בנק ישראל: ביטול העלאת מס הכנסה מחייב צעדים חלופיים

בסקירה הפיסקלית התקופתית של בנק ישראל מצוין כי כדי להשיג את יעדי הגירעון ב-2015-2017 יש להעלות מסים, או להפחית את תקרת ההוצאות

כדי להשיג את יעדי הגירעון לשנים 2015 עד 2017, יש להעלות מסים, להפחית את תקרת ההוצאות ולצמצם את תכניות ההוצאה של הממשלה בהתאם לכך, בהיקף של כאחוז תוצר ב-2015 ובהיקף מצטבר של יותר מ-2 אחוזי תוצר ב-2017. כך מעריך בנק ישראל, בסקירה הפיסקלית התקופתית שפרסם היום (א'). הסקירה בוחנת את התפתחות ביצוע התקציב בשנת 2013 ומציגה תחזית מעודכנת למצרפים הפיסקליים לשנת 2014 ולהמשך העשור.

בבנק ישראל מציינים כי בשל החלטת שר האוצר לבטל את העלאת מס הכנסה, יש לקבל צעדים חלופיים. "גם אם הממשלה תפחית את הוצאותיה המתוכננות כדי להימנע מחריגה מהתקרה, יידרשו ב-2015 צעדים נוספים - תוספת מסים או הפחתה נוספת של ההוצאות - בהיקף של כ-5 מיליארדי שקל כדי שהגירעון יעמוד על 2.5 אחוזי תוצר, בהתאם ליעד הקבוע בחוק. גם במקרה זה הפערים הולכים ומתרחבים בשנים העוקבות, מכיוון שללא ההתאמה הגירעון צפוי להישאר קבוע, ברמה של כ-3 אחוזי תוצר, בשעה שיעדי הגירעון פוחתים משנה לשנה.

"על רקע זה, ביטול ההחלטה להעלות את שיעורי מס ההכנסה, כפי שמציעה הממשלה, יחייב החלטות על צעדי מדיניות חלופיים, שיגדילו את ההכנסות או יצמצמו פעילויות של הממשלה".

בנק ישראל מציין כי "הצעדים שאימצה הממשלה במסגרת אישור התקציב לשנים 2013 ו-2014 חיזקו את האמון במדיניות הפיסקלית של ישראל ותרמו לשיפור מעמדה בשווקים הפיננסיים".

עוד מעריך הבנק כי הגירעון בתקציב 2013 צפוי להיות נמוך מ-3.5 אחוזי תוצר, נמוך משמעותית מהיעד של 4.65 אחוזי תוצר, ומציין כי הדבר "משקף הוצאות נמוכות מהתקציב שאושר ותקבולי מסים גבוהים, רובם תקבולים חד-פעמיים ויוצאי דופן בהיקפם". להערכת הבנק, הגירעון בתקציב 2014 צפוי להיות דומה ליעד הקבוע בחוק - 3 אחוזי תוצר.

כמו כן נמסר כי אם תתקבל הצעת הממשלה לבטל את התוכנית להעלות את שיעורי מס ההכנסה בתחילת 2014, ולצד זאת להפחית את תקרת ההוצאות בסכום דומה, הממשלה צפויה להשיג את יעד הגירעון ב-2014, אך גם להתקשות להשיגו בשנים הבאות. כדי להשיג את יעדי הגירעון לשנים 2015 עד 2017, מציין הבנק, נחוצים צעדי מדיניות נוספים: העלאת מסים, או הפחתה של תקרת ההוצאות וצמצום תכניות ההוצאה של הממשלה בהתאם לכך, בהיקף של כאחוז תוצר ב-2015 ובהיקף מצטבר של יותר מ-2 אחוזי תוצר ב-2017.

בבנק ישראל מציינים עוד כי "אם ההתאמה התקציבית הנחוצה כדי לעמוד ביעד הגירעון תתבצע רק באמצעות הפחתת ההוצאות, ההוצאה האזרחית ללא ריבית לנפש לא תעלה עד שנת 2017, בהשוואה לרמתה השנה.

"הצגת הנתונים הפיסקליים על פי המתודולוגיה החדשה שאימצה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבליטה עד כמה ישראל מתאפיינת בהוצאה ציבורית ונטל מס נמוכים. גם על פי החישובים החדשים, הגירעון הנוכחי של הממשלה הרחבה בישראל גבוה בהשוואה בין-לאומית".