ביהמ"ש הורה לפנות תושבי גבעת עמל: עשו חוכא ואטלולא מפס"ד חלוט

השופט אריאל צימרמן: בני הזוג ציון פעלו "בחוסר תום-לב קיצוני" בהצגת טענותיהם

שופט בית משפט השלום בתל-אביב, אריאל צימרמן, דחה לאחרונה את בקשתם של בני הזוג ארז ואיילת ציון לעצור את פינוי המשפחה משכונת "גבעת עמל" (בבלי) בתל-אביב.

בני הזוג ציון הגישו בקשה בהולה למתן צו זמני, שאותה הגדיר צימרמן כבקשה "לקונית וחסרת מסמכים רבי-חשיבות הנחוצים להכרעה", וממנה עולה כי סב המשפחה נטע אוהל עם קום המדינה בגבעת עמל ב'. הקרקע הייתה בבעלות רשות הפיתוח מאז שנות ה-60', ולמרות שהייתה בבעלות המדינה, לא פונו הסב ויתר היושבים במתחם. בשנת 1987 רכשו אמת"ש השקעות ואלעד מגורים (אז דלק נדל"ן) שבשליטת יצחק תשובה את הקרקע, תוך כוונה לפנות את המתחם, ותוך שהתחייבו לפצות את המשתכנים.

החברות הגישו תביעות פינוי נגד הורי הזוג, קטי והרצל ציון, שנדרשו בפסק דין משנת 2003 להתפנות מהשטח תוך 45 יום. רק בשנת 2013, טוענת משפחת ציון, לאחר שערעור ההורים נדחה בבית המשפט המחוזי והעליון, פתחו החברות תיק הוצאה לפועל למימוש הפינוי שנקבע לנובמבר 2013, ולאחר מכן נדחה ל-12 בדצמבר 2013.

לטענת בני הזוג ציון, רק לאחרונה נודע להם כי בכוונת החברות לפנות את כל המתחם של משפחת ציון ולא רק את הוריהם, ללא הבחנה בין המחזיקים השונים. הם טענו כי הם נולדו במקום ומתגוררים בו עשרות שנים, ועל כן הפכו ברי-רשות בנכס.

לטענתם, פסק הדין בעניין ההורים מחייב את ההורים, ולכן אין לפנות גם אותם. עוד הם טענו כי הנזק שייגרם להם עם פינויים יהיה חמור בהרבה מהנזק שייגרם לחברות הנדל"ן.

השופט צימרמן דחה את הבקשה והגדיר אותה כ"עושה חוכא ואטלולא מפסקי דין חלוטים של כל הערכאות, מתעלמת מנתונים שאינם נוחים למבקשים, קוראת לפרשנות בלתי סבירה של החלטות שיפוטיות ומהווה ניסיון חוזר, מאוחר ופסול לעקר מתוכן פסק דין חלוט ויכולתו של בעל הזכויות בקרקע לפעול לקבל חזקה בקרקע אחרי שנים אינספור של מאבק". כל זאת, לדבריו, על יסוד טענה לזכויות עלומות בנכס, שעל פני הדברים אין להם כל עיגון בעובדות או בדין.

עוד ציין צימרמן כי בני הזוג ציון פעלו "בחוסר תום-לב קיצוני" בהצגת טענותיהם: "מבקש שעותר לסעד זמני מחויב בניקיון-כפיים ובגילוי מלא של כל המסמכים הרלוונטיים, ולא מתפקידו להחליט איזה מידע רלוונטי ואיזה לא, וחלה עליו החובה להציג בפני בית המשפט את התמונה המלאה, ולא כך נעשה במקרה זה. כך, למשל, הושמטה התייחסות לכך שדודם של המבקשים, המיוצג על-ידי אותו עורך דין, נקט מהלך כמעט זהה כדי למנוע את ביצוע הפינוי לפני שבועות אחדים, בטענות דומות מאוד לאלה של המבקשים היום, אך בקשתו נדחתה".

צימרמן התייחס לנזק שייגרם לבני הזוג ציון, אך גם לנזק שייגרם לחברות הנדל"ן שמבקשות לבנות על השטח: "למבקשים היה עשור להיערך לכך שייאלצו לפנות את השטח יחד עם הוריהם. התייצבות ברגע האחרון ממש בבית המשפט וטרוניה על כך שחרב הפינוי צפויה לרדת על צווארם באופן מידי אינה פשוטה".

בנוסף ציין השופט: "נזקן של המשיבות הוא רב, מזה עשרות בשנים הן עמלות על פינוי השטח מן הפולשים אליו. מזה כ-15 שנה הן נאבקות בהורי המבקשים ובמובלע בכל חליף שלהם, על מנת לזכות בקרקע שהיא קניינן. כלל הקרקע נועדה להקמת פרויקט בנייה הכולל מגדלי מגורים, פארק לרווחת הציבור, הכול בהתאם להסכמות בין העירייה למדינה. כל עיכוב בפינוי יכול לעכב את קידום הפרויקט, ועל כן יש כאן גם פגיעה בציבור".

צימרמן דחה את הבקשה לפינוי בני הזוג וחייב אותם בתשלום הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.