בשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים החלטה הקובעת כי החל מתחילת 2014 אפשר יהיה לגבות ארנונה כפולה על אותן "דירות רפאים" המוחזקות בדרך כלל בידי אזרחים זרים, ושאינן מאוכלסות.
במשרד האוצר ובמשרד הפנים מיהרו לרוץ לתקשורת ולומר שמדובר במהלך שיוביל להרחבת היצע הדיור. אנחנו החלטנו לא לקחת את ההצהרה הזו כמובנת מאליה, ושאלנו בשני המשרדים איך יאכפו את ההחלטה.
כבר בתשובות עצמן יש חוסר התאמה שמשקף עד כמה התוכנית הזו לא יעילה: במשרד האוצר מגדירים דירת רפאים כ"דירה שצריכת החשמל שלה נמוכה מ-10% מהצריכה השנתית הממוצעת הארצית"; במשרד הפנים סבורים ש"הבחינה תתבצע באמצעות נתוני צריכת מים".
מי שחושב שאין פה הבדל משמעותי מוזמן לעיין במקרה של ירושלים: לפי הנתונים של משרדי האוצר והפנים, בירושלים יש 3,429 דירות ריקות, אולם בעירייה דווקא מדברים על כ-10,000. למה? כי הנתון הראשון מגיע מבדיקת החשמל, והנתון השני מבדיקת שעוני המים.
אז כמה דירות ריקות באמת יש? לא ברור. איך תתבצע האכיפה בפועל? כל עירייה תחליט בעצמה. אבל גם אם ייבדקו שעוני החשמל והמים, האם אלה שרוכשים דירות במיליונים יחששו מתשלום כפל הארנונה? האם לא ניתן להפעיל שעוני שבת להפעלת חשמל או מים שיעידו על-פי המדידות שהדירה מאוכלסת? לפחות השרים הרוויחו עוד כותרת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
