כך גדלו הכנסות טיב טעם?

ככה זה כשהסכמים בין רשת לזכיין משפיעים על רישום ההכנסות

ההכנסות של רשת טיב טעם בתשעת החודשים הראשונים של 2013 צמחו ב-12%, ל-869.2 מיליון שקל מ-773 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. אלא שהצמיחה הזו נובעת, בין השאר, מההסבר הבא: "החל מינואר 2013, כחלק משינוי תנאי הסחר עם הזכיינים השונים של טיב טעם רשתות, שינתה החברה את תנאי ההסכם עימם, כך שטיב טעם רשתות חולקת בפועל את הסיכונים העסקיים שבהפעלת המחלקות המופעלות על-ידי הזכיינים, ובכלל זה סיכונים הכרוכים ברווחיות והבעלות על המלאי", מוסבר בסקירת המנהלים.

"לאור האמור, החברה פועלת כספק עיקרי ונושאת בסיכונים הנגזרים מהעסקה עם הזכיינים. לפיכך, ההכנסות הנובעות מאותם זכיינים מוצגות החל מינואר 2013 על בסיס ברוטו".

פעילות הזכיינות ברשת טיב טעם מופעלת על-ידי גוף אחר בתוך הסניפים עצמם, וזה יכול להיות המעדנייה, תחום הפירות והירקות וזכיינים נוספים. חלק מהפעילות הזו עברה כאמור שינוי עסקי בתחילת השנה, כך שטיב טעם הפכה להיות מעורבת/שותפה בפעילות הזכיינות, כשהשינוי הזה התבטא במקביל גם בתוצאות העסקיות, וברישום ההכנסות של טיב טעם.

למעשה, בעבר (עד וכולל 2012) טיב טעם הייתה רושמת עמלות על היקף הפעילות/מחזור של זכיינים שונים, ומשנת 2013, במקביל לשינוי בהסכמים מול זכיינים אלה, היא רושמת בדוחותיה הכספיים את חלקה בפעילות באופן מלא (את חלקה בהכנסות ובהוצאות הזכיינות).

שיטת ההכרה בהכנסה עד שנת 2012 היא שיטת הנטו, והיא מיושמת תחת מכלול תנאים שמבטאים כי החברה היא רק סוכן/מתווך בפעילות בין שני גופים; טיב טעם כרשת היא סוכנת/מתווכת בין הזכיינים השונים ובין הלקוחות הסופיים, ועל כך היא מקבלת עמלה שוטפת (עמלת תיווך). טיב טעם, עד 2012, כסוכנת אינה נושאת בסיכונים עסקיים, היא לא חשופה ולא מפסידה אם פעילות הזכיינות הפסדית. ובכלל - סוכן פשוט גוזר את הקופון השוטף שלו (לרוב מהיקפי הפעילות).

להבדיל ממצב זה, במקרה שהרשת היא לא רק מתווכת בין הצרכן לזכיין, אלא מעין ספק שמספק לזכיין את הסחורה (מוצרים ושירותים, לרבות שימוש בשטח), ו/או שהרשת היא סוג של שותפה בפעילות הזכיין, לרבות השתתפות בסיכונים העסקיים של הפעילות (שותפות בתוצאות העסקיות, במלאי ועוד), אזי ההצגה בדוחות הכספיים אמורה לבטא את מכלול הפעילות, והרישום של שורת ההכנסות הוא בגישת הברוטו - רישום של הכנסות מלאות של הזכיין לצד ההוצאות המלאות.

גוזרת קופון או שותפה בסיכונים

והנה המחשה - נניח שלזכיין יש הכנסות של 1 מיליון שקל והוצאות של 900 אלף שקל. ונניח שבמצב המוצא הרשת גבתה 5% מהיקף הפעילות של הזכיין, כלומר ההכנסות שלה יסתכמו בעמלה של 50 אלף שקל.

