את "חוק היועץ המשפטי לממשלה", שיסדיר את דרכי בחירתו, מעמדו, סמכויותיו ותפקידו של היועץ.

מזוז ציין כי "אחת הסיבות שבגללן הפסקתי את הפרקטיקה של השתתפות קבועה של היועץ בישיבות הממשלה, הייתה לצמצם את החיכוך היומיומי החברתי-חברותי של היועץ עם שרי הממשלה. מעולם לא נעניתי להזמנה להגיע לשמחה משפחתית אצל אחד השרים. יחסי קירבה פוגעים לדעתי ביכולת היועץ לתפקד.

"עם זאת, היועץ צריך לייצר יחסי אמון מול הממשלה, ולתת לראש הממשלה ולשרים תחושה שהוא אכן רואה כאחד מתפקידיו העיקריים לתת להם שירות, לסייע בידם, לתת להם ייעוץ נכון".

מזוז קרא לחוקק חוק שיגדיר את תפקידו של היועמ"ש. "היועמ"ש הוא המוסד החוקתי היחיד במדינה שמעמדו ותפקידו אינם מוסדרים בחוק. זה היה צריך להיות מוסדר אפילו בחוק יסוד, אבל המוסד שאנחנו רואים מול עינינו בנוי מאינסוף פיסות קטנות של פאזל שמפוזר במאות דברי חקיקה שונים.

"החסר הוא לא רק אסתטי, אלא גם מהותי. כל העצמאות והא-פוליטיות של היועמ"ש, שהן מגדירי הזהות המרכזיים של המוסד הזה, תלויות על בלימה ונתונות לניסיונות חוזרים של המערכת הפוליטית מעת לעת לחבל במוסד הזה".

"יועץ פסיבי חוטא לתפקידו"

מאז פרישתו מתפקיד היועמ"ש, לפני קרוב ל-4 שנים, ממעט מזוז בהופעות ציבוריות. הוא מלמד בכמה מוסדות אקדמיים, ושמו עלה גם כמועמד להתמנות לבית המשפט העליון, אך במידה רבה הוא נטש את הזירה הציבורית.

בהרצאתו בפני משפטנים בשירות המדינה, קרא להם מזוז לשמש יועצים משפטיים אקטיביים לרשויות השלטון, ולא פסיביים. "יועץ משפטי פסיבי יחטא לתפקידו, אם הוא ימתין עד שיפנו אליו לקבלת חוות-דעת", אמר היועמ"ש לשעבר. "במצב כזה הוא יגלה שמתבצעות פעולות לא חוקיות, בלי שפנו אליו ובלי שביקשו חוות-דעת".

עוד ציין מזוז כי חוות-הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, ושל היועצים המשפטיים ברשויות השלטון בכלל, הן חוות-דעת מחייבות - לא בגלל שהם ניתנו על-ידי היועץ או שלוחיו, אלא מאחר שהרשויות כפופות לחוק, והחוק הוא שמשתקף בחוות-הדעת המגדירות מותר ואסור.

לדברי מזוז, "במערכת השלטונית, אם חוות-דעת היועץ המשפטי אינה מחייבת, יכולתו לתפקד כשומר סף נפגמת קשות, ובעצם נשללת יכולתו לתפקד כשומר סף אפקטיבי".

"למרות זאת", המשיך היועמ"ש לשעבר, "יש לא מעט שמערערים על הכלל הזה, גם המערכת הפוליטית וגם באקדמיה. אבל הבעיה האמיתית שמטרידה גורמים שונים היא בעיקר השאלה באילו נושאים אמור היועץ לתת חוות-דעת.

"עמדת היועמ"ש מעוררת התנגדות, כשנלווית לה הטענה שמדובר בעצם בשאלה לא משפטית, שהיועץ קובע נורמה בלי שיש לכך עוגן בחוק. לכן, היועץ המשפטי חייב להיות זהיר בגבולות שהוא פועל במסגרתם. שחוות-הדעת שלו יהיו משפטיות, לא פוליטיות ולא אתיות.

"הדבר מחייב את היועץ לזהירות, ואפילו למעט שמרנות, מכיוון שהלגיטימיות של תוקף חוות-הדעת שלו נעוצה בכך שחוות-הדעת תהיה מעוגנת בדין ולא בנורמות שמחוץ למערכת המשפטית".

צרו איתנו קשר *5988