מורידים את שער השקל

מה שעבד ב-2009 לא יעבוד, אז מה עומד לרשות לפיד ופלוג?

אתמול (ג'), בשעות הבוקר ירד שער החליפין של השקל לעומת הדולר מתחת לרמה של 3.5 שקלים לדולר אחד, אשר רבים היו סבורים שהוא הגבול התחתון שעליו יגן בנק ישראל בכל אמצעי שלרשותו. הגבול נפרץ, וכעת צריך לראות עד כמה הבנק המרכזי נחוש בדעתו להדוף את המתקפה של המשקיעים, בעיקר זרים, על שוק מטבע החוץ המקומי.

מה שכבר אפשר להגיד הוא שבנק ישראל ומשרד האוצר לא נחלו הצלחה רבה במאמציהם להדוף מתקפה זו, גם אם מביאים בחשבון שלולא המדיניות שננקטה - התערבות מוגבלת - שער החליפין יכול היה להיות נמוך יותר. עם זאת, טענה כזו אינה רלוונטית כלל עבור היצוא הישראלי ואינה עוזרת לשמור על מקום עבודה אחד.

ריבית בנק ישראל עומדת היום על 1%, וספק רב אם הורדה של 0.25% או אפילו 0.5% תועיל במלחמה נגד ייסוף השקל. אמנם כמעט כל בנק מרכזי אחר בעולם נמצא במצב דומה, אך ספק אם הדבר מנחם את נגידת בנק ישראל קרנית פלוג ושר האוצר יאיר לפיד.

בכללי המשחק אשר נקבעו בין חדרי עסקאות ומשקיעים מצד אחד ובנק ישראל והאוצר מצד שני, הגורם היחידי שיכול להשפיע הוא הפחד מפני הפסדים גדולים ומהירים, והדבר היחיד שיכול לעורר פחד כזה הוא נחישות מופגנת של בנק ישראל להגן על השער.

בשנת 2009, בנקים זרים החלו לסגור חשיפות לשקל במהירות עצומה לאחר התערבות נחושה של בנק ישראל בשוק המט"ח.

הדבר הביא את שער החליפין לרמה של 4.26 שקלים לדולר אחד בחודש מאי של אותה שנה. כאשר שער החליפין חוצה כלפי מעלה את אותו שער שנקבע במודלים כהיפוך מגמה, העניינים יכולים להתגלגל במהירות. אם יש מספיק פחד, התהליך מזין את עצמו והוא הופך להיות מואץ, כפי שקרה באותם ימים.

אבל מה שהספיק ב-2009 לא יספיק הפעם, ולכן צריך לעיין במאגר המהלכים שעומד לרשות לפיד ופלוג. בתחום המיסוי, למשל, קיים מדרג של אמצעים: מקיצוני יותר - הטלת מס על תנועות הון לטווח קצר, עד לקיצוני פחות - ביטול הפטור שנותר לזרים על רווחים באג"ח שחר ארוכים.

את המהלך הזה אפשר לשלב בצעדים ישירים יותר. אפשר, אם רוצים להסב נזק והפסדים מהירים, ללכת בעקבות הבנק המרכזי של צ'כיה שקבע בתחילת נובמבר שער רצפה לשער החליפין שגבוה ב-5% מהשער שנקבע עד לאותו יום, והודיע כי יקנה באותה רמה וללא הגבלת זמן כל כמות של מטבע חוץ.

יש לא מעט חסרונות למהלך כזה, אבל השאלה היא האם במבחן של עלות מול תועלת בנק ישראל לא היה צריך להודיע כי ירכוש כל כמות של מט"ח בשער של 3.70 שקלים לדולר אחד.

אך גם אם מגיעים למסקנה שאת התחמושת הזו שומרים ליום אחר, אפשר וצריך להביא בחשבון מהלכים לא צפויים אשר יכניסו את הצד השני למגננה, כמו רכישות מאסיביות בעת שהמחזור בשוק המט"ח הוא קטן, כמו שעות מסוימות ביממה, או קניות בשבוע האחרון של השנה. כל מהלך כזה יתקבל בברכה ובלבד שמסר הנחישות יהיה מוטמע בו. חצאי מהלכים והיסוס שלא מעוררים פחד וחשש - מוטב שיישארו על לוח התכנון. הם יותר מזיקים ממועילים.