הטבות מס למניעת אסונות

יש לתמרץ בתי-אב ועסקים להיערך מראש להתמודדות עם נזקי מזג-אוויר

מערכת המס היא אחד מכלי המדיניות העיקריים שעומדים לרשות הממשלה בבואה לקדם השגת יעדים כלכליים וחברתיים. בעקבות התחממות כדור-הארץ, בשנים הקרובות תגדל ההיתכנות למצבי קיצון אקלימיים, והסערה שפקדה את ישראל בימים האחרונים היא תזכורת למצבים קשים שעלולים להתרחש, תופעה שמחייבת הפקת לקחים. אחד מהם הוא הצורך לגבש "תוכנית לאומית להיערכות למצבי חירום", הן ברמה השלטונית-ציבורית והן ברמה הפרטית.

למערכת המסים יש תפקיד חשוב בתוכנית ההיערכות למצבי חירום. זאת, באמצעות בניית מנגנוני תמרוץ שיניעו בתי-אב ועסקים להיערך מראש לפגעי מזג-אוויר קיצוניים ולמניעת אסונות. היערכות כזו חיונית למניעת פגיעה בחיי אדם ולהקלה על הסבל ואי-הנוחות הצפויים מאותם אירועים. יש לה גם משמעות כלכלית - הנזקים הפוטנציאליים לבתי-אב, לעסקים ולמערכות ציבוריות, בגלל פגעי אקלים, עלולים להגיע למאות מיליוני שקלים ויותר.

לכן, גם משיקולי עלות-תועלת כדאי למשרד האוצר להשקיע מראש במתן הטבות מס ממוקדות לנערכים מראש, הטבות שיתמרצו היערכות מתאימה. ברמת המקרו מדובר באובדן מס בהיקף זניח, שעשוי לחסוך למדינה בעתיד תשלומים בסדרי-גודל גדולים בהרבה, כמו פיצויים לפרטים, לעסקים, לרשויות המקומיות, והזרמת כספים למערכות החילוץ וההצלה.

אין כיום תמרוץ להיערכות מראש לנזקי טבע

מערכת המסים אינה מתמרצת היום כמעט היערכות מראש לנזקי טבע ולמניעת אסונות. הסעיף היחיד שכן עוסק בכך הוא סעיף 17(6) לפקודת מס הכנסה, שקובע כי הוצאות לנקיטת אמצעים למניעת סחף קרקע ושיטפונות יותרו בניכוי לצורכי מס, כבר בשנה שבה הוצאו. מדובר בעיקר בהקמת קירות תומכים נגד סחף קרקע, ובניית מערכות תיעול וניקוז נגד שיטפונות והצפות. הוצאות אלה נחשבות בדרך-כלל להוניות, ולכן לא ניתן לנכותן לצורכי מס בשנה שבה הוצאו, אלא רק בעת מכירת הנכס או לאורך תקופת השימוש בו. חקיקת הסעיף נועדה לעודד היערכות באמצעות אפשרות לניכוי התשלומים כהוצאה מוכרת לצורכי מס כבר בשנה השוטפת.

עם זאת, מדובר בהטבת מס שתחולתה מוגבלת ביותר מבחינת מעגל הנהנים הפוטנציאליים ממנה. על-פי הפרשנות שניתנה בפסיקה (ע"א 401/93, זהר גולדברג נ' פקיד שומה תל-אביב), ההטבה מיועדת רק לסקטור העסקי-יצרני, ואינה מאפשרת לאנשים פרטיים לנכות את הוצאות ההיערכות כנגד הכנסותיהם, שכן מדובר בהוצאות פרטיות ולא עסקיות. פרשנות זו מצמצמת את התמריץ למעגל צר בציבור, שכולל רק את הסקטור העסקי, ואינה מאפשרת את השגת היעד של תמרוץ הציבור הרחב להיערך לפגעי אקלים שלא במסגרת עסקית.

זאת ועוד, סעיף 17(6) לפקודת מס הכנסה מתייחס במפורש רק להוצאות "למניעת שיטפונות וסחף קרקע". רשות המסים יכלה, אמנם, לתת פרשנות מרחיבה לסעיף כך שיכלול גם פגעי טבע אחרים, אך עד כה לא עשתה זאת. לכן, אין כיום הטבות מס לכאורה ביחס להוצאות נוספות העשויות להקל על ההתמודדות עם פגעי טבע.

לתמרץ בתי-אב להצטייד בגנרטור חירום

נביא דוגמה מהימים האחרונים: רצוי לתמרץ בתי-אב להיערך להפסקות חשמל ממושכות באמצעות הצטיידות בגנרטור חירום, התקנת פאנלים סולאריים, או רכישת תנורי גז שיאפשרו חימום בעת הפסקות חשמל.

יתרה מכך, ניתן להשתמש בהטבות המס גם כדי לתמרץ השקעות למניעת אסונות שאינם קשורים לפגעי מזג-אוויר. כגון התקנת מערכות לגילוי דליפת גז, התקנת גלאי-עשן וספוילרים, עריכת בדיקות קרינה, הצטיידות באמצעי הגנה מחומרים מסוכנים, התקנת מערכות ופילטרים למניעת זיהום הסביבה וכו'.

אמנם מדובר בדוגמאות בלבד, אך העיקרון הוא פשוט: שילוב הטבות מס בדרך מושכלת וממוקדת, כחלק מתוכנית היערכות כוללת לאסונות ולפגעי טבע, יסייע לשנות את התנהגות הציבור, יעביר חלק מהנטל למניעת נזקים אל הציבור הרחב, יקטין את ההיקפים של נזקי אסון, אי-נוחות וסבל, ויקל את העול המוטל על תקציב המדינה במקרים של אסונות ופגעי טבע.

* מאיר קפוטא כיהן כממונה על הכנסות המדינה; ג'קי מצא כיהן כמנהל רשות המסים וכיום מנהל משרד ייעוץ מסים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988