אבל, אם הרשת והזכיין חותמים על תנאים חדשים (דוגמה תיאורטית בלי קשר למצב בטיב טעם), כך שהזכיין הוא בעצם המפעיל של הפעילות והוא זכאי לסכום של 80 אלף שקל בשנה (והרשת נושאת באחריות להפסדים, למלאי ועוד), אז ההצגה כבר שונה לחלוטין; ההכנסות של הרשת יסתכמו ב-1 מיליון שקל, ובמקביל היא תרשום את ההוצאות השוטפות בסך 980 אלף שקל (900 אלף תפעול שוטף ותוספת של 80 אלף שקל בגין הפעלת הרשת).

הרווח שלה מהפעילות כאן מסתכם בסכום נמוך יותר מאשר בשיטה הראשונה (גישת הנטו), אבל כמובן שזו דוגמה תיאורטית. סביר להניח ששינויים כאלה אמורים להטיב עם הרשת, אחרת היא לא הייתה עושה אותם.

לסיכום, ההבדל בין הגישות הוא בראש וראשונה עסקי - ברגע שהרשת הופכת למשל לספק המלאי של הזכיינות (והזכיין מקבל דמי תפעול שוטפים), או שהיא הופכת לשותפה בפעילות (ולכן שותפה גם לסיכונים התפעוליים השוטפים), הרי שהשורה התחתונה שלה כבר שונה, ורישום ההכנסות שונה - זה כבר לא עמלה וזהו, אלא רישום מלא של הכנסות והוצאות.

איך נדע אם הצמיחה אורגנית

כאשר טיב טעם ערכה את השינויים מול הזכיינים שלה, מן הסתם המטרה הראשית הייתה עסקית, אבל היו לכך השלכות חשבונאיות על הדוחות הכספיים, שמקשים על ניתוח התוצאות, ובמיוחד השיפור בשורה העליונה.

טיב טעם כאמור דיווחה על שיפור של 12% בהכנסות בתשעת החודשים הראשונים השנה ל-869.2 מיליון שקל, אבל חלק מהשיפור הזה מיוחס לשינוי העסקי מול הזכיינים. אנחנו לא יכולים לדעת מהדוחות בצורה ברורה איזה חלק מהשיפור הוא עסקי לחלוטין, ואיזה חלק מיוחס לשינוי בתנאים מול הזכיינים. כלומר, זה כמובן לגיטימי להפוך לשותף/ספק, ולהתרחב, אבל כך לא מזהים את הצמיחה הפנימית/אורגנית של העסק עצמו.

זה דומה, אגב, לרכישת פעילות או חברה. כשחברה מסוימת רוכשת חברה אחרת, מבחינת החשבונאות כאשר הרכישה הושלמה יש לאחד/להוסיף את התוצאות של החברה הנרכשת לתוצאות הרוכשת. מרגע הרכישה, ההכנסות של החברה הרוכשת כוללות כמובן את ההכנסות שלה עצמה בתוספת ההכנסות של הנרכשת. המצב הזה יוצר בעיה בהשוואת התוצאות אחרי לעומת התוצאות לפני - ההכנסות אחרי כבר לא ניתנות להשוואה עם ההכנסות לפני, והצמיחה שמוצגת מרגע הרכישה כבר לא מבטאת צמיחה אורגנית (פנימית של העסק המקורי עצמו), אלא היא מלווה בצמיחה חיצונית (צמיחה באמצעות רכישות).

כדי "להשוות תפוזים לתפוזים", החברות מדווחות על נתוני פרופורמה (אם מדובר על רכישה מהותית). בדוחות של טיב טעם אין יכולת להשוות את ההכנסות בשנה זו לשנה שעברה, כשאין התייחסות להכנסות שגדלו כתוצאה משינוי הסכמי הסחר בין החברה לזכיינים. אבל בהמשך הדוח החברה מספקת מידע חשוב: סך הפדיון הממוצע למ"ר בסניפי טיב טעם עלה בתשעת החודשים הראשונים של השנה ל-23.2 אלף שקל, לעומת 21.7 אלף שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גידול זה, של 7.1%, מסבירים מנהלי החברה, לא מיוחס למכירות לזכיינים.

טיב טעם
 טיב טעם

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